לאחרונה קיבלנו בשורה משמעותית ביותר - הממשלה הודיעה שתאשר לגליזציה מלאה של קנאביס, ביטול הפללת הצרכנים והסדרת שוק חוקי למבוגרים. החוק יאושר בממשלה תוך זמן קצר וייכנס לתוקף בתוך תשעה חודשים ייכנס לתוקף. בתור מי שהיה שותף לניהול והקמה של מספר מיזמים בתחום הטכנולוגיה הרפואית, שחלקם אף הגיעו לנאסד"ק או נמכרו לחברות אמריקאיות, וכיום מייסד ונשיא מיזם עם טכנולוגיה מהפכנית בתחום הקנאביס, אני מרגיש צורך להדגיש שמונה דברים כשזה נוגע ללגליזציה והסדרה של התחום. 

  1. אחריות: בריאות ובטחון לפני רווחים. הדבר הכי חשוב בלגליזציה של קנאביס, הוא לעשות את זה נכון ובאחריות. לצד היתרונות העצומים שיש במהלך כזה, חשוב מאוד גם לזכור את הסיכונים, ולהתכונן אליהם. חשוב לוודא שהילדים והנכדים שלנו יהיו מוגנים ובטוחים.
  2. אנשים שמתנגדים לקנאביס הם בריונים. קנאביס הוצא מחוץ לחוק, בגלל שבשעתו היה קשה להבדיל בינו לבין אופיום, וכך צרכני קנאביס זכו לתדמית מגחכת. וזה לא מפתיע בעולם שלעג לשמנים, למיעוטים, לנשים, לחלשים ולאנשים עם בעיות נפשיות ופסיכולוגיות. אבל, גם היום, חלקנו מחרימים מוצרים ואנשים אחרים, ואז תוהים מדוע ילדים בבית הספר מחרימים ומתעללים בילדים אחרים. תחשבו שמוצרים כמו ריטלין וציפרלקס, שמאפשרים למאות אלפי בני אדם בישראל לחיות חיים טובים יותר, היו אסורים, כי למישהו "זה לא היה נראה". קנאביס יכול לתרום לאיכות החיים של אנשים רבים, אינו ממכר וצפוי להפוך לחלק מהותי במגוון האפשרויות לטיפול בסימפטומים של בעיות רבות.

  3. חברות התרופות הן אינטרסנטיות. חברות התרופות, שמעולם לא נודעו בדאגתם הכנה לשלום הציבור, יצרו לובי נגד הקנאביס, משתי סיבות:
    א. הקנאביס מהווה תחליף זול, טבעי וטוב יותר לחלק לא מבוטל מהתרופות נגד כאבים ודיכאון שהן מציעות.
    ב. כי תחום הקנאביס לא מתאים למודל העסקי של חברות התרופות שמחייב הגנת פטנט חזקה, היות ואי אפשר לרשום פטנט על המולקולה. במילים אחרות, חברות התרופות דואגות לשלום ציבור בעלי המניות שלהן, לא לבריאות כלל הציבור.

  4. הפתרון הוא צריכה מפוקחת. השיח על קנאביס במשך שנים היה שטחי - כן או לא, שחור או לבן. תקופת הקורונה גרמה לנו להכיר בכך שלהיות במצוקה נפשית זה משהו שיכול לקרות כמעט לכל אחד מאיתנו. יכול להיות לך יופי של חיים ועסק, אבל פתאום יש סגר ופתאום חרב עליך עולמך. אז אם אתה חווה יום קשה ומלחיץ, מותר לך לשתות חצי ליטר ויסקי אבל אסור לך לעשן חצי ג'וינט? כמו שאנחנו מאפשרים לצרוך ציפרלקס בצורה מפוקחת, כך גם צריך לאפשר לציבור לצרוך קנאביס בצורה מפוקחת ואחראית.

  5. קנאביס זה לא לכולם. רואי שחורות חוששים שאם קנאביס יהיה חוקי, אז "כולם" יסתובבו ויעשנו והכל יהיה רע ומחר. אבל בפועל, אנחנו רואים ברחבי העולם שמרבית האוכלוסייה המתגוררת באותם המקומות בהם קנאביס חוקי, אינה צורכת אותו. למה? כי זה פשוט לא מתאים לכולם, כמו שציפרלקס לא מתאים לכולם וכמו שלא כולם שותים אלכוהול, גם אם זה חוקי וזמין.

  6. מפסידים כספי מיסים. גם היום, כשקנאביס חוקי בחלק מהמדינות בארה"ב, המחזור השחור של מסחר לא חוקי בקנאביס במדינות שהוא אסור, מוערך בכ-50 מיליארד דולר בשנה עפ"י חברות מחקר. המשמעות היא, שכל זמן שאנחנו מתנגדים להפיכה של קנאביס למשהו חוקי - אנחנו בעצם משמרים את המונופול של הפשע המאורגן. האבסורד הוא, שהחוק לאיסור צריכת קנאביס, בעצם מוודא שרווחים של מיליארדים ילכו לפושעים, במקום לתשלומי מיסים שיגיעו לתקציבי הבריאות, החינוך והרווחה.

  7. לדעת מה אתה מקבל. היום ישנם מאות אלפי צרכני קנאביס בישראל. אבל, מאיפה מגיעים הסמים? לבנון? מצרים? מה יש בהם? במקום שהמוצרים האלה יוגנבו לישראל בדרך לא דרך, ושאנשים יצרכו חומרים לא מפוקחים, לא עדיף לכולנו שנדע מה מכיל החומר שאנחנו צורכים? גם אם נטאטא את העניין מתחת לשטיח, הוא עדיין יהיה שם. כשדברים נעשים באור השמש, בגלוי, לפחות אפשר להתמודד איתם בצורה מפוכחת ושקולה.

  8. צמיחה כלכלית. אין שאלה אם קנאביס יהפוך להיות חוקי או לא, השאלה היא מתי ואיך זה יקרה, כאשר המדינות שיפתחו קודם את האפשרות לגדל, לסחור, למכור ולצרוך קנאביס, יקבלו יתרון של ראשוניות בשוק. המשמעות היא - השקעות, יוזמות, מקומות עבודה, יצוא, הכנסות ממסים. כאמור, אין סיבה שעוד עשר שנים מהיום, מדינה כמו ישראל, שמובילה בעולם בטכנולוגיה חקלאית, לא תהפוך למובילה גם בטכנולוגית קנאביס, ותספק עבודה ל-200 אלף איש. 

אני מאחל לכולנו שממשלת ישראל לא רק תעשה את הצעד האמיץ והחשוב הזה – אלא אף תבצע אותו בתבונה ובשיקול דעת.

הכותב הוא לשעבר מומחה לפיזיקה גרעינית ויזם בתחום הטכנולוגיה הרפואית, הוא מייסד ונשיא חברת STICKIT, שמייצרת "מקלוני קנאביס", מעין קיסמים שהופכים כל סיגריה לג'וינט.