הפרשן לענייני ערבים בחדשות 12, אהוד יערי, שוחח הבוקר (ראשון) עם אראל סג"ל ויריב אופנהיימר ב-103FM, על הסכמי הנורמליזציה החדשים עם מרוקו ובהוטן במזרח התיכון: "זוהי התמוטטות חומת הבידוד והחרם, והתרסקות הווטו בו אחזו הפלסטיניים ב-70 השנים האחרונות".

עד כמה משמעותי ההסכם מול מרוקו?
"אני חושב שניתן לראות שכמו במסדר של אבני דומינו, המדינות הערביות כל אחת בדרכה, לא כולן באותו שטנץ, יפתחו בנורמליזציה עם ישראל, מרוקו בוחרת לעשות את זה בשני שלבים. השלב הראשון זה לשכות קישור ומרכזי מסחר וטיסות ישירות. שלב שני אחרי שביידן יאשר את סיפוח הסהרה אז יהיו שגרירויות ומדינות אחרות ילכו במסלול דומה. עומאן להערכתי תהיה הבאה, גם קטאר כבר מהססת. מה שרואים זה ההתמוטטות של החומה הערבית של סרבנות לקשור קשרים עם ישראל, חומת בידוד וחרם, רואים את ההתרסקות של הווטו שהפלסטינים אחזו בו 70 שנה, על הקשרים של העולם הערבי עם ישראל. כמו שכתב היום בעיתון הכי גדול במזרח התיכון – העניין הפלסטיני זה נוסטלגיה, נוסטלגיה זה לא מדיניות והפלסטינים מבינים את זה".

לא נולדה פה אהבה גדולה. מה קורה כאן?
"בכל העסקאות תמיד גם כשעשינו לפני שנים הסכמי שלום עם מצרים וירדן, בשלב מסוים בצורה אחרת אוסלו תמיד יש צלע אמריקאית להסכם תמיד המדינה הערבית רוצה לא רק את ישראל אלא רוצה לקבל גם משהו מארה"ב. אין פה חידוש מופלג, מרוקו רוצה הכרה בסהרה המערבית ש-45 שנה מסנה להשיג ולא הצליחה, והשיגה. עכשיו סודן רוצה להימחק מרשימת הטרור, והאמירויות רצו דברים אחרים. מעבר לזה שהם רוצים משהו מהאמריקנים, הם רוצים דברים מישראל – מדינה כמו סודן רוצה עזרה ישראלית, ידע ישראלי, במודרניזציה של החקלאות שלה שיש לה פוטנציאל עצום. המרוקאים, יש להם יחס אחר היסטורי מאות רבות של שנים לקהילה היהודית, ההיסטוריה של יהודי מרוקו היא חלק מהמורשת הלאומית, היא לא משהו זר שמופרד בצד".

לא ראיתי שנתניהו היה חלק מהשיחה, ראיתי התמרמרות.
"הוא לא היה חלק מהשיחה, אני לא ראיתי שום התמרמרות, השיחה נוגעת לעניין של הסהרה המערבית". 

אני מרגיש שאנחנו במכירת סוף עונה.
"אני פשוט נדהם, אתה נדמה לי השתעשעת פעם בעניין של 'שלום עכשיו'".

נתניהו על הסכם הנורמליזציה עם מרוקו. צילום: רויטרס

אמת, עדיין חבר הנהלה
"אני מקווה שבירכתם על ההסכמים האחרונים".

על ההסכם עם האמירויות שהביא לירידה מהסיפוח, בירכנו.
"אני לא חלק ממקהלת סבבה, כן ביבי או לא ביבי. לא מעניין אותי מפני שההסכמים האלה יעמדו הרבה אחרי טראמפ ואחרי ביבי ואני לא הייתי קורא להסכמי שלום עם מדינות ערביות כאילו זה דבר זניח שאפשר להניח בצד. חיילים אמריקאים לחמו נגדנו, מספיק עם הסיפורים שאף פעם לא הייתה מלחמה, זה לא העניין. מעניין אותך העניין הפלסטיני, אני אומר שברשות הפלסטינית אבו מאזן ומטה, נפלה החלטה דרמטית שטרם הודיעו עליה והיא – לא לעמוד יותר בפרץ נגד הסכמי שלום בין מדינות ערביות לישראל".

הוא הוסיף: "הם הבינו שהם לא מסוגלים לעצור את זה, מיותר להילחם בזה וצריך להסתגל לזה. איך הם יעשו זאת? הם רוצים עכשיו, ומה שאני אומר מוסמך, לגייס דווקא את המדינות שעושות נורמליזציה עם ישראל ולכן א-סיסי מזמין את ביבי כדי ללכת מחדש למשא ומתן ולחפש מתכונת של הסדר שהוא לא הסדר קבע, הוא לא סוף סכסוך אלא הסדר שמשנה את פני המציאות, את החיים על הקרקע שבו המדינות הערביות דווקא אלה שקשרו קשרים עם ישראל הן המסייעות. זה מהפך".

השמאל הישראלי מהרגע הראשון זו הייתה המלצתו, אל תצאו נגד ההסכמים, אלא תגייסו את המדינות שחתמו על ההסכמים.
"עכשיו ינסו לעשות את זה. השאלה העיקרית היא, האם הממשל של ביידן ינסה ללכת עוד פעם על ניסיון סרק של להשיג הסדר קבע? כי הפלסטיניים בשום פנים אינם רוצים הסדר קבע. הם פשוט לא רוצים הסכם קבע שפירושו מדינה פלסטינית קטנטונת על הרי יו"ש, זה לא מעניין אותם. או שביידן ואנשיו ילכו על משהו שהוא הסדר ביניים גדול, רחב, נדיב שמשנה מציאות אבל לא פותר סכסוך – לזה יש סיכוי. תלוי גם איזה ממשלה תהיה אצלנו".

אלג'יר מתנגדת לנורמליזציה עם מרוקו.
"אלג'יריה היא מדינה גדולה מאוד, היא נגד. יש בינה ובין מרוקו תחרות היסטורית אבל אלג'יריה חלשה מכדי לעשות משהו, הנשיא כבר חודשיים בטיפולים רפואיים בגרמניה, שולטת שם בפועל כת צבאית שלאו דווקא חברה של איראן אלא בחודשים האחרונים הייתה דווקא התקרבות גדולה לארה"ב על רקע עסקי נפט וגז".