השר לביטחון פנים אמיר אוחנה חתם היום (רביעי) על צו לאכיפת חוק איסור צריכת זנות בישראל. מן המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות נמסר כי אכיפת החוק הייתה צריכה להתחיל כבר ב-10 ביולי 2020, אך השר אוחנה סירב לחתום על צו המסמיך את השוטרים לאכוף את החוק. הודות לעתירה שהגיש המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות לבג"ץ, התחייב אוחנה לחתום על הצו עד לסוף שנת 2020, והיום עדכנו מלשכת השר כי הצו נחתם והמשטרה תחל באכיפה.
איילת דיין, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, אמרה בתגובה כי "עם תחילת האכיפה של חוק איסור צריכת זנות אנחנו נכנסים לעידן חדש, עידן שבו זנאים נענשים על חלקם בניצול נשים בזנות. הגיע הזמן שהזנאים יבינו שלא משנה איזה סיפור הם מספרים לעצמם -צריכת זנות היא פשע. לצד האכיפה נמשיך לפעול להמשך הרחבת מעני השיקום והסיוע עבור אוכלוסיות בזנות ולמניעת ניצול של נשים נוספות במעגל הזנות".
ביום שישי תחל האכיפה של החוק לאיסור צריכת זנות, אשר חוקק ב-31 בדצמבר 2018, לצד החלטת ממשלה המקצה תקציבים נרחבים במטרה למגר את תופעת הזנות בישראל.
בשנת 2016 מצא הסקר הלאומי על תופעת הזנות בישראל, אשר פורסם על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד לביטחון פנים כי בישראל חיים כ-12,040 אנשים בזנות. בשנת 2017 עדכן משרד הרווחה את אומדן מספר הקטינות והקטינים בזנות בישראל לכ-3,000 (כ-2,000 יותר מהאמור בסקר), כך שהאומדן הרשמי עומד כיום על כ-14,000 נשים וגברים בזנות בישראל, מתוכם כאמור 3,000 קטינים וקטינות. גיל הכניסה המוכר לזנות הוא 14 ומרבית הנשים במעגל הזנות חוו בילדותן פגיעה מינית.
מן הסקר עולה כי אישה בזנות נאלצת לפגוש בממוצע 5.5 צרכנים ביום, כי בישראל צורכים זנות 26,500 פעמים בממוצע ביום וכי תעשיית הזנות בישראל מגלגלת, כ-1.3 מיליארד ש"ח בשנה. בנוסף, לפי הסקר 62% מהנשים בזנות בישראל הן אימהות.
רבות מהנמצאות במעגל הזנות הביעו רצון לצאת מהמעגל הזה, למעלה מ-76% מהן היו מעוניינות לצאת מהזנות לו רק הייתה ניתנת להם האפשרות ו-71% מהן מדווחות כי הן נשארות בזנות בגלל קשיים כלכליים.
הזנות היא תופעת קשה המאופיינת בניצול של נשים, גברים וטרנס* לטובת תעשיית שמגלגלת סכומי כסף עצומים שמגיעים בעיקר אל הסרסורים ואל סוחרי הנשים. מדובר בתופעה לא פחות מהרסנית. מאז שנת 2010 מצאו את מותן לפחות 104 נשים בזנות, כשגיל הפטירה הממוצע שלהן הוא 40.
הנזקים שהזנות יוצרת למי שנמצאים במעגל הזנות הם בלתי נתפסים. לא ניתן לעסוק בזנות מבלי לחוות כאב נפשי ומבלי להינזק קשות ברמה הפיזית, הפסיכולוגית והחברתית. הזנות היא טראומה מתמשכת. נשים רבות במעגל הזנות סובלות מהפרעת דחק פוסט טראומתית, לצידם של תסמינים פסיכולוגיים נוספים כדוגמת הפרעות אפקטיביות ודיסוציאציה. אוכלוסיות בזנות נוטות ללקות בדיכאון ובמתח נפשי, פגיעה עצמית ואובדנות. לזנות נלווים גם נזקים גופניים רבים: מחלות מין, תשישות ועייפות, נטייה להידבק במחלות וירליות, זיהומים באברי המין, כאבי גב, כאבי ראש, כאבי בטן, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, צהבת כרונית, סרטן צוואר הרחם, ודלקות אגן כרוניות. כל זאת לצד שימוש מוגבר באלכוהול וסמים לצורכי הקהיית הכאב והקושי המלווים את החיים במעגל הזנות.
אור אבו, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הסבירה כי "חוק איסור צריכת זנות הוא ההזדמנות של החברה הישראלית לראות את המציאות של הזנות כפי שהיא. מציאות של ניצול מצוקה של נשים, מציאות של עוני והיעדר ברירה. במעגל הזנות אין זוהר או כסף גדול יש רק ניצול וטראומה. החוק הוא הזדמנות לחברה הישראלית להתקדם אל עבר חברה מוסרית ושוויונית יותר".
עד עתה מדינת ישראל הטילה אחריות רק על מי ששידל, סרסר וסחר בנשים. מעתה האחריות לניצול הקשה מובאת גם לפתחו של צרכן הזנות. עד כה, בחוק העונשין נקבעו איסורים על סחר בנשים, על הבאת אדם לכדי זנות, על סרסרות, על ניהול בית בושת, על פרסום שירותי זנות והצעות לעיסוק בזנות ועל צריכת זנות מקטינים. חוק איסור צריכת זנות מטיל לראשונה את האחריות על הצרכן. צרכני הזנות לא יוכלו עוד להתכחש לאחריות שלהם, לחלק שלהם, בניצול הקשה שקיים בעולם הזנות.
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות קידם את חקיקת החוק למעלה מ-11 שנים, תחילה רק בתמיכתה של ח"כ לשעבר זהבה גלאון. לאחר שחברות כנסת נוספות – שולי מועלם, עליזה לביא, אורית זוארץ ורבות אחרות הצטרפו למאבק ולאחר שגם שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד הודיעה על תמיכתה בחוק – עבר החוק.
חוק איסור צריכת זנות קובע כי צריכת זנות היא עבירה מנהלית וכי על צרכן הזנות שנתפס יושת קנס של 2,000 שקלים לצרכני הזנות, ובמקרה של עבירה חוזרת, 4,000 שקלים. בנוסף, נקבעה חזקה בחוק לפיה כל מי שנוכח בבית בושת הוא צרכן זנות. כלומר, אם אדם נוכח במקום המיועד לצריכת זנות ולטענתו אינו נמצא שם בכדי לצרוך זנות, חובת ההוכחה מוטלת עליו.
החוק הוא חלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסיות בזנות. לצד החוק נקבע בהחלטת הממשלה כי יועברו 90 מיליון שקלים במהלך שלוש שנים לצורך הרחבת מעני השיקום הקיימים והקמת מענים נוספים. בין היתר הורחבו השירותים הניתנים היום בבאר שבע, חיפה ותל אביב, פותח שירות של סל מענים גמיש, ובתקופה הקרובה יוקמו מערך שירותים בירושלים, מערכי שיקום לאימהות, מענים ייעודיים לקהילת הטרנס*, מרפאות ניידות בבאר שבע וירושלים ועוד.
בהקשר זה נציין כי המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות פועל על מנת לוודא כי כל התקציבים ימומשו ואף שקל לא יוחזר לקופת המדינה. בחודש דצמבר 2019 הגיש המטה עתירה בעניין כנגד משרד הרווחה ומשרד האוצר. העתירה נשאה פירות וחלק ניכר מתקציב 2019 נשאר בידי משרד הרווחה. בנוסף, בעקבות העתירה, ולמרות העדר תקציב מדינה לשנת 2020, כבר בתחילת חודש יוני העביר משרד האוצר את כלל התקציב לשנת 2020 עבור יישום החלטת הממשלה ובחודש נובמבר עדכן משרד הרווחה כי כל התקציב שהועבר לו עבור שנת 2019 ושנת 2020 מומש או נמצא בהליכי מימוש סופיים, זאת לצד התחייבויות תקציביות נוספות שכבר קיימות עבור שנת 2021. בעקבות כך נמחקה העתירה בהסכמה והמטה ממשיך לעקוב אחרי הרחבת מעני השיקום והסיוע בכלל משרדי הממשלה ופיתוח תוכניות חדשות בתחום.
מדובר בשינוי תפיסתי וחברתי עצום, תחילתו של תהליך, ולא סוף פסוק. נקודת ההתחלה בשינוי שצריכות לעבור החברה והמדינה.