הביקור באיחוד האמירויות השאיר אותי עם צביטה בלב. החיים שם ממשיכים כרגיל וזה אכן אפשרי לחיות חיים רגילים, אך מה שהזוי הוא שמצב התחלואה שם הרבה יותר טוב מאשר בארץ. כל הזמן מדברים בתקשורת על אנשים שחוזרים מדובאי עם קורונה, ושההחמרה במצב היא בין היתר בגלל האנשים שטסו ליעד האטרקטיבי של העונה - איזה נוח זה להאשים את דובאי נכון?
האנשים שחזרו מדובאי עם נגיף הקורונה הם אנשים שלא שמרו על הכללים או הלכו למסיבות פרטיות, חוץ מזה, מרגיש ממש בטוח בדובאי. ואני בטוחה בזה כי טיילתי עם המשפחה שלי, הכוללת תינוק וסבא וסבתא מבוגרים עם מחלות רקע, וכולנו חזרנו בריאים. אלו שנדבקו בקורונה בדובאי הם ככל הנראה אותם אנשים שהולכים בארץ למסיבות מחתרתיות והורסים לכולנו את אורח החיים השגרתי.
כמה מדהים זה ללכת למסעדות, לאטרקציות, לטייל ברחובות וקניונים ולראות אנשים (במסכות). החיים הרגילים כל כך ממכרים שאם הייתה לי אפשרות כנראה שהייתי נשארת שם עד סוף סאגת הקורונה בארץ. כואב לדעת שאנחנו מבלים את השנה האחרונה בארץ בין סגרים, עסקים שקורסים לנו אחד אחרי השני מול העיניים ומשפחות שקורסות כלכלית. אשכרה יש מקומות בעולם שממשיכים כרגיל וגם הם תחת אותה מגפה בדיוק. אז איך באמירויות עושים את זה?
שמירה על ריחוק חברתי אמיתי: מישהו הולך בקניון או ברחוב? ישמרו ממנו מרחק. דמיינו שסביב כל אדם יש מעגל דמיוני בקוטר 2-3 מטרים וכולם מכבדים את זה, אף אחד לא מצטופף. ואם תהיתם איך מתנהלים בעסקים שיש בהם תורים, דעו שישנם סימונים על הרצפה במרווחים של 2-3 מטרים אדם מאדם ואנשים ממש מכבדים את זה. בנוסף לכך, בכל עסק מתבצעת מדידת חום ובאטרקציות עמוסות, כמו הבורג׳ חליפה, מוצבים סדרנים שתפקידם לוודא שהכל עובד בצורה מדויקת להתאמות קורונה. במידת הצורך יש זימון שעות ביקור מראש.
שמירה על מגבלות אנשים במעליות: כתוב עד 4 אנשים במעלית? יש סימונים על הרצפה ואף אחד לא יעלה מעבר למגבלה. המקומיים בגישה של ״לא יקרה כלום אם נחכה למעלית הבאה״. גם בתורים למעליות מקפידים על מרחקים מסומנים.
בבנייני מגורים: דייר אחד בבניין חלה בקורונה? במהירות ויעילות כל תושבי הבניין יעברו בדיקות כדי לוודא שאף דייר אחר לא נדבק ממנו.
מסעדות עובדות כרגיל: בין השולחנות המרווחים במסעדות מוצבות מחיצות והמלצרים ואנשי הצוות לא מורידים את המסכות, ובטח שלא ממקמים את המסכות מתחת לאף. בתור אורחת במסעדה, התחושה שהמלצר שומר על מרחק ומסכה, מאוד מכבדת ונעימה. והכי כיפית היא העובדה שאשכרה אפשר לשבת במסעדות והכל פתוח.
Show must go on: אמני ישראל כבר איבדו את פרנסתם השנה, וכשנפתח הסכם הנורמליזציה עם האמירויות נסגרו מספר לא מבוטל של הופעות של אמנים ישראלים באמירויות. איך הם עושים את זה שם? באמירויות ההופעות ממשיכות כרגיל באוויר הפתוח, כל אורח / משפחה מקבלים ספסל בתוך ממסגרת מתחם מרווח שמסומן על הרצפה במרחקים מדודים. כל אורח מגיע למושב שהוא הזמין בתוך מתחם קטן מסומן על הרצפה, וככה כולם יכולים לשבת בנפרד ולצפות בהופעה בצורה נעימה בלי להתערבב.
ירידים ממשיכים כרגיל: אז מרווחים את הדוכנים קצת יותר, מסמנים מקומות לעמידה בתור לדוכנים על הרצפה, בוחרים במדשאות ענקיות שאפשר לשבת רחוק אחד מהשני, מגבילים כניסת אנשים, לא מורידים מסכות (חוץ מבזמן האוכל) וממשיכים כרגיל. אותה מתכונת עובדת בבריכות ציבוריות, קצת יותר מרווחים בין מיטות השיזוף, ואם יש צורך, סדרן מוודא ששומרים על הכללים.
אכיפה על אמת: הקנסות על הפרת נהלי הקורונה הם כבדים וכואבים בכיס, ככה שזה מאוד מפחיד לעבור על ההנחיות. התושבים מצולמים במצלמות רחוב שמשגיחות שכולם עם מסכה, אם אדם מסתובב ללא מסכה מפעילים זיהוי פנים והוא יקבל קנס הביתה בגובה 3000 דירהם (כ-2600 ש״ח). ואם כל זה לא מספיק מאיים, הפרת בידוד באמירויות יכולה גם להגיע ל-50,000 דירהם (43,000 ש״ח).
נימוס וכבוד הדדי: אם מישהו הוריד לשנייה את המסכה מתחת לאף ואדם אחר ביקש ממנו להחזיר את המסכה, הוא יחזיר מיד ויתנצל, בלי לריב או להתווכח.
תיירות חוץ כרגיל: כל תייר מחויב להיכנס למדינה עם בדיקת קורונה שלילית מה-72 שעות שקדמו לבואו, בנוסף, האמירתים לא מסתפקים בבדיקה השלילית ומבצעים מיד, ביעילות וללא עלות בדיקות קורונה לכל תייר נכנס. התוצאה לבדיקות אלו ניתנת תוך 24 שעות לכל היותר ובשעות אלו התייר שוהה בבידוד במלון, ורק לאחר מכן מותר לו לצאת לטייל. אני ומשפחתי עברנו בדיקה ב20:00 בערב, ב10:00 בוקר למחרת כבר קיבלנו תוצאות שליליות ויצאנו מהחדר לארוחת בוקר ולאחר מכן לטיול בעיר. אם תייר יצא מבידוד לפני תוצאות הבדיקה הוא צפוי לקבל קנסות ענקיים בגובה 50,000 דירהם. כמו כן, המלונות עוזרים לתיירים להיכנס לבידוד, ומגישים ארוחת בוקר מפנקת לחדר ורום-סרוויס ממסעדות המלון מוגש ללא תוספת תשלום.