זרעיו של ההסכם עם מרוקו נטמנו לפני כשנתיים וחצי | ח"כ רם בן ברק

הסכם נרמול היחסים וכינון היחסים הדיפלומטיים עם מרוקו הוא הסכם היסטורי. כי הוא כבר היסטוריה. אומנם לא היסטוריה רחוקה מדי, אבל עם כל הכבוד, זה לא הסכם שלום שהביא ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. היחסים עם ארמון המלוכה במרוקו נמשכו לאורך שנים רבות ויצאו לאור עם ביקורו הגלוי שם של ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר יצחק רבין ב־1994, כשהשיא היה פתיחת משרד אינטרסים בתל אביב וברבאט.

סגירת משרד האינטרסים בישראל נקשר בסיבות פוליטיות, שבראשן פרוץ האינתיפאדה השנייה והסכסוך הישראלי־פלסטיני, אך מתחת לפני השטח נשמרו היחסים. מערכת הביטחון, ובין השאר המוסד, קיימה ומקיימת מגעים שוטפים עם מרוקו במטרה לחזק את הכוחות המתונים בצפון אפריקה ולסייע במאבק המשותף בטרור העולמי שמובילה איראן.

מרוקו מנהלת מאבק עיקש על הכרה בינלאומית באזור הסהרה המערבית ומתמודדת עם פעולות טרור של ארגון ״חזית פוליסריו״, בתמיכתן הרשמית של אלג׳יריה ואיראן, לצד כוחות חיזבאללה שחדרו לאחרונה לאזור ומסייעים באימון וחימוש לוחמי "פוליסריו".

מדינת ישראל ראתה תמיד בממלכת מרוקו שלטון מתון בעל השפעה רבה בעולם הערבי, והפופולריות של המלך מוחמד השישי בקרב מנהיגי העולם, ומעמדו המיוחד בליגה הערבית, מהווים יתרון עצום מבחינה מדינית ואסטרטגית. המהלך של המלך - שהחזיר במאי 2018 את השגריר המרוקאי באיראן וגירש את השגריר האיראני מרבאט - נתן את האות לרצינות של המלך במאבקו בטרור העולמי.

לפני כשנתיים וחצי קיבלתי פנייה בנוגע לרצון של מרוקו לקבל הכרה בינלאומית מהמעצמה המובילה בעולם, ארצות הברית, לגבי שליטתה בסהרה המערבית, לצד רצון אמיתי להוציא אל הפועל תוכניות פיתוח ומתן זכויות לתושבי המקום. המרוקאים ידעו כי המפתח לבית הלבן נמצא גם בירושלים, וזהו ציר שיכול לסייע במסדרונות וושינגטון.

נעניתי לבקשה בחיוב, אבל רק לאחר שהבנתי כי יש סיכוי גבוה שבמסגרת ההכרה האמריקאית תסכים מרוקו לשדרג את היחסים עם ישראל, לפתוח מחדש את משרד האינטרסים בתל אביב ולאשר טיסות ישירות מישראל. על מנת לאמת את ההצעה קיימתי פגישות עם גורמים רשמיים ורמי דרג מרוקאים ושמעתי בקולם כי המלך נכון לקדם מהלך מדיני אזורי כזה. פניתי לבכירים אמריקאים המקורבים לממשל, ומיד לאחר מכן כבר התקיימו פגישות בבית הלבן עם יועצו של הנשיא, ג׳ייסון גרינבלט, נציגי המועצה לביטחון לאומי ומחלקת המדינה.

אין ספק שמדובר בפריצת דרך שיש לה משמעויות גיאו־אסטרטגיות רחבות בתחומי הכלכלה, המסחר, החקלאות, המים, האנרגיה וכמובן ביטחוניות ומדיניות. למדיניות של המלך מוחמד השישי לעמוד בראש החץ של המדינות המתונות – יש תרומה ישירה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולחיזוק מעמדה בקרב מדינות ערב.

מדיניות זאת באה לידי ביטוי, בין השאר, באופן שבו מאפשרת מרוקו לכל הדתות והזרמים לחיות בה בשלום, ובמיוחד בפינה החמה שרוחש המלך לקהילה היהודית במרוקו. למאות אלפי יוצאי מרוקו בישראל יש זיכרונות טובים וגעגועים לבית שממנו באו.

שלא כמו עם מדינות ערב אחרות, לישראל ולמרוקו מערכת יחסים וערכים משותפים שמעוגנת ביסודות יציבים וותיקים. מהשיחות והפגישות שקיימתי עם הגורמים הרשמיים במרוקו הבנתי כי פניו של המלך מוחמד השישי הם לשלום אמיתי, חם ואמיץ, ובמנהיגותו המיוחדת יביא ליחסים ללא פשרות ואפשרות חזרה לאחור. עם זאת, יש למרוקו התחייבות כנה ואמיתית לקידום השלום ולהבאה לפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני במתווה של שתי מדינות לשני עמים. גם לדעתי, אין בלתו. 

הכותב הוא חבר כנסת מטעם יש עתיד. כיהן כמשנה לראש המוסד וכמנכ״ל המשרד למודיעין ועניינים אסטרטגיים