התחלואה הגוברת והולכת שנגרמת על ידי וירוס הקורונה היא עובדה, וכל המדדים מצויים במגמת עלייה מתמדת. שיעור ההדבקה - מאומתים מקרב הנבדקים לגילוי נגיף הקורונה - עולה על 5%, מקדם ההדבקה גבוה מ־1.25, מספר הנדבקים גבוה מ־4,000 ליום, ומספר החולים בכלל והחולים הקשים בבתי החולים גובר והולך, לרבות אלה שנזקקים לטיפול במחלקות לטיפול נמרץ. ובעיקר, אנחנו ממשיכים לספור את המתים.

כל אלה מחייבים פעילות נמרצת והטלת הגבלות שהן מאוד קשות לפרט, לחברה, לכלכלה ולבריאות הגוף והנפש. בין ריסון מהודק (מושג שבתרבות ההתנהגות שלנו ובהיעדר אכיפה אינני מבין אותו) לבין הטלת סגר שלישי, החלטת הממשלה בעת הזו נראית לי נכונה ובזמן הנכון. בתום הסגר נצטרך לדון בכובד ראש כיצד נמנע את הסגר הרביעי.

החיסונים מגיעים לביה"ח ברזילי. צילום: דוברות ברזילי

ראוי שבאומץ ובהפקת לקחים שקופה נלמד איך הגענו למצב החמור הזה. תחילה יש לומר שאנחנו נלחמים בנגיף קשה, מתעתע, בלתי נראה, שמשנה את אופיו ולכן מחייב ניהול מערכה באופן מושכל ודינמי, תוך הערכת מצב מתמדת כמעט יומיומית ולימוד מתמשך. זה קורה בכל העולם המערבי, וכל מדינה מטילה הגבלות שונות על פי מאפייני האוכלוסייה ודרכי התנהגותה.

בישראל אנחנו משלמים עכשיו את המחיר של כל הכשלים שליוו אותנו מהיציאה מהסגר השני. מדיניות היציאה מהסגר כפי שהתוותה בידי משרד הבריאות לא יושמה במלואה, ובעיקר נכשלנו במניעת התקהלויות לא נחוצות במקומות סגורים וויתרנו על אכיפה הדוקה שענישה מוצדקת בצדה. מדיניות הטיפול בערים וביישובים, הטיפול הדיפרנציאלי או תוכנית הרמזור שהייתה צריכה לבדל אזורים אדומים מירוקים וצהובים - לא הופעלה.

בהיעדר אכיפה נמשכו ה"חגיגות", החתונות רבות־המשתתפים והתקהלויות במקומות סגורים. נמל התעופה בן־גוריון, שער הכניסה היחיד לישראל, שהיה מאפשר לנו להתנהג כמו אי מבודד, נותר פרוץ. אלפי ישראלים חזרו ממדינות העולם, אדומות וירוקות, מבלי להיבדק לקורונה, וחלק מהם אף מבלי להיכנס לבידוד כפי שהתחייב מההוראות. הגדילו לעשות החוגגים במסיבות ענק בדובאי, שהעבירו את ההתקהלויות האסורות מישראל לחו"ל וחזרו ארצה עם המחלה, מבלי שנבדקו ומבלי שנדרשו להיכנס לבידוד.

כל אלה ואחרים, כמו היעדר משמעת עצמית של חלק מהאוכלוסייה, הביאו לתחלואה גוברת והולכת שמצדיקה הטלת סגר. התחולה שלו חייבת להתקיים מוקדם ככל האפשר והתחולה צריכה למנוע את ההדבקה ככל שניתן, תוך אפשרות לקיים את דרכי החיים הבסיסיים. כמובן שנדרשת ומתחייבת תמיכה כספית בכל מי שנפגע כלכלית מהגבלות הסגר הקשות, ומאמר זה לא עוסק בסוגיה חשובה זו. כותב שורות אלה תומך בהשארת החינוך מחוץ למסגרת ההגבלות ככל שניתן, שכן לא הוצגו נתונים מדויקים המשקפים את תרומת הגילאים השונים לתחלואה מול השארתם מחוץ למסגרת הלימודים, ותוך בחינת הנזק העצום הנגרם לילדים ולבני הנוער מביטול הלימודים.

ובתוך כך, נקודת אור מהבהבת היא החיסונים הניתנים בישראל על ידי קופות החולים, בצורה מעוררת הערכה, המביאה את ישראל למקום הראשון בעולם בשיעור ההתחסנות הגבוה. צריך להמשיך במפעל זה ביתר שאת ובמרץ רב.

מה הלאה? חייבים להמשיך בשגרת הקורונה יחד עם מגבלות הסגר. במיוחד בתקופה זו של חגיגות סוף השנה, אין תחליף למסיכה, לשמירת המרחק ולקיום היגיינה קבועה. ההתנהגות של כל אחד ואחת מאיתנו היא שתקבע את התוצאה. רשויות המדינה צריכות להמשיך באכיפה ולהפעיל את מערך הבדיקות ומערך החיסונים, ולשכלל את מערך חקירת שרשרת ההדבקה. מתחייבת מערכת הסברה מקצועית ומקיפה שתגביר את אמון הציבור בצורך בהגבלות ותעלה את שיעור ההיענות להירתם לקיומם. הורדת קצב ההדבקה בצורה דרמטית, חיסון המוני והקפדה על קיום ההגבלות בכל פרק זמן ואכיפתם - יביאו למצב חדש שיאפשר יציאה מהסגר השלישי וימנע סגר רביעי בעתיד.

נסיים בנושא המוטציות. הן מהוות אתגר מדעי, מקצועי וטכנולוגי לא מבוטל, ויש לייחס לכך מיקוד מיוחד. על פי ניתוחים ראשוניים שמפורסמים מטעם אנשי מדע בעולם הרחב ובישראל, החיסון יהיה יעיל גם מול מוטציות אלה. מכאן החשיבות הרבה להאצת החיסונים בהיקף רחב מאוד, תוך שמירה על שגרת קורונה.

הכותב הוא יו"ר אסותא ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר ועדת סל התרופות תשפ"א