בימים האחרונים התבשרנו על גילויה של מוטציה חדשה של נגיף הקורונה. המוטציה התגלתה בבריטניה, והבשורות עליה היו אפופות בשמועות על יכולת הדבקה טובה יותר. בישראל ובעולם נוקטים בצעדים רבים כדי לנסות ולהתמודד איתה. אז מה המשמעות של מוטציה כזו, והאם יש צורך לחשוש? בשורה התחתונה - לא כל-כך מהר.
ראשית, נבין מהי מוטציה. מוטציה היא שינוי כלשהו בגנום של אורגניזם שנובע מטעות בתהליך השכפול, או נזק כלשהו לחומר הגנטי. במקרה של נגיף הקורונה, החומר הגנטי הוא RNA, ובאופן כללי נגיפים שהחומר הגנטי שלהם הוא RNA צוברים הרבה מוטציות בזמן קצר. אם כי דווקא נגיפי הקורונה, ביחס לנגיפי RNA אחרים נחשבים יחסית יציבים. אך עדיין, עלינו לצפות שעם הזמן, ועם המעבר בין אנשים, הנגיף יצבור מוטציות. לכן, עצם הגילוי של נגיף עם מוטציה אינו מפתיע בפני עצמו. למעשה, מאז תחילת המגיפה תועדו כבר אלפי מוטציות בנגיפים ברחבי העולם.
נוסף על כך, חשוב להבין שמוטציות הן די אקראיות, ורובן חסרות משמעות אמיתית, או אפילו פוגעות ביכולת של הנגיף להתרבות ולהדביק. מה שלא אקראי הוא תהליך הברירה הטבעית שלמעשה בורר את הנגיפים שמסוגלים להתרבות טוב יותר ולהפיץ את עצמם טוב יותר. חשוב לציין שאין בהכרח קשר בין הקטלניות של הנגיף ליכולת שלו להפיץ את עצמו. למעשה, נגיף שיקטול את הנשא שלו מהר מדי, עלול להחמיץ הזדמנויות להפצה, ולכן לא יהיה מאוד נפוץ.
אז מה התגלה בבריטניה?
במהלך הסתיו אותרו בדרום מזרח בריטניה נגיפי קורונה המאופיינים ב-17 שינויים ומוטציות בגנום, אחת מהן, המכונהN501Y , נמצאת בחלבון הספייק של הקורונה. חלבון הספייק הוא החלבון המאפשר לנגיף לחדור לתאים ונגדו אמורים החיסונים שעתה ניתנים ברחבי העולם לפעול. חשוב לציין כי לא מדובר בזן חדש של קורונה אלא בגרסה קצת שונה של אותו הזן - SARS-COV-2. הגרסה הזו קיבלה את השם הקליל והחביב VUI-202012/01.
נראה שהגרסה הזו של הנגיף הופצה די מהר, ועתה ניתן למצוא אותה בחלקים שונים של בריטניה, כאשר בדיקות סקר הראו שהיא זו שאחראית לאחוז נכבד מההדבקות באיים הבריטים. העובדה הזו ורמזים נוספים מן השטח הביאו מדענים ופוליטיקאים בבריטניה להצהיר כי מדובר בגרסה מדבקת יותר. פוליטיקאים בריטים אף האשימו את העלייה החדה במספר הנדבקים באיים הבריטים במוטציה הזו, אך קשה לומר אם זו הסיבה העיקרית, ולא הסרת מגבלות וזלזול של הציבור.
תמיכה נוספת ברעיון שמדובר במוטציה המשפרת את יכולת הנגיף להפיץ את עצמו מגיעה מדרום אפריקה, שם גרסה שונה של הנגיף, פיתחה מוטציה זהה לחלוטין - N501Y, בצורה בלתי תלויה, וגם היא מתפשטת יחסית מהר. זה מרמז לנו שאכן יש יתרון מסוים למוטציה הזו, ולכן כאשר היא מופיעה באופן אקראי במקומות שונים, גרסאות של הנגיף המכילות אותה מופצות בסביבה טוב יותר. אך גם זו לא הוכחה חד משמעית שמדובר בגרסה מדבקת יותר. הוכחה לכך צריכה להיעשות בצורה מדעית מסודרת והיא לוקחת זמן.
ומה המשמעות של מוטציה כזו מבחינת המחלה, המגפה והחיסונים?
ובכן - כנראה שלא הרבה. בעוד שיש סיבות כאלו ואחרות להאמין שמדובר בגרסה קצת יותר מדבקת, לא נראה שהיא יותר אלימה, ולא תגרום לתמותה רבה יותר בין הנדבקים. עם זאת, ועד שנוכל לחסן את רוב האוכלוסייה, יכול להיות שנדרש להתאמץ יותר כדי למנוע העברה של המחלה - כלומר יותר משמעת מסכות וריחוק פיזי וכנראה החזרה של חלק מן המגבלות, כמו גם הגדלת כמות הבדיקות והקפדה על בידודים, במיוחד של השבים מחו"ל.
ואם כבר מדברים על חיסון האוכלוסייה - מה בנוגע לחיסונים?
האם לגרסה הזו יש עמידות לחיסונים שעכשיו ניתנים ברחבי העולם ובישראל? כנראה שלא. חיסונים אלה חושפים את מערכת החיסון לחלבון הספייק השלם. המשמעות של זה היא שהגוף מייצר נוגדנים נגד חלקים שונים של החלבון. מה שאומר שהסבירות שמוטציה יחידה, או אפילו מספר מוטציות, יבטלו קליל את האפקטיביות של החיסון מאוד נמוכה. עם זאת, בטווח הארוך, יכול להיות שנצטרך לשדרג את החיסון שלנו כדי שיתאים לגרסאות עתידיות של הנגיף שאולי עוד יטרידו אותנו בשנים הבאות, אך עוד חזון למועד.
לסיכום, מדובר בגרסה של הנגיף המכילה מספר שינויים בגנום, שיתכן שמגבירים את יכולת ההדבקה וההפצה שלה, אך לא נראה שיש לשינויים אלה השפעה על הקטלניות של הנגיף או על עמידות לחיסון. יהיה מעניין לעקוב אחר העניין, אך אין צורך לדאוג יותר מדי בשלב זה.
הכותב הוא דוקטרנט לאימנולוגיה בבן-גוריון וחבר עמותת "מדעת". לאתר עמותת "מדעת" לחצו כאן.
הביא לפרסום: אליאב בטיטו.