עד לשנת 2017, חובת תשלום מזונות הילדים הייתה בבחינת נטל שחל על כתפיו של האב בלבד וללא קשר לגובה הכנסות האם.
ביולי 2017 במסגרת פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15, נקבע כי החל מהגיע הילד לגיל 6, תחול חובת תשלום המזונות על ההורים במשותף. חלקו של כל אחד מההורים בדמי מזונות הילדים, יקבע על פי היקף זמני השהות של כל אחד מהם עם הילדים ועל פי מבחן הכנסות, זאת על מנת להבטיח את עקרון השוויון.
הלכה חדשה זו שינתה את גורלם של אבות רבים בישראל, העתידים להתגרש, בכל הקשור לענייני הילדים.
לפניה ישירה אל עורכת דין מורן מג'ר, לחץ/י כאן
הסכם הגירושין ויתרונותיו
במהלך השנים האחרונות נראה כי זוגות רבים העומדים בפני גירושין מצליחים להתעלות על עצמם, להביט מעבר לקצה הסכסוך ולהגיע להבנות והסכמות ביניהם באמצעות עריכת הסכם גירושין.
מטרת הסכם הגירושין היא לרכז ולהסדיר את המחלוקת בין הצדדים, תוך שמירה על זכויותיהם, על כבודם ועל טובת הילדים - דבר שמביא עמו חסכון משמעותי בזמן, בכסף, בכאב, בהאשמות ובמלחמות מיותרות.
האם האמור בהסכם הגירושין מחייב את הצדדים?
כדי שהאמור בהסכם הגירושין יקבל תוקף משפטי מחייב על הצדדים לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
עקרון ההסתמכות
ככלל, כאשר מדובר בהסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין סופי, ראוי להגן על אינטרס ההסתמכות לגבי מה שכבר הוחלט וסוכם בין הצדדים, ומכאן הקושי לבטל או לשנות פסקי דין סופיים.
יוער כי קיים קושי בביטול הסכם גירושין שקיבל תוקף משפטי מחייב, כאמור, והצד המבקש לבטלו נדרש להוכיח בפני הערכאה שאישרה אותו, קיומן של עילות ביטול חוזיות משמעותיות ורק במקרים חריגים יקבל בית המשפט או בית הדין תביעות מסוג זה.
החריג - "שינוי נסיבות מהותי"
בשיטת המשפט הישראלית קיים חריג בתחום דיני המשפחה אשר בא לידי ביטוי בהכרעות בסוגיות המשמורת, מזונות הילדים ומזונות האישה (עד למועד מתן הגט)- אשר ניתנות להתדיינות חוזרת ואף עשויות להשתנות לאחר שניתן פסק דין סופי, לרבות חתימה על הסכם שקיבל תוקף של פסק דין.
הזכות להתדיינות החוזרת ולשינוי האמור הוגדר בפסיקה כ"שינוי נסיבות מהותי", וזאת כדי לקדם את ערך האמת על פני ערך היציבות, כאשר עיקרון העל אשר ינחה את הערכאות הוא טובת הילדים.
בעניין זה יובהר כי לא מדובר בביטול הסכם גירושין, אלא בשינוי סעיפים הנוגעים לילדי הצדדים, כגון ענייני המזונות והמשמורת.
לעניין המזונות - נקבע בפסיקה כי פסק מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות וניתן לשוב אל הערכאות בבקשה להפחתת או הגדלת תשלום המזונות ובתנאי שחל "שינוי נסיבות מהותי" שמצדיק את הבקשה כגון: שינוי קיצוני בגובה הכנסות הצדדים, צרכים מיוחדים של הילדים, מרדנות של אחד הילדים כלפי אחד מההורים וכד'.
לעניין המשמורת - גם בעניין זה נקבע בפסיקה כי פסק שניתן בענייני משמורת והסדרי שהות אינו יוצר מחסום סופי וניתן לשוב אל הערכאות בבקשה לשנות את הסדרי השהות או המשמורת ובתנאי שחל "שינוי נסיבות מהותי" שמצדיק את הבקשה כגון: שינוי קיצוני שחל במצבו הבריאותי או ההתנהגותי של ההורה המשמורן, מעבר למקום מגורים מרוחק וכד'.
יובהר כי נטיית הערכאות לשנות סעיפים הקשורים לרכיב הרכוש והממון ואשר באו לידי ביטוי בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין מחייב היא מזערית ביותר ותתאפשר רק וככל שהתקיימו נסיבות חריגות במיוחד.
אז כיצד ניתן לשנות את הסכם הגירושין שקיבל תוקף משפטי מחייב?
על מנת שסעיפים מסוימים בהסכם גירושין שקיבל תוקף משפטי מחייב ישונו ויקבלו תוקף משפטי מחייב, על הצד המעוניין בשינוי להגיש בקשה לבית המשפט או לבית הדין ובלבד שעניינה של הבקשה נוגע למזונות הילדים או למשמורת ילדים- בכל עת ובאופן שהבקשה תפרט ותוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי ההסכם.
ומה לגבי הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין טרם ההלכה החדשה?
בעקבות ההלכה החדשה מיולי 2017, הורים רבים ובעיקר אבות, מבקשים לפתוח את הסכם הגירושין שחתמו עליו טרם "המהפכה" ולהסדיר מחדש את הסדרי המשמורת והמזונות.
העמדה המסורתית היא שכאשר בית המשפט או בית הדין יוצרים הלכה משפטית חדשה, קיימת לה תחולה רטרואקטיבית.
יחד עם זאת, קיימת גישה שלפיה מדובר בהסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין, ולכן יש להגן על אינטרס ההסתמכות וככל שתקום תחולה רטרואקטיבית להלכה עלול להגרם נזק כלפי מי שכלכל את ענייניו על פיה. לפיכך, קיימת הצדקה להגביל את התחולה לעתיד בלבד.
בית המשפט העליון לא קבע בפסק דינו באופן חד משמעי האם ההלכה חלה גם רטרואקטיבית וזאת בשל דעות חלוקות.
על כן, המצב המשפטי בסוגיה זו אינו חד משמעי וכדאי לצד המעוניין בהפחתת או הגדלת דמי המזונות שנקבעו לו או לזכותו או בדיון חדש בענייני המשמורת והסדרי השהות - לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה.
עורכת דין מורן מג'ר עוסקת בדיני משפחה, הסכמי גירושין, הסכמי ממון, חלוקת רכוש, מזונות ילדים, משמורת, צוואות וירושות, ייפוי כוח מתמשך ועוד. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לאוגייד.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.