"כאשר קיבלתי הודעה שאני נדרש לבידוד, לא הבנתי למה”, מספר א’ שאמור להיות בבידוד בביתו, אך לא מציית להנחיות. “מתחילת המגיפה אני ממלא באדיקות אחר ההנחיות ושומר על עצמי ועל הסובבים אותי. אבל אז נכנסתי לבידוד כי מישהי שעבדה איתי במשרד חלתה בקורונה.

זה היה נראה לי קצת תמוה שדווקא אני אשאר בבידוד, ואחרים שגם עבדו בסביבת אותה עובדת - יישארו חופשיים עקב החלטה שרירותית ולא הגיונית של מי נדרש לבידוד. החלטתי שאם אחרים שבאו במגע עם חולים לא חייבים בידוד, אז גם אני לא חייב. אני ממש לא ממלא אחר ההנחיות”.

מה עשית בזמן הבידוד עד כה?
“הספקתי ללכת לקניות, הוצאתי את הכלבים וגם ביליתי עם החברה. אני משתדל לא לצאת רחוק כדי לא להיתפס”.

אתה לא חושש מקנס?
“אני לא ממש חושש מקנס כרגע. אולי בתחילת המגיפה, אם הייתי נקרא לבידוד, לא הייתי מפר את הכללים, אבל היום כשפקח או שוטר נותן לך דוח, הוא כנראה לא מאמין בעצמו שזה עוזר, וחלקם הגדול רק מתריע ולא באמת בודק כלום”.

ומה עם הסכנה של להדביק אנשים אחרים? יש לך אחריות.
“אני לא חושש מלהדביק או להידבק, כמעט שנה אנחנו במצב אבסורדי שבו כל מיני עסקנים קובעים לנו את החיים בלי באמת לדעת מה הם עושים ולא באמת מסכימים אחד עם השני. ברגע שאין לך אמון בסיסי במערכת החוק או הבריאות, אתה לא יכול למלא אחר הוראות שנראות חסרות שחר, ומבחינה מדעית הן כנראה לא אפקטיביות”.

מעבר למי שחלה בקורונה, על פי הנחיות משרד הבריאות, נדרש בבידוד גם מי ששהה בקרבת חולה מאומת או חזר מחו”ל. הפרת הבידוד נחשבת עבירה פלילית, שבצדה קנס, שלא לדבר על ההשלכות הבריאותיות שלה בהפצת המחלה. אלא שגם ש’ מבאר שבע, שנדרשה בבידוד זה שלוש פעמים, בחרה להפר אותו פעם אחר פעם.

“אין סיכוי שמישהו יתפוס אותי”, היא אומרת. “כבר פעמיים הייתי אמורה להיכנס לבידוד בשנה הזאת, ושום דבר לא קרה. ממש היום נכנסתי לבידוד בפעם השלישית כי בעבודה שלי מישהי נמצאה חיובית לקורונה, אבל לא באמת התקרבתי אליה. היינו רחוקות זו מזו, כך שאני לא מרגישה שאני מסכנת מישהו ובכלל לא מרגישה תסמינים. אני מחכה לתוצאות הבדיקה”.

ואם היא תצא חיובית?
“אז אני אשב בבידוד ולא אפר אותו. אבל אם אני מרגישה טוב ולא נדבקתי, אז למה שאשב בבידוד?”.

מעל 3,400 ישראלים כבר מתו מהמחלה הזו, ועוד כמעט שני מיליון בעולם.
“רובם היו עם מחלות קודמות. ראינו בתחילת הקורונה שאפילו נבחרי הציבור שמים פס על ההנחיות. הפוליטיקאים בעצמם לא מצייתים להנחיות, אז למה שאנחנו נציית? אני חס וחלילה לא רוצה לסכן אף אחד, ואם אדע שאני חולה בקורונה אז אשב בבית, אבל זה משהו שאעשה גם אם יש לי שפעת. לא בגלל הקורונה ובטח שלא בגלל הנחיות לא הגיוניות של משרד הבריאות”.

ק’ ממרכז הארץ מנמק את הפרת הבידוד בסיבות כלכליות. “אני מפרנס יחיד במשפחה, יש לי אישה חולה וילדים קטנים, אז אין לנו הכנסה מלבד המכולת שלי שאני מתחזק לבד”, הוא אומר. “קיבלתי לפני שלושה ימים הודעה שנמצאתי בקרבת חולה מאומת והתבקשתי להיכנס לבידוד”.
ונכנסת?

“זה בלתי אפשרי, כי אם אכנס לבידוד, אז מי יפתח את המכולת? מי יפרנס את המשפחה? גם ככה העסקים חלשים בגלל הקורונה, אז בלי הכנסה בכלל? מי ישלם את החשבונות? מי יקנה אוכל לילדים? בגלל הנחיה של בידוד הילדים שלי לא יאכלו? בחיים לא ארשה לזה לקרות. אני מעדיף להסתכן בקנס. זה צורך הישרדותי. אני לא גאה בזה. אין לי ברירה”. 

“אני הפרתי בידוד כדי להשתתף בהפגנות נגד ראש הממשלה”, אומר מ’ שנדרש להיכנס לבידוד לפני כמה ימים. “נבדקתי, נמצאתי שלילי לקורונה, ואני מרגיש מעולה, אז למה לא? גם ככה ההנחיה הזאת מטופשת לדעתי”.

בידוד - אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
בידוד - אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

עניין של אמון

ס’ נדרשה להיכנס לבידוד לאחר ששהתה בקרבת חולה מאומתת באימון כושר קבוצתי. “אותה חברה מרגישה טוב ללא תסמינים, אבל מיד כשעדכנה אותנו, עשינו בדיקה וכולנו יצאנו שליליות לנגיף”, היא אומרת.

נכנסתן לבידוד?
“נכנסנו לבידוד למשך יומיים, אבל בחמישי האחרון הייתה מסיבת סילבסטר, ולא רציתי לוותר על המסורת של לבלות, להשתכר, לרקוד ולנקות קצת את הראש. יצאתי עם חברות למסיבה בתל אביב, חזרנו הביתה בשעות המוקדמות של הבוקר, ומאז אני בבית”.

למשך כל תקופת הבידוד?
“לא יכולה להבטיח את זה כי אני שלילית לקורונה, אז למה אני צריכה לשבת בבית? לא עשיתי משהו שמצדיק שאשב כלואה בבית”.

זה חמישה ימים שגם ג’, שליח עצמאי, אמור לשהות בבידוד, אך לדבריו בפועל התבודד רק במשך יומיים. “בהתחלה ניסיתי כי אני לא מעוניין להדביק אחרים, ובטח שלא רוצה לקבל קנס”, הוא מספר. “חיכיתי לראות שאני מרגיש טוב וללא תסמינים, ואחרי זה חזרתי לעבודה שלי”.

לא מפריע לך שאתה יכול לסכן את הלקוחות?
“אני לא מסַכן ולא כלום. אני מרגיש טוב ועשיתי בדיקת קורונה ויצאתי שלילי. אני בכלל מאמין שמשרד הבריאות טעה בהודעה ששלח לי להיכנס לבידוד כי אני נשמר. אני לא יכול לשבת בבידוד כי מי ישלם לי את שכר הדירה אחרי החובות שנקלעתי אליהם בגלל שפוטרתי מעבודתי?”.

ז’ נכח בשבוע שעבר בחתונה, שלאחריה אחד הנוכחים נמצא חיובי לנגיף. בעקבות כך, נדרש להיכנס לבידוד. “היו 30 איש בערך, ורובנו לא היינו עם מסיכות, אבל לא נמצאתי חיובי לנגיף”, הוא מספר.

נכנסת לבידוד?
“אני לא מוצא סיבה לשבת בבידוד. גם ככה הפוליטיקאים לא שומרים על ההנחיות ולא שמים עלינו, אז למה שאשב בבידוד בעקבות הנחיות שלהם? אין לי אמון בהם”.

אבל אתה יכול להדביק אחרים. 
“אם אני שלילי, אז אני לא צריך בידוד. נקודה. אני לא מסכן אף אחד”.

לא מפחד מקנס?
“לא. אני אחראי למעשיי, בניגוד לממשלה שלנו”.

קורונה בישראל: אכיפה בת''א (צילום: אבשלום ששוני)
קורונה בישראל: אכיפה בת''א (צילום: אבשלום ששוני)

חוזה חברתי

מול התמונה המטרידה הזו של מפירי בידוד, מנסה משטרת ישראל לאכוף את ההנחיות על בידוד. “יש לנו שלוש זרועות אכיפה שבעזרתן אנחנו מאתרים מפירי בידוד”, אומר רב פקד שי מליחי, קצין אג”ם של מנהלת אכיפה ארצית קורונה. “השוטרים בחזית שמתמקדים בפעילות שלנו מול ההפרות, לצד פעולות הסברה והידברות; מפקחי משרדי ממשלה שעוסקים בעיקר בביקורי המבודדים; ופקחי רשויות מקומיות”.

איך אתם מאתרים את מפירי הבידוד?
“יש לנו מערכות טכנולוגיות שפותחו בצורה ייעודית לדבר הזה, ובעזרתן אנחנו יכולים למקד את כוחות האכיפה שלנו בהתאם לרמת החולי, בהתאם לפרופילים מסוימים שאנחנו יודעים שאצלם יש יותר סכנת הדבקה לציבור. כשהשוטר נכנס ללוח המשימות שלו בטאבלט, הוא רואה מה העדיפות לביקור. בגלל שיש כל כך הרבה אנשים בבידוד, אתה צריך לעשות העדפת סיכונים, וכך לכוון את כוחות האכיפה. אנשים שחזרו מחו”ל ממדינה אדומה יקבלו, למשל, עדיפות יותר גבוהה בביקור כוחות האכיפה ממישהו שחזר ממדינה ירוקה.

בנוסף, אנשים שהפרו בידוד וכבר קיבלו דוחות – יקבלו העדפה יותר גבוהה ממבודדים שלא קיבלו דוח בכלל. אנשים שמתעסקים בסיעוד ובאו מחו”ל ועובדים עם אוכלוסייה בסיכון – מקבלים גם הם עדיפות גבוהה יותר. כמובן שאנחנו גם עושים בדיקות אקראיות במקומות הומי אדם או בעסקים. אם אנחנו מאתרים בהם מבודדים, זה יכול להסתיים בדוח, אבל זה גם יכול להגיע למצב שאותו אדם מובל לחקירה בגין סעיף של הפצת המחלה. השוטרים שאוכפים את חובת הבידוד עברו הכנה מנטלית ומקצועית, וכך גם הפקחים”.

האם יותר אנשים מפירים את הבידוד כיום?
"הסגר הזה מתאפיין בעייפות של הציבור שנשחק נפשית וכלכלית, והוא נמצא במצב לא פשוט. אנחנו מתמודדים עם המצב באמצעות מדיניות של הסברה, הידברות, אזהרה ורק כמוצא אחרון מתן קנס. נראה שרובו המוחלט של הציבור מציית להנחיות הבידוד, ואנחנו לא רואים עלייה חריגה במפירי בידוד. כמות הנקנסים נשארה יציבה לאורך כל המשבר".

מה גורם לאותם אנשים להפר הנחיות ובידוד, לסכן ולהסתכן? "לפי פירמידת הצרכים של מאסלו, אנשים זקוקים לביטחון פיזי, משפחתי וכלכלי, תחומים שנמצאים תחת איום בשל הקורונה”, מסביר ד”ר דוד סנש, פסיכולוג קליני, מדריך מוסמך בפסיכותרפיה ומרצה בכיר במכללת לוינסקי לחינוך.

“הפירמידה הזו עוברת עכשיו זעזועים. כדי שאנשים ירגישו ביטחון הם נותנים את האמון בהנהגה, אבל ברגע שהציבור לא מוצא סדר, ארגון והיגיון בפעולתה, אז הוא נוטה לא לציית. ברמה הבסיסית אנשים לא סומכים על השלטון. לכן הם מפירים את החוזה החברתי. אלו אנשים שחושבים שהם יכולים לחמוק בקלות מהחוק. מבחינה זו, החיסון הוא המבחן הגדול שלנו כחברה, כי מי שמחוסן לא יכול לחלות, אבל כנראה כן יכול להדביק. האם נדאג רק לעצמנו או שנראה אכפתיות לסביבה, נשים מסיכה ונציית להנחיות הבידוד והסגר, גם אם אנחנו לא מסכנים את עצמנו?”.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “מטרת תקופת הבידוד הינה עצירת ההדבקה ומניעת התפשטות מחלת הקורונה בישראל. הבידוד כולל כניסה למקום בידוד והימנעות ממגע עם הסובבים, כולל שאר השוהים בבית. הבידוד הוא על פי צו מנכ"ל משרד הבריאות. משרד הבריאות רואה בציבור שנדרש לבידוד בית שותף מלא למניעת התפשטות המחלה בישראל. אנחנו משוכנעים שיגלו אחריות כלפי בני משפחתם, חבריהם, וכן כלפי אנשים חולים וחלשים בחברה ויצמצמו את הסיכון להדבקה".