שר הכלכלה עמיר פרץ התארח בוועידת ישראל לביטחון המזון של קבוצת הג'רוזלם פוסט-מעריב המשודרת היום (שני), והתייחס בראיון ליעקב כץ, העורך הראשי של הג'רוזלם פוסט, לתעשיית המזון המקומית בצל מגיפת הקורונה ולהגדלת היקפי היצוא והיבוא לאמירויות ומהן, בעקבות חתימת הסכם השלום.
אתה כשר הכלכלה אחראי על ביטול נכסים, תקנים. תמיד יש את המתח בין היבוא ליצור המקומי. איפה זה פוגש אותך בימינו?
"תפיסת העולם שלי היא להגן על התעשייה הישראלית. עם כל הכבוד לאלה שמטיפים על תהליך של הורדת יוקר המחייה ובסוף עשרות או מאות אלפי אנשים יימצאו את עצמם בלי פרנסה... יש לנו 2,000 מפעלים שעוסקים במזון, 95% מהייצור שלהם הולך לצריכה מקומית. רק 20% מהמזון בישראל מגיע מייבוא. אני מודע לצורך להוריד את יוקר המחייה. כשאני רואה שיש חוסר במוצר מסוים, למשל שמן זית או חמאה, אני בודק עם הצוות המקצועי מה ההיקפים הנדרשים כדי לאזן. אני לא מסכים שהאיזון יופר. אנחנו עושים מכרז בין הספקים ומי שנותן את המחיר הנמוך ביותר ומסכים להיות מפוקח - אנחנו בוחרים בו וכך מאזנים את השוק".
"בסך הכל יש לנו תעשיית מזון מאוד מתקדמת עם טכנולוגיות מתקדמות, מהנדסים והייטק", אמר השר והוסיף: "אנחנו רוצים לתת הזדמנות לתעשייה הזו לקפוץ מדרגה. יש את מרכז הפוד-טק שהקמנו בקרית שמונה והוא משלב את התפיסה כולה. אנחנו הולכים להשקיע 100 מיליון שקלים כדי שיהיה תיאום בין היצרנים לאלה שצורכים את התוצרת ושכל הזמן יהיה שיפור".
פרץ הדגיש כי "יש לנו שתי מטרות: לקדם את התעשייה עם הטכנולוגיות המתקדמות ולהשתלב בעולם החדש. שהמזון יהיה יותר ידידותי, איכותי, בריא, ושיענה על תנאי איכות הסביבה. זו תחרות לא פשוטה. זו תעשייה שצריך להגן עליה. התעשייה נערכת גם למעבר למזון טבעוני. החקלאות שלנו יודעת להגן עליה. יש לנו במה להתגאות, אבל צריך להדגיש - יש חומרי גלם שמגיעים מחו"ל".
תקופת הקורונה לימדה שאין לך על מי לסמוך אלא על עצמך. איך יישמתם את הלקח שבסוף אפשר לסמוך רק על עצמך מול תעשיית המזון המקומית?
"אני שמח לשמוע את המשפט הזה ואני לא יכול באמת לסמוך רק על עצמי. אני מביט על התעשייה הישראלית כולה ואנחנו חייבים להשאיר את השווקים פתוחים. אנחנו מותג ייצוא. אנחנו יותר מייצאים מאשר מייבאים. יש הסכמי סחר וכללי מסחר. אני לא מסכים להצפה של השוק, במקומות שיש ניצול לרעה ומנסים להציף את השוק עם סחורה זולה, לא בטוח שאיכותית כל כך, כדי לחסל ענפים שלמים בישראל - היבואן יכול להחליט להעלות את המחיר. אז צריך לדאוג ליבוא מקביל במקום שיש יבואן יחיד, וגם לכך שתהיה תשתית, אבני ייסוד שישמרו על היכולת לייצר גם בזמן מלחמה, כולל מלחמה רפואית".
בשבוע שעבר השתתפת בפגישות עם המשלחת מבחריין. יש עלייה בסחר... מה אתה מעריך, לאיזה סכום נגיע מול המפרציות?
"אירחתי את שרי הכלכלה מהאמירויות ומבחריין. אני מברך את ראש הממשלה על ההסכמים. בזכותם אנו לא דנים בסיפוח. קיבלנו הסכמים עם ברכה גדולה למדינת ישראל. באופן רשמי היו פעולות ב-300,000 שקלים. אנו צופים את הגדלת ההיקפים תוך שנתיים שלוש לכל המאוחר למינימום 500 מיליון דולר ייצוא שלנו. אני מעריך שהייבוא המקביל יעמוד על 300 מיליון דולר מהאמירויות בלבד".
השר אף התייחס להבדל בגישה בין האמירויות לבחריין ואמר: "אני חושב שהבחריינים שונים בגישה הכלכלית שלהם, הם רוצים יזמות וטכנולוגיה ישראלית, מפעלים שיוקמו שם. האמירתיים לעומת זאת משלבים".
הוא ציין כי הוא "מקווה שבזמן הקרוב יוקמו באמירויות ובבחריין נספחויות מסחריות כלכליות לצד שגרירויות", והוסיף: "הרווח הגדול הוא שאנחנו מתחילים לתפוס אחיזה בדובאי. אנחנו יודעים שהיא מרכז סחר דרמטי שיכול להיות קטליזטור למצוא גם שווקים שלישיים בפעילות משותפת. אני פונה לישראלים - שמרו על הפרופורציות. שלא ירגישו שאנחנו מתנפלים עליהם, שזה לא יגרום להם לפעולה נגדית. אצלם גם ההגינות חשובה, מילה זו מילה. אני לא רוצה שאיזה יזם יפעל לא בדרך של כבוד. הם בעלי חינוך מערבי, הם יודעים איך עובדים השווקים בעולם".