"אני מוכן להימדד לפי הביצוע ולא לפי מה אומרים"

לחגי רזניק, מנכ"ל המשרד לחיזוק וקידום קהילתי, שבראשו עומדת השרה אורלי לוי־אבקסיס, יש בימים אלה פרויקט חדש שלא קשור למשרד שאותו הוא ממנכ"ל: ספר ילדים חדש פרי עטו, "החברה החדשה" (הוצאת צמרת), העוסק בנושא הטעון והמורכב של פגיעות בילדים ברשת. "גם כאבא לילדים וגם כמי שכל החיים עסק בזירה הציבורית והחינוכית, ראיתי שאין ספרות ילדים בישראל שמנגישה את הנושא הזה לתוך השיח המשפחתי", אומר רזניק.

הספר, הנמכר כרגע במכירה מוקדמת באתר netbook.co.il ובהמשך גם יוצע בחנויות הספרים, מגולל את סיפורם של האחים שגית ויובל, שקיבלו במתנה מהוריהם לוח מחשב חדיש. שגית נקלעת לשיחה ממושכת באחת האפליקציות עם ״חברה חדשה״ שקובעת עמה פגישה. בזכות ערנותה של שגית שמספרת להוריה על המפגש היזום, מתערבת המשטרה, באמצעות יחידה 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, ועוצרת את המתחזה.

מדוע בחרת לעסוק דווקא בנושא הזה?
"המשרד שאני ממנכ"ל אחראי בין היתר על המערך הלאומי להגנה על ילדים ובני נוער ברשת. זהו מערך אזרחי־משטרתי, ובעבודה מול היחידה המדהימה הזאת ראיתי שחלק מהמקרים נמנעים כשקיימת מודעות משפחתית. הרבה פעמים כשהורים מעורבים בחיים הדיגיטליים של ילדיהם, יודעים מה מתרחש שם, בודקים ומטילים ספק, אז אפשר להתריע ולמנוע מקרים נוראיים כמו פדופיליה, הטרדה, בריונות ועוד. הנוכחות המבוגרת בחיים של ילד היא דבר הכרחי. במפגש שלי ושל השרה עם היחידה הזאת נתקלנו בשורה של מקרים שבהם ראינו עד כמה בזירה הטכנולוגית האיום על ילדים וחסרי ישע הוא בלתי נתפס. הייתה לנו הזכות לשדרג משמעותית ברמה התקציבית את התשתיות והיכולות הטכנולוגיות של היחידה".

עד כמה התופעה הזו שכיחה?
"יש מאות פניות בחודש למוקד 105 ועלייה של 60% בפניות בתקופת הקורונה. גם ילדים ישבו בבית בעת הזו, גם אנשים אחרים נמצאים יותר ברשת, הנוכחות ברשת גדולה, ומכאן גם הסכנות".

לדברי רזניק, 43, חבר קיבוץ רביבים בנגב, כל הכנסות המחבר מהספר יועברו לתרומה לעמותת "בית לכל ילד" שלה תוכניות להתמודדות עם הזנחה, התעללות או פגיעות מיניות בילדים; בהן מסגרות חוץ־ביתיות לילדים המורחקים מהבית.

הוא עצמו הוצא מביתו שבירושלים בצו שופט כשהיה בן 12 ועבר לקיבוץ רביבים יחד עם עוד 19 נערים ונערות. "היה לי מזל גדול", הוא אומר כעת, "אחרי כיתה י"ב אני היחיד שנשארתי מהפרויקט, כי היה קושי להסתגל לקהילה קטנה. אני חב את חיי לרביבים. אנשים בכוח הקהילה גרמו לי להרגיש שאני אהוב, שאני מסוגל".

עניין של אמונה

הראיון עם רזניק מתבצע על רקע ימים סוערים במציאות הפוליטית בישראל, עם ההכרזה על פיזור הכנסת ה־23 וההליכה לבחירות. עם זאת, הוא מסרב להתייחס לעמדתו לגבי המהלך. "אני לא מעורב בצד הפוליטי, כמנכ"ל משרד ממשלתי אסור לי חוקית לעסוק בפוליטיקה ואני לא עוסק בה", הוא אומר. "אני כן מאחל לעם ישראל שאורלי לוי־אבקסיס תמשיך לעשות מה שהיא עשתה בעשור האחרון כפרלמנטרית מבריקה ובשנה האחרונה כשרה. אני ממשיך כל יום לעסוק בנושאים המקצועיים, כמובן תחת הדירקטיבה של השרה".

יש לך מושג מה היא מתכננת לבחירות הקרובות?
"אני ממש לא מעורב במה שהיא הולכת לעשות. אני רק יכול לאחל שהיא תצליח ותביא את הכישורים שלה לידי ביטוי".

רזניק, בוגר תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, עסק בחינוך וניהול, כיהן כמזכיר קיבוץ רביבים, מנהל הפנימייה בתאגיד מדרשת שדה בוקר וכמנכ"ל המועצה האזורית רמת הנגב. בשנת 2015 החל לשמש כיועץ בכיר לשר הבינוי והשיכון דאז יואב גלנט, ובשנת 2017 מונה למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. במקביל הוציא כמה ספרים: שני רומנים העוסקים בחוויות ההתבגרות וההתמודדות של נוער בסיכון, וספר ילדים שעוסק בין היתר בפערי המעמדות בחברה. "הכתיבה והעשייה הציבורית הן התיקון האישי שלי", הוא אומר. "אני גם מרצה בהרבה מקומות בהתנדבות מלאה כבר לא מעט שנים ומשתף בתובנות מחיי האישיים. הרציתי לאחרונה במסגרת שבה נמצאים ילדים שלחלקם אין עורף משפחתי תקין. ילדה בת 7 הרימה את היד ואמרה: 'איך אתה מנכ"ל? גם אני רוצה להיות מנכ"לית'. עניתי לה שבכל דבר בחיים שלי תמיד האמנתי בי יותר מאשר הסביבה האמינה בי. אמרתי לה שאם היא תאמין בעצמה יותר מהסביבה, אז בסופו של דבר היא תעשה מה שהיא רוצה ותצליח. המטרה שלי היא לגרום לכל פרט בחברה, לא משנה מה נקודת המוצא שלו, להאמין בעצמו הרבה יותר ממה שהסביבה מאמינה בו. זו שליחות חיי להעביר את המסר הזה".

אתה תמיד האמנת בעצמך?
"זה היה תהליך. היה, למשל, מתנדב ברזילאי ברביבים שנטע בי את האמונה שאני מסוגל, והיו עוד דמויות רבות. גם בבגרות צריך לשאוב כוחות מגורמים שעומדים לצדך. למשל אשתי מעניקה לי הרבה כוחות בהתמודדויות".

פעמיים ניסה רזניק את כוחו בבחירות לכנסת. בבחירות לכנסת ה־21 שובץ במקום הרביעי ברשימת גשר, שלא עברה את אחוז החסימה; בבחירות לכנסת ה־22 שובץ במקום השביעי ברשימת העבודה־גשר ולא נבחר; ולכנסת ה־24 הוא אינו מתכוון להתמודד לדבריו.

איך נוצר הקשר בינך לבין אורלי לוי־אבקסיס?
"את אורלי הכרתי כשהייתי מנכ"ל משרד השיכון והיא הייתה יו"ר שדולת הדיור הציבורי בכנסת. היו לנו שיחות רבות גם סביב מקרים מאוד קשים של חוסר בדיור ציבורי, של משפחות שהגיעו ללשכתה. היו לנו שיחות על פתרונות מערכתיים לדיור הציבורי. כשהיא הקימה מסגרת פוליטית, את מפלגת גשר, בחרתי לעזוב את התפקיד ולהצטרף אליה. כשאורלי מונתה לשרה, סייעתי להקים את המשרד".

לקראת הבחירות לכנסת ה־23, לוי־אבקסיס הוצבה במקום השני ברשימה שכללה בתוכה את מפלגת העבודה, מפלגת מרצ ומפלגת גשר. זמן קצר לאחר שנבחרה לכנסת, התפלגה מפלגת גשר לסיעה עצמאית, ובתוך זמן קצר חתמה על הסכם קואליציוני עם הליכוד שבמסגרתו התמנתה לשרה לחיזוק וקידום קהילתי. על כך ספגה ביקורת רבה מהבוחרים שהצביעו לרשימה.

אלא שרזניק מעדיף לא להתייחס לשאלה אם לדעתו הייתה זו בדיעבד החלטה נכונה. "מדינת ישראל צריכה ממשלה יציבה גם עכשיו וגם אחרי הבחירות, ואני מאחל לעם ישראל ממשלה יציבה", הוא אומר. "אני חושב שאורלי לוי־אבקסיס היא שחקן מאוד משמעותי שמביא קול חברתי שלא קיים, ולגבי ניואנסים פוליטיים כאלה ואחרים - אני מחויב כמנכ"ל לא להתייחס אליהם. אני רק יכול לאחל מכל הלב לעם ישראל שיזכה באורלי כמי שמביאה את הקולות החברתיים. המציאות של האנשים שאין להם פה היא מציאות מורכבת וצריך כמה שיותר שחקנים שמבינים את הדבר הזה. אני מקווה שאורלי תהיה חלק משמעותי ומשפיע מהמערכת הפוליטית בעתיד".

הייתה לא מעט ביקורת לגבי התיק ה"מומצא" של קידום קהילתי. זה לא גרם לך לחוש אי־נוחות?
"תמיד יכולות להיות ביקורות כשאתה במרחב הציבורי, כל אחד יש לו אינטרסים. ביקורת זה חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה, אבל אני מאמין שהתשובה לדבר הזה היא עשייה. אנחנו עסוקים בעשייה מאוד אינטנסיבית. בסוף ביקורת כזו או אחרת לא מחלישה את ידינו מלעשות עשייה חברתית, שבעיניי היא מאוד משמעותית".

הפרט בקצה

רזניק מונה מספר פרויקטים שהמשרד מקדם. "יש לנו פרויקט מהמם עם התאחדות קבלני השיפוצים: 'משפצים קהילה'", הוא מספר. "אנחנו מכשירים אוכלוסיות מוחלשות לייצר שיפוץ עבור עצמן ועבור הקהילה יחד עם מתנדבים. יש גם פרויקט עם רשות הטבע והגנים. אנחנו מייצרים שאטלים חינם למקומות שונים לאוכלוסיות שידן אינה תמיד משגת. עכשיו אנחנו משיקים רשמית את הפרויקט 'קהילה מאמצת אתר' יחד עם רשות העתיקות ונייצר פעילות רב־גילית בכל הקשור לאתרים היסטוריים. אנחנו מטפלים גם בתוכניות למניעת שימוש בסמים ואלכוהול, המבוססות לא רק על אכיפה אלא על בניית כישורי חיים. יש לנו תוכניות רבות שביצענו בתקופה מאוד קצרה הקשורות בבניית כישורי חיים, מניעה, העצמה לאוכלוסיות מוחלשות. לא תמיד יש מתאם בין השיקוף התקשורתי לבין העשייה בפועל. אני מוכן להימדד לפי הביצוע ולא לפי מה אומרים. זה יותר נחמד כשמלטפים אותך, אבל בסופו של דבר, הפרט בקצה הוא בעיקר המטרה שלי, זה מה שמחזק אותנו".
היית מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בתקופת "מחיר למשתכן", שלא הצליחה בסופו של דבר להוריד את מחירי הדיור.

"כמנכ"ל משרד הבינוי השיכון בעיקר התעמקתי בתוכניות החברתיות של הדיור הציבורי וחיזוק שיקום השכונות. אני עדיין חושב שגם הסכמי הגג שעשינו בשורה של רשויות במדינה, וגם 'מחיר למשתכן', אפשרו בנייה מסיבית בהתאם למדיניות הממשלה, כשלמעשה פרויקט 'מחיר למשתכן' אפשר לאנשים לרכוש דירה במחיר שהוא משמעותית מופחת מהשוק. היום מדיניות הממשלה בתחום השיכון היא אחרת וזה בסדר, אבל לא הייתי מקל ראש בזה שנבנו עשרות אלפי דירות, ומשתכנים בהן היום אנשים שללא 'מחיר למשתכן' לא היו יכולים להיכנס לדירה. אבל עיקר האתגר שאני ניסיתי להתמודד איתו הוא הדיור הציבורי עבור אותן המשפחות מקצה הרצף הכלכלי. גם כתבתי והגיתי תוכנית בשם 'לגור בכבוד' שחלקים ממנה יושמו, אבל לא במלואם".

מה החלום בעתיד?
"במקרו, הייתי שמח תמיד להמשיך ולשרת את הציבור. במיקרו, כתושב הנגב, הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב היא אתגר לאומי שלא נגעו בו מספיק לאורך השנים, והייתי שמח לעסוק בכך. זה משהו שבהחלט היה מעניין אותי".