לקראת הפיזור המסתמן של הכנסת, אחת מנקודות המחלוקת הקשות ביותר בין הצדדים היא סוגיית המינויים הבכירים במערכת המשפט. במוקד הוויכוח עומד עתה מינוי פרקליט המדינה. בליכוד מסרבים לאשר את מינויו של עו"ד עמית איסמן לתפקיד, ודורשים להציג רשימה של מועמדים שהגיעו לשלב גבוה בוועדת האיתור.
נקודה נוספת שעלתה בשיחות, היא המיעוט היחסי של גוש הימין בוועדה לבחירת השופטים ובליכוד דורשים להציב בוועדה נציג נוסף על השבעה שקיימים כיום, מה שיבטיח שלא ימונו שופטים שלא יזכו בתמיכתן של השרה מירי רגב והח"כית אסנת מארק – שתיהן מהליכוד. עוד סוגיה, היא שינוי אופן בחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא. בליכוד דורשים ששר המשפטים וראש הממשלה יהיו אמונים על הבחירה ולא ועדת איתור, כנהוג כיום.
על כך אמרה שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד (ימינה): "בשנת 2016 הבאתי החלטת ממשלה שמבטלת את ועדת האיתור לבחירת היועמ"ש ומעבירה את הסמכות לשר המשפטים ולראש הממשלה, כפי שהיה עד לפרשת בראון־חברון. הם ימליצו לממשלה, והממשלה תבחר. נתניהו לא הסכים לזה כי מנדבליט התנגד".
בתנועה לאיכות השלטון זועמים על דרישות הליכוד ודורשים מבג"ץ להוציא צו ביניים נגד ההסכם המתרקם בין נתניהו לגנץ. יו"ר התנועה עו"ד אליעד שרגא: "אנחנו מקווים שבית המשפט העליון יוציא צו ביניים ובכך תסתיים הסאגה הזאת. לנתניהו אסור להתעסק בכל הקשור לאכיפת שלטון החוק. נתניהו מעוניין ליטול לידיו סמכויות במשרד המשפטים כדי להחזיר לעצמו את השליטה במינויים הבכירים במערכת אכיפת החוק, בניגוד גמור להסדר ניגוד העניינים המחייב אותו".
בינתיים לא אוישה עוד עמדה בכירה במערכת המשפט. אתמול היה יומה האחרון של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. זאת כשוועדת האיתור למינוי המחליף תקועה. זילבר, שהמשיכה בתפקידה בחודשים האחרונים בעקבות הארכה, מסיימת את תפקידה ולכן גם לא תינזף על נאום ביקורתי שנשאה על ההנהגה בחודש שעבר. זילבר קיבלה על כך הודעה בכתב מהיועמ"ש אביחי מנדלבליט, שצפוי היום להגיש תשובה דומה לבג"ץ לעתירה של התנועה למשילות ודמוקרטיה, הדורשת לפעול נגד זילבר בצעדים משמעתיים.