במסגרת ועידת ישראל לביטחון המזון של קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב, המשודרת היום (שני), שוחח שר האוצר, ישראל כ"ץ, עם דני קושמרו, והתייחס לקשיים בענף החקלאות ולמשבר התקציב.

השר כ"ץ בראיון עם דני קושמרו

בסגר הראשון ישראל נאלצה לייבא ביצים ממזרח אירופה. האם בשנים האחרונות ישראל מתמקדת מדי בייבוא וקצת שכחה את הייצור המקומי?
"כשר חקלאות לשעבר, יש לישראל חקלאות מפותחת מאוד. באופן טבעי, כשנוצר מחסור מפתיע אז אפשר לווסת את זה. בסגר הראשון סוגיית הביצים עלתה, כל אחד ישב בבית ובישל והיה צורך לייבא. בד"כ בין הקיץ לחורף מייבאים יותר ביצים".

שמעת ששלוש רפתות בצפון הודיעו על סגירה כי הן מפסידות כסף, ראינו גם מה קורה עם החמאה, היום קשה למצוא חמאה ישראלית בסופרמרקט.
"כששרון מינה אותי לשר החקלאות, שבשבילו זה היה באותה רמת חשיבות כמו שר הביטחון, עזרתי לחקלאים, עשיתי רפורמה ונתניהו כשר אוצר חתם והצלנו את הרפתות הקטנות. הרפת הישראלית היא הטובה בעולם...".

גדלנו על זה בבית הספר, שהרפתן הישראלי הוא הטוב בעולם. אבל הנה, שלוש רפתות הודיעו שהן סוגרות.
"אני כשר אוצר, קיימתי לפני כמה ימים דיון עם נציגי הרפתנים, צריך למצוא את האיזון בין היכולת של החקלאי הישראלי להמשיך לייצר לבין היכולת של הצרכן לקבל תוצרת זולה, זה המתח. הצעתי רפורמה כמו באירופה. אני ובני גנץ מאותו מושב, אמרתי להם 'יש לכם שדולה חיובית. נלך לקראתכם, כדי שגם תוכלו לייצר וגם התוצרת תהיה זולה'".

באירופה הרבה מהחקלאים מקבלים סובסידיות. זה הולך לקרות?
"אנחנו ערוכים. נתרגם את היורו לשקל והם ייקבלו אותו שיעור תמיכה".

כל פעם שאני מדבר עם שר חקלאות או מישהו ממשרד החקלאות, הם מסתכלים על משרד האוצר כדמון, שכל מה שמעניין אותם זה תחרות ומחיר, ופחות מעניין אותם הייצור כערך.
"כל אחד מייצג את מה שהוא עוסק בו. באופן טבעי האוצר מתייחס לנושא הכספי. צריך למצוא דבר נכון. הצעתי להם, 'בואו איתי לארץ המובטחת'. אם המתח יימשך כל הזמן, בסוף הציבור ינצח, אי אפשר לשלם ביוקר לנצח. אמרתי להם, 'בואו איתי, נלך על המודע האירופאי, תקבלו ביד רחבה את הפיצוי, ואז כולם יכולים להרוויח ותהיו מסודרים ל-20-30 שנה'. אם המתח יימשך, התמיכה, שנבעה מערכים, כבר לא תהיה באותו מעמד".

האם מדיניות החל"ת לא הייתה טעות, שגרמה לכך שהרבה אנשים יושבים בבית כי לא שווה להם ללכת לעבוד? אתה שומע על עסקים שרוצים לגייס אנשים ולא מוצאים.
"אתם בתקשורת, וזה לגיטימי, מביאים את מקרי הקיצון. אני מסתכל על הסטטיסטיקה. על כל מקום עבודה יש 9-12 דורשי עבודה. המטרה היא לתת רשת ביטחון למי שלא יכול לחזור לעבוד. עם הפתיחות אנחנו רואים מאות אלפי שחוזרים. כשהאבטלה תרד עם החיסונים, כשנגיע ל-7.5% נחזור לנוהל רגיל. אנחנו נוקטים בצעדים משלימים, אבל הבסיס המוסרי של רשת הביטחון - אין ערוך לדבר הזה".

תקציב המדינה, האם באמת יעבור תקציב דו שנתי כפי שהממשלה התחייבה?
"אני לא התחייבתי לדו שנתי. היה הסכם קואליציוני שקבע להעביר תקציב דו שנתי עד ה-25 באוגוסט, אי אפשר היה לקיים אותו, אפילו לא התחילו דיונים. קבענו שב-20 לספטמבר יעבור תקציב 20. לצערי, כחול לבן לקחה את זה לוויכוח על הרוטציה".

או שהם מבינים שנתניהו מתכוון שהתקציב לא יעבור ונלך לבחירות.
"אבל מה אני אשם שכשעו"ד אבי ליכט עשה את ההסכם, הוא השאיר שתי פרצות, ושתיהן בנושא התקציב?".

הטענה נגדך היא שאתה לא עומד על האינטרס הלאומי של תקציב, ואתה משרת את האינטרס של ראש הממשלה.
"ממש לא. אי אפשר להעביר תקציב 21 עד דצמבר, גנץ יודע את זה. שאלתי את היועץ המשפטי אם הוא יוכל לעשות את זה, הוא אמר לא. אני מוכן ב-17 בחודש להעביר תקציב 21 בממשלה. אחר כך לוקח 45 ימים להכין את זה לאישור הכנסת".

אתה יכול להסתכל למצלמה ולומר שאין כאן אינטרס פוליטי?
"ממש כך. הבאתי את אנשי המקצוע, הם פירקו את התקציב. התקציב יכול להסתיים עד פברואר. אני מקווה שלא יהיו בחירות ואצליח לעשות את זה".

ובכל זאת המערכת הפוליטית מתכוננת לבחירות. במידה ויש בחירות, אתה תרצה לחזור למשרד האוצר?
"כן, כל עוד הציבור ירצה אני אהיה כאן. באתי לכאן מבחירה, יכולתי להיות בתפקיד בכיר אחר. אני נותן מענה בתקופה מאוד קשה. הטלפון שלי פתוח להודעות של האנשים שנפגעים, כל הצוות שלי מטפל בבעיות. כל חברות הדירוג נתנו ציונים לשבח על הסיוע, וגם אמרו 'תמשיכו'. לבריטניה ואיטליה הורידו דירוג אשראי".

כשתקום הוועדה לבדיקת אירועי הקורונה, אתה אומר 'לי אין מה לדאוג, עשיתי את עבודתי'.
"אמרתי את הדברים האלה גם למבקר המדינה. אני קובע את המדיניות. לצד זה אני מקווה שיעבור תקציב. אני לא מערב בין מסגרת התקציב לבין קופסת הקורונה".