רצף של ארבע יממות של ערפל בגוש דן ובנתב"ג היה בפעם הקודמת לפני כ-42 שנים, כך מסר מנהל גף אקלים בשירות המטאורולוגי בבית דגן, ד"ר עמוס פורת. הרצף הנדיר הקודם היה בסוף ינואר-תחילת ינואר 1979. עם זאת, ד"ר פורת ציין שהיו עוד כמה מקרים של רצף שנמשך כמה ימים בחורף שכלל גם את השפלה וצפון הנגב, כמו בינואר 2000, ינואר 1995, פברואר 1969 וינואר 1966.
בנובמבר 2010 היה רצף של שבעה לילות ובקרים של ערפל במישור החוף, השפלה וצפון-מערב הנגב, כאשר בשני לילות מתוכם נתב"ג אף נסגר להמראות ונחיתות מטוסים.
"בלילות ובבקרים האחרונים שוררים ערפילים במישור החוף המרכזי והדרומי ובצפון מערב הנגב. רצף הלילות והבקרים המעורפלים מגיע כבר לארבעה ימים והוא עדיין לא הסתיים. האירוע הוא יוצא דופן לחודשי החורף", ציין עוד ד"ר פורת בסקירה מיוחדת. לדבריו, ערפל הוא ריכוז של טיפות מים זעירות סמוך לפני הקרקע, הגורם להגבלת ראות חמורה (על פי ההגדרה המקובלת פחות מקילומטר אחד).
"זהו למעשה ענן הרובץ על הקרקע. קיימים סוגים שונים של ערפילים הנגרמים מסיבות שונות. ערפל קרינתי, למשל, הינו סוג שכיח למדי של ערפל באזורנו והוא נוצר כתוצאה מהתקררות של הקרקע בשעות הלילה ושעות הבוקר המוקדמות", הוא הסביר – "הדבר קורה בתנאים של יציבות אטמוספרית (לילות בהירים ושקטים) עם לחות רבה, כפי שקורה באזורנו כעת. לעתים ישנה הסעה של ערפל קרינתי שנוצר באזור מסוים אל אזור אחר.
הוא ציין, כי את חריגות הרצף של ימי הערפל ניתן יהיה לקבוע עם סיומו. "בשלב זה ניתן כבר לציין שמדובר באירוע יוצא דופן בתזמונו הנוכחי - חודשי החורף. ערפל קריתני מתרחש תחת מצבים אטמוספריים יציבים הנוטים להיות סטטיים ולהימשך כמה ימים. יחד עם זאת הם מתרחשים לרוב בחודשי האביב ותחילת הקיץ (מרץ עד יוני)", הוא הוסיף – "בדרך כלל הערפל שכיח יותר באזורים פנימיים ופתוחים שנוטים להתקרר יותר מסביבתם (השפלה וצפון מערב הנגב) והגעתו לאזור גוש דן ונתב"ג פחות שכיחה. באזור זה מתקבל רצף כזה (בכל חודשי השנה) פעם-פעמיים בעשור".
עוד הסביר, כי בחודשי החורף רצף של ימי ערפל הוא חריג, כיוון שבחורף התנאים האטמוספריים פחות מתאימים – במערכות של גשם האטמוספירה לא יציבה ובמצבים בהם לא יורד גשם ישנן בדרך כלל זרימות מזרחיות ושורר יובש. מצב שליציבות אטמוספרית עם לחות בגובה נמוך אינו שכיח בחורף וכך גם התופעה של הערפל.