המשק הישראלי עומד בפני נקודת מפנה - ולטובה. מתי בדיוק המפנה הזה יתרחש ועד כמה חד הוא יהיה, זו כבר שאלה לניחושים. מובן שזה תלוי בהתקדמות מבצע החיסונים בארץ, שכרגע מוביל את העולם. לקראת המפנה הזה, שיתרחש במהלך הרבעון השני של 2021, סקרתי את מצבו של המשק - ואת הבעיות העיקריות שלו - בעשר נקודות.
1. מה היה במשבר הקורונה ומה היקף הפגיעה הכלכלית? דבריו השבוע של פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, מדברים בעד עצמם: "המשבר הבריאותי הוביל למשבר כלכלי חסר תקדים בעוצמתו, וחייב מענה נחוש של המדיניות הממשלתית. גם כאן, האמינות הפיסקלית שהמשק הישראלי צבר בשנים שקדמו למשבר עמדה לזכותנו. הסיטואציה הפוליטית ללא ספק הקשתה, ולמרות זאת הממשלה העמידה סיוע נרחב למובטלים, לעסקים שנפגעו, למתן המענה של מערכת הבריאות ועוד".
המשמעות של "אמינות פיננסית" היא שנכנסנו למשבר הכלכלי של הקורונה במצב טוב מאוד, עם יציבות פיננסית, הן ברמה הממשלתית והן ברמה של המערכת הפיננסית. לכן אנחנו יוצאים ממנו עם פגיעה מינורית יחסית, כפי שמדגיש ירון: "ההתפתחויות הכלכליות לאורך השנה שבו והמחישו את העמידות של המשק הישראלי. המגבלות והסגרים הביאו לצניחה בפעילות הכלכלית, אולם בכל פעם שבה המגבלות על ההיצע הוסרו, ראינו את הפעילות הכלכלית מזנקת.
חלק מהעסקים הצליחו להתאים את אופי הפעילות שלהם לסיטואציה החדשה, ומגזר שירותי ההייטק בלט לטובה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהמשך הצמיחה של יצוא השירותים, למעט כמובן שירותי התיירות. בסגר השני כבר ראינו שהפגיעה בפעילות הייתה חמורה פחות מאשר בסגר הראשון".
מהו היקף הפגיעה? חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה שהתכווצות התוצר ב־2020 תעמוד על כ־3.7%, טוב יותר מהתחזיות העגומות שפורסמו במהלך השנה. בקיצור ולעניין: לא נעים, אבל ממש לא נורא, בהתחשב בכך שהמשבר השבית חלקים נרחבים במשק לפרקי זמן ארוכים.
2. מה יהיה? בגדול, צפויהלנו צמיחה מואצת החל מהרגע שבו הקורונה תהיה מאחורינו. מחלקת המחקר בבנק ישראל מציגה שני תסריטים: בתרחיש החיסון המהיר (שבו אנו נמצאים כרגע ושצריך לקוות שיישאר כך), בבנק ישראל מניחים צמיחה של כ־6.3% ב־2021 ושל כ־5.8% ב־2022.
בתרחיש זה הפעילות תתמתן מעט בתחילת 2021, עם הכניסה הנוכחית למגבלות על הפעילות, אולם עם הסרתן תתרחש התאוששות מהירה יחסית בפעילות, שתימשך עד סוף הרבעון השני של 2021 כתוצאה מהתחסנות האוכלוסייה. תחזית הצמיחה ב־2021 בתסריט הזה מאופיינת בהתאוששות של הצריכה הפרטית, שצפויה לצמוח ב־12.5% לאחר התכווצות של 11% ב־2020. התאוששות דומה צפויה גם בצד המקורות, והיבוא צפוי לצמוח בכ־11% לאחר התכווצות של 12% ב־2020.
בתרחיש החיסון האטי צופים בבנק ישראל צמיחה של 3.5% ב־2021, וגם התסריט הזה הוא טוב יותר מהתחזיות המוקדמת. בתסריט הזה, עד אמצע 2022 יימשכו הסגרים מדי כמה חודשים בעקבות הימשכות תהליך ההתחסנות (דבר שהיום נראה על פניו לא ריאלי), והם יאטו את הצמיחה ביחס לתרחיש החיסון המהיר.
לפי התסריט הזה, ב־2022 יעמוד קצב הצמיחה הצפוי על 6%. כאמור, בקצב החיסונים המהיר בישראל היום, קרוב למיליון וחצי מתחסנים, תסריט החיסון המהיר הוא ריאלי הרבה יותר, ולכן אפשר לצפות לצמיחה מואצת כבר ברבעון השני של 2021.
3. איפה הבעיה? אין ספק, האבטלה. שם המצב רחוק מלהיות מעודד, כפי שתיאר פרופ' ירון: "האבטלה לא הצליחה לשוב ולרדת לשיעור חד־ספרתי, ומדדים שונים מראים שאת עיקר הפגיעה סופגים העובדים החלשים בענפים המתאפיינים ממילא בפריון ובשכר נמוכים. גם בקרב העסקים הפגיעה מתרכזת בעיקר בעסקים קטנים, בפרט בענפים שמאפייניהם לא מאפשרים לקיים בהם את הפעילות בשל מגבלות הבריאות. לפי אומדנים, בשנת 2020 חלה ירידה (נטו) במספר העסקים במשק, לראשונה זה שנים רבות".
הבשורות הרעות, אם כן: מי שפוטר או מי שהוצא לחל"ת הם ברובם עובדים מהשכבות החלשות, המרוויחים בלאו הכי שכר נמוך, ומי שנפגע הם בעיקר העסקים הקטנים. הבשורות הטובות, בעיקר לשכירים: יש רשת ביטחון עד אמצע 2021, בדמי אבטלה־חל"ת, גם אם לא בהיקף מלא מהשכר המקורי. הבשורות הרעות לעסקים קטנים: הסיוע לעסקים הוא כמובן תלוי דיווחים, ואם לא היו דיווחים, משום שחלקם עבדו בשחור, הסיוע הוא מצומק.
שיעור האבטלה הרחב - הכולל את כל העובדים שהוצאו לחל"ת ואמורים לחזור למקום עבודתם - עמד ב־2020 בממוצע על 15%־16%. על פי התחזית של בנק ישראל, שיעור האבטלה הרחב צפוי לרדת ל־11% עד לרבע האחרון של 2021 ולהמשיך לרדת ל־7% בסוף 2022.
נניח לרגע את התחזיות בצד – התרופה הטובה ביותר לצמצום האבטלה היא חזרה של המשק לפעילות מלאה כמה שיותר מהר. פעילות מלאה פירושה חזרת הביקושים, וחזרת הביקושים פירושה חזרת העובדים לעבודתם וביקוש לעובדים. זה הסיפור בקליפת אגוז, ואם אכן יתקדם מבצע החיסונים בקצב שהורגלנו בו, ההתאוששות תהיה מהירה ואיתה יירדו שיעורי האבטלה. אף שהנבואה ניתנה לשוטים, אני מעריך שאם התסריט האופטימי יתממש, שיעורי האבטלה יירדו אף מתחת לתחזית של בנק ישראל.
4. ואיפה עוד הבעיה? הגירעון. בתסריט האופטימי של בנק ישראל צפוי גירעון הממשלה לעמוד ב־2021 על 8% תוצר, וב־2022 על 3.6% תוצר, כשהנתון האחרון ל־2021 (נובמבר) עומד על כ־11%. אלא שהתחזית הזו היא לפי ההנחה שהממשלה תעשה צעדים של הפחתת הוצאות והעלאת מסים. לכן אפשר לומר בוודאות כמעט: תשכחו מהעלאת מסים, לא נראה שזה יקרה ב־2021.
לכן נותרה לממשלה האפשרות של התייעלות - והתייעלות פירושה חיתוך בשומנים. השאלה היא אם הממשלה הנבחרת תהיה מסוגלת לעשות את המתבקש מאליו: לחתוך בהוצאות המיותרות, בשכר העודף ובפנסיות השמנות של הסקטור הציבורי. נחכה ונראה, אני די מסופק לנוכח ההיסטוריה.
5. ומה עם הריבית? הריבית הממוצעת של הבנקים המרכזיים בעולם צפויה להישאר ברמה של 0.1% עד סוף 2022, וגם בישראל ההערכה היא שהריבית תהיה ברמה של 0־0.1%. זו בשורה מצויינת ללווים, בין אם הם עסקים ובין אם הם נוטלי משכנתאות.
פרופ' ירון העריך השבוע שהמדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך "לעוד מספר שנים לפחות". זו אמירה חשובה מאוד משום שלריבית האפסית יש השפעה גם על שוקי המניות, האג"ח והנדל"ן. כרגע יש ריבית אפסית בארה"ב ושלילית באירופה וביפן.
6. דולר/שקל: הדולר נחלש מול מרבית המטבעות בעולם, אם כי הייסוף בשקל מול הדולר בולט ביחס למטבעות האחרים. כפי שכתבתי פה בעבר, יש לכך היבטים חיוביים, ופרופ' ירון הדגיש אותם: "הניתוח שנערך בבנק ישראל מראה שניתן לייחס חלק מהייסוף לסיבות טובות: המשק הישראלי נהנה מעודף הולך וגדל בחשבון השוטף.
חברות טכנולוגיה מובילות ממשיכות להשקיע במשק הישראלי, ביצועי יצוא השירותים לאורך המשבר בולטים לטובה, ולאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות".
עם זאת, פרופ' ירון מסמן את המגמה לשנה הבאה - תימשך ההתערבות המסיבית בשוק המט"ח כדי למנוע הידרדרות נוספת של הדולר: "קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית היצוא ותחליפי היבוא, וזהו לא סיכון שנרצה לקחת בעת משבר. לכן בנק ישראל פעל בשוק המט"ח במשך השנה באופן אינטנסיבי, ורכש סכום שיא של כ־20 מיליארד דולר.
מדיניות זו מיתנה את קצב הייסוף, כדי לוודא ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים". המשמעות: רכישת הדולרים בידי בנק ישראל תימשך במידת הצורך. אני לא ממש בטוח שזה יעזור.
7. הציבור והשקעות: תתפלאו, אבל הציבור הפגין בסך הכל בגרות פיננסית לאורך המשבר. לאחרונה פרסם בנק ישראל את תיק נכסי הציבור, וממנו עולה כי היקף התיק עומד על 4.1 טריליון שקל, נכון לסוף הרבעון השלישי, לאחר שחזר לרמתו טרום משבר הקורונה. לאור ההתפתחויות בשווקים, היקף התיק הזה ימשיך לעלות ויסיים את שנת 2020 עם סימן חיובי.
ברוב אפיקי החיסכון אף נרשמה עלייה, וסכום של כ־20 מיליארד שקל זרם לקרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה ועוד. כזכור, המדינה אפשרה משיכת חלק מהכספים בקרנות השתלמות שאינם נזילים, ללא תשלום מס, כדי להשתקם מהמשבר, אבל הציבור הפגין בגרות וכמעט לא משך את הכספים - ובצדק.
איפה הייתה פגיעה? בקרנות הנאמנות, מוצר נזיל ונגיש, שסבל מפדיונות של כ־20 מיליארד שקל בנטו. מגמה נוספת שאפשר לזהות: המשך הירידה בהשקעות במניות ישראליות והמשך העלייה באחזקות בהשקעות בחו"ל.
8. שוק הדיור והציבור: בסך הכל, למרות הכותרות הגדולות, חלה ירידה די מינורית בפעילות, ואלו נתונים מצטברים עד לתום הרבעון השלישי: ירידה של 8% במספר העסקאות מתחילת השנה – שיעור ירידה כפול מזה נרשם באזור המרכז. המגמות שהתחילו לפני משבר הקורונה נמשכו גם לאחריו: מלאי הדירות בידי המשקיעים המשיך לרדת (אינדיקציות לכך שהמשקיעים לא רואים בשוק הנדל"ן יעד לתשואה גבוהה) וגידול במלאי הדירות להמתנה, דהיינו דירות שממתינות להימכר בידי משפרי דיור שכבר רכשו דירה חדשה.
בסוף הרבעון השלישי עמד מלאי זה על כ־17 אלף דירות, עלייה של 15% מרמתו של מלאי זה עם פרוץ משבר הקורונה, וזוהי גם הרמה הגבוהה ביותר של מלאי זה מאז שנת 2014.
שוק הנדל"ן הוא שוק מורכב, שמושפע מכמה גורמים כמו ריבית, מיסוי ועוד. מצד אחד, הריבית האפסית איתנו לעוד זמן רב, ולכן זה כמו דלק לשוק הנדל"ן. מצד אחר, יש נתונים לא מעטים של רוויה בעליות המסחררות בשנתיים האחרונות ובלימה או האטה במחירים. ונתון נוסף – יש ירידה חדה ב־2020 בשיווקן של יחידות דיור בידי רשות מקרקעי ישראל, דבר שעלול להתבטא בהתחלות הבנייה בשנים הקרובות. המגמות הסותרות הללו ימשיכו ללוות אותנו גם לאחר תום משבר הקורונה.
9. תחום ההייטק: כאילו לא היה משבר קורונה מעולם בתחום הזה. לפי נתוני חברת המחקר IVC, שפורסמו בסוף 2020, ההיי־טק הישראלי משך השקעות של כ־9.9 מיליארד דולר ב־2020, שיא של כל הזמנים – גידול של 27% לעומת 2019, שבה עמדו הגיוסים על 7.8 מיליארד דולר "בלבד".
מדובר בסך הכל ב־578 השקעות בהון סיכון ישראלי (סטארט־אפים) בשנת 2020, לעומת 506 השקעות בשנה הקודמת. נוסף לכך גייסו חברות הייטק ישראליות בשווי ההון כ־1.6 מיליארד דולר בארה"ב, בישראל ובאירופה (הרוב באירופה).
השורה התחתונה: הקטר של המשק, ההייטק הישראלי, ממשיך לדהור קדימה. כן קורונה, לא קורונה – אין ספק שההשקעות הללו "ריככו" את המשבר במשק.
לא פעם ולא פעמיים שמעתי בשנים האחרונות הספדים על ההייטק הישראלי, על התחרות העולמית ועוד – אבל המציאות טפחה על פניהם של כל רואי השחורות. הביקוש להייטק הישראלי רק הולך וגואה, ושובר שיאים מדי שנה. אפשר להניח שהסכמי השלום, בייחוד עם איחוד האמירויות, ימשכו לישראל עוד כסף חדש.
10. גביית מסים: תופתעו, אבל המשק הפגין חוסן לאורך כל משבר הקורונה בהיבט הזה. גביית המסים עד נובמבר הסתכמה בכ־281 מיליארד שקל, לעומת כ־290 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בהתחשב בנסיבות, בפעילות המושבתת בחלק מהמשק, זה כיוון חיובי, מה גם שגביית המסים בנובמבר 2020 היתה גבוהה יותר מב־2019.
הסבר נוסף לכך הוא שגביית המסים הישירה, כלומר מס הכנסה, כמעט שלא נפגעה, והמשמעות היא שבעלי השכר שמעל לסף המס לא נפגעו כלל מהמשבר והמשיכו לעבוד. לעומת זאת, כפי שהדגשתי, מי שנפגע אלו עובדים בשכר נמוך מהשכבות החלשות, שלא עוברים את סף המס ולא משלמים מס הכנסה כלל.