להאזנה לטור המלא של יהודה שרוני

1. סגר כהלכתו

שני אירועים מקרו־כלכליים חשובים מאמצע השבוע יצרו את הרושם שנגיף הקורונה בדרך להרים דגל לבן. הראשון היה הודעת הריבית של בנק ישראל, שלוותה ברוח אופטימית. השני - הודעת ראש הממשלה על תוכנית סיוע של 2.2 מיליארד שקל תחת הכותרת "מבלימה לצמיחה". נדמה שמקבלי ההחלטות נקלעו באמצע לאווירת סיום קורס, וזה הסבר חלקי לאופטימיות הגובלת בהפקרות.

האירועים התרחשו בשבוע שבו נתוני התחלואה זינקו ליותר מ־8,000 נדבקים ביום. כתוצאה מכך מתחיל היום הסגר החונק, שמעורר געגועים עזים לסגר לייט שהיה עד היום, וכולל סגירה מוחלטת של המגזר העסקי והחינוך (בסימן שאלה לגבי החרדים).

לפי בנק ישראל, הידוק הסגר יעלה למשק 3 מיליארד שקל בשבוע. לפי איגוד לשכות המסחר, סגר על כלל ענפי המסחר והשירותים יגרום להפסד פדיון יומי של 1.8 מיליארד שקל. הפסד פדיון של שבועיים יסתכם ב־20 מיליארד שקל, אבל מי סופר את מחיר הכישלון.

על רקע זה, לא ברור מהיכן שואב הנגיד פרופ' אמיר ירון את רוח האופטימיות שנשבה לאורך כל ההודעה על הריבית השבוע. הנגיד הותיר את הריבית ללא שינוי, ואין כאן הפתעה. מדובר בהחלטת הריבית השישית שבה היא נותרת על כנה. ההחלטה התקבלה בשבוע שבו הדולר היציג צנח במונחים נומינליים לרמתו הנמוכה ביותר מאז 1996.

למרות זאת, פרופ' ירון הסתפק בהסברים אקדמיים על שוק המטבע, והוסיף את אחד התירוצים המוזרים לחדלות המעש: "קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור היצואנים, וזה סיכון שלא נרצה לקחת".

כבוד הנגיד, האם לא ברור ששער חליפין שרלוונטי לשנת 1996 (ללא ריבית הפרשי הצמדה) התנתק מזמן מהמונח "ריאלי"? הנגידה הקודמת קרנית פלוג טענה כבר לפני יותר משנתיים שהשקל חזק מדי, אז איך אתה טוען שאינך מסוגל להעריך את עוצמתו? אם כך, מומלץ שתשאל את התעשיינים והיצואנים.

אגב, בניגוד לסיפורי המעשיות, דולר חלש אינו מוריד בהכרח מחירים ומסייע למאבק ביוקר המחיה. ביום שהדולר צנח לשפל פורסמו ידיעות על התייקרות של עשרות אחוזים במוצרי חשמל ואלקטרוניקה מיובאים. כלומר, לא רק שהמחירים אינם יורדים, אלא הם עולים.

הנגיד לא הסתפק בהזנחת הדולר, ועבר למוד של אופטימיות מסוכנת בנוגע למצב המשק. הנימוק לכך לטעמו היה הקצב המהיר של ההתחסנות, שיוביל "לחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה בשנה הקרובה".

בנק ישראל קושר בתחזיותיו בין הצמיחה לקצב ההתחסנות, ומעדיף את התרחיש האופטימי שבו חיסון האוכלוסייה יושלם עד מאי 2021 והצריכה הפרטית תזנק. לכן הצמיחה ב־2020, שטרם סוכמה, צפויה לרדת רק ב־3.7% (לעומת 4.5% בתחזית מאוקטובר), ו־2021 המשק יצמח ב־6.3%.

בלי משים לב, פרופ' ירון הפך את ישראל לכלכלת חיסונים. במקום לדבר על אינדיקטורים כלכליים אובייקטיביים החיוניים למשק, כמו השקעה במנועי צמיחה, טיפול והכשרות מקצועיות למובטלים ואסטרטגיית יציאה מהמיתון, הוא משליך את כל יהבו על פייזר.

אבל לפי הנתונים כעת, ספק אם ההתחסנות תושלם עד מאי (קשיי לוגיסטיקה ואספקה, מוטציות של הווירוס ועוד). וגם אם זה יקרה, בכלל לא ברור אם החיסון הוא המתכונת המנצחת לחזרת המשק לשגרה. כל הסימנים מראים שאופטימיות הנגיד נובעת מהידבקותו בווירוס הפופוליזם של נתניהו ("ישראל אלופת העולם בחיסונים"), ונאחל לו החלמה מהירה.

ואם הנגיד משדר שאוטוטו יהיה טוב, ברור שנתניהו יתפוס טרמפ: "בעקבות החיסונים הודיע עכשיו בנק ישראל שהתכווצות המשק ירדה ממינוס 6% במקור למינוס 3.5%. זה סימן טוב. ישראל מובילה את העולם גם ביציאה מהקורונה הבריאותית וגם ביציאה מהקורונה הכלכלית", אמר.

אבל נראה שראש הממשלה לא מאמין לאופטימיות של עצמו. השבוע הוא הקדים את הסיוע למגזר העסקי, ויפזר מענקים והנחות בארנונה בהיקף 2.2 מיליארד שקל. לסיוע יש להצמיד כוכבית: הסכום אושר על חשבון הסיוע שתוכנן למאי־יוני 2021, שזה אחרי הבחירות. כלכלת בחירות כבר אמרנו?

המשטרה אוכפת את הסגר (צילום: דוברות המשטרה)המשטרה אוכפת את הסגר (צילום: דוברות המשטרה)

2. הפוליטיקה של הכלכלה

בניגוד למערכות הבחירות בשנתיים האחרונות, הפעם יינתן משקל משמעותי יותר לנושאי הכלכלה. משבר הקורונה והשלכותיו הקשות הפכו את הנושא לרלוונטי, במיוחד מצד המפלגות החדשות. לכל אחד מהמועמדים יש מה למכור ולהמליץ בנוגע לתיקון נזקי המשבר. נתוני הפתיחה הכלכליים גרועים: הגירעון ימריא ל־170 מיליארד שקל, היקף המובטלים יגיע ל־750 אלף, ואלפי עסקים נסגרו. אתמול ערך ח"כ עפר שלח ממפלגת תנופה טקס סמלי לסגירת העסק ה־80 אלף ב־2020 וחשיפת התוכנית להצלת עסקים קטנים.

ההתארגנות הפוליטית הראשונה דווחה בטלוויזיה לפני כחודש על ידי דפנה ליאל ונגעה ל"מפלגת המקצוענים". היא הוקמה מתוך תפיסה שהמשבר מטופל על ידי "חובבנים", וכעת הגיעו המקצוענים, שהם דמויי כוכבי "יצאת צדיק" של חיים אתגר. לפי ליאל, ההתארגנות כללה אישים כמו מנכ"ל האוצר לשעבר שי באב"ד, יפעת שאשא ביטון, משה בר סימן טוב, חיים ביבס, פרופ' רוני גמזו ועוד.

אלא שחברי ההתארגנות נפוצו לכל עבר, ודומה שהיחיד שנותר מחוץ להתרחשות הוא באב"ד. בר סימן טוב וביבס הוזכרו כמשוריינים לליכוד, גמזו ישתף פעולה עם מפלגת הישראלים של רון חולדאי (ואולי ירוץ לראשות עיריית תל אביב), שאשא ביטון חברה לסער בתקווה חדשה.

סער ושאשא ביטון עדיין לא פרסמו תוכנית כלכלית (זה יקרה בשבוע הבא), אבל ניסיונם בתפקידי שרים בכירים מאפשר לאפיין את עמדותיהם הכלכליות. לשניים ביקורת קשה על ניהול משבר הקורונה. הם מעדיפים טיפול ממוקד על פני סגר גורף וחסר הבחנה. עמדותיה הענייניות הפכו את שאשא ביטון למטרה לחִצי הביקורת הנורים מחצר המלוכה בבלפור. סער תומך בהפחתה משמעותית של נטל הרגולציה וסילוק המכשולים הבירוקרטיים. במקביל לשימור מעמדה של מערכת המשפט, הוא ממליץ על רפורמות ממוקדות.

המפלגה החדשה הבולטת בנושא הכלכלי היא זו של פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, שמכוון בלי להתבלבל לתפקיד הכלכלי הגבוה ביותר - שר האוצר. זליכה טרם נגמל מעידן הטייקונים, שנכחדו מהעולם הפיננסי כמו הדינוזאורים. הוא עדיין רוכב על פירות ההצלחה של המדיניות הכלכלית ב־2003, אף על פי שמי שהוביל אותה אז היה לא אחר מנתניהו עצמו.

לאילו צעדים מתחייב זליכה? פירוק מונופול הגז והטלת פיקוח על מחירי הגז, ביטול חוק עידוד השקעות הון המיטיב עם "הטייקונים", הורדת המע"מ ל־15% וביטול כל המכסים ומכסות היבוא המעלים את יוקר המחיה ב־25%.

על מהלכים כאלה אפילו משה כחלון, שר האוצר החברתי ביותר, לא העז לחלום למרות עשרת המנדטים שלו. תוכניות זליכה, אם יתגשמו, יובילו לפיגוע תעסוקתי באזורי הפריפריה מוכי האבטלה. נאחל לזליכה הצלחה, ולו רק בזכות העלאת האג'נדה הכלכלית לסדר היום.

נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ימינה, חשף לפני שבועיים את תוכנית 200 הימים שלו, תחת הכותרת "מאבטלה לפרנסה". במרכז התוכנית: החזרה מהירה של 800 אלף מובטלים לעבודה. בנט אינו עולה חדש בנושאי כלכלה, ובחודשים האחרונים הוא מוצג כמומחה לכלכלת מגיפת הקורונה. כשר הכלכלה פעל בנט לצמצום כוחו של מונופול המלט נשר. הוא תומך בהגבלת זכות השביתה וצמצום התארגנות ועדי העובדים. לא פעם הוא טורח להזכיר את ניסיונו במגזר העסקי, ולועג לפוליטיקאים שבחיים לא הוציאו חשבונית.

חולדאי ואבי ניסנקורן הקימו את מפלגת הישראלים, שעדיין לא פרסמה מצע כלכלי. ניחוש מושכל יוביל להערכה שמדובר בכלכלה סוציאליסטית בסגנון מפלגת העבודה. ניסנקורן שימש כיו"ר ההסתדרות ושיתף פעולה בצורה הדוקה עם שר האוצר החברתי כחלון.

ולקינוח ישנם עפר שלח ועו"ד רועי כהן, נשיא ארגוני העצמאים, המשווקים את מפלגת תנופה. כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה הצטיין שלח בלימוד נושאי הכלכלה ויש לו מה למכור. כהן הוביל אומנם בשנת הקורונה את מחאת העצמאים ובעלי העסקים הקטנים, אבל הנדוניה שהוא מביא מוגבלת.

העצמאים ובעלי העסקים לא מעוניינים להזדהות פוליטית, בטח לא עם מפלגה שסיכויי הצלחתה לא ברורים. כהן ניסה לפני שנה את מזלו בפוליטיקה כשהצטרף לכולנו (מקום עשירי), אבל לא נכנס לכנסת. נקווה למענו ולמען העסקים הקטנים שהפעם יצליח קצת יותר.

פרופסור ירון זליכה (צילום: אבשלום שושני)פרופסור ירון זליכה (צילום: אבשלום שושני)

3. כוחם של המוסדיים

בסערת חיסוני הקורונה נדחקים לקרן זווית שינויים טקטוניים במגזר העסקי. הפעם אתייחס לאירועים פרסונליים בשניים מהמוסדות הפיננסיים הגדולים במדינה. סטנלי פישר, לשעבר נגיד בנק ישראל וסגן יו"ר הפד, התחיל לכהן כדירקטור בבנק הפועלים. הסיפור השני נוגע לאסיפה הכללית בכלל החזקות ביטוח, שצירפה שלושה חברי דירקטוריון.

נתחיל דווקא בבנק הפועלים. פרופ' פישר, שיחליף את משה קורן הוותיק, מוזכר כמועמד לתפקיד יו"ר הדירקטוריון, כמחליפו של ראובן קרופיק. בחירת פישר תלויה אך ורק ברצונם הטוב של חברי הדירקטוריון. קרופיק עושה עבודה טובה ומתחזק מערכת מצוינת עם המנכ"ל דב קוטלר, וזה לא מובן מאליו. כדי שקרופיק יפרוש, צריך תחילה שלא לאשר את מינויו כיו"ר באסיפה הכללית הבאה, שתתכנס באוקטובר.

אבל גם אם קרופיק לא ייבחר מחדש, בחירתו של פישר עדיין לא מובטחת, שכן חברי הדירקטוריון יצטרכו לשקול היטב אם פישר הוא בעל המנטליות הפיננסית הישראלית המתאימה להובלת הבנק הגדול במדינה.

בכלל ביטוח ממשיך להיות מעניין. לדירקטוריון חברת ההחזקות צורפו שלושה חברים: עו"ד מיה ליקוורניק מטעמו של מורי ארקין, חיים סאמט מטעמו של אלפרד אקירוב ואיש הביטוח הוותיק רוני מליניאק מטעמו של אייל לפידות. המינויים עלולים לזעזע את המבנה הניהולי בחברת הבת כלל ביטוח, משום שמדובר בבעלי מניות כוחניים ודעתניים, שלא יהססו בעת הצורך להפעיל את מלוא כוחם.

האיומים שהפנה היו"ר הקודם דני נוה כלפי מנכ"ל החברה יורם נוה, יכולים להיחשב כהתנהגות מנומסת לעומת אלה שיגיעו מבעלי מניות כמו לפידות. לפידות עורג לתפקיד יו"ר כלל ביטוח, והדומיננטיות שלו עלולה לערער את כיסא המנכ"ל יורם נוה.

כדי שזה לא יקרה, נוה יחויב להציג ביצועים עסקיים משופרים, ונראה שהחברה נמצאת בדרך הנכונה. כלל ביטוח תפרסם עד סוף מרץ את הדוחות השנתיים ל־2020. הרבעון האחרון של השנה נראה טוב, בעיקר בזכות הבורסה והשיפור בדמי הניהול. אלא ששנת 2021 תהיה שנת המבחן.

בכל הנוגע להשפעת הגופים המוסדיים על הנעשה בחברות ללא בעל בית, בנק הפועלים וכלל ביטוח אינם הדוגמאות היחידות. קדמה להם קבוצת ישראכרט, שם הוחלף היו"ר אייל דשא בתמר יסעור. עוד קודם לכן נאלץ אברהם ביגר להתפטר מראשות דירקטוריון פז, והוחלף על ידי הראל לוקר (אגב, ביגר עצמו מונה לתפקיד בלחץ גופי ההשקעה המוסדיים).

דירקטוריון שופרסל מינה את יקי ודמני כיו"ר, לאחר לחץ לא מתון שהפעיל המנכ"ל איציק אברכהן על הגופים המוסדיים. ולבסוף, לאחר מאבק מתיש החליף בימים אלה מוטי רוזן את ניר גלעד כיו"ר מגדל ביטוח. המאבק על הכיסאות החל בעקבות התערבות המפקח על הביטוח, כשלרגע נדמה היה שמגדל נסחרת ללא גרעין שליטה ושלמה אליהו אינו בעל הבית.

המוסדיים אינם מסתפקים בהשפעה פרסונלית באסיפות. בית ההשקעות פסגות הודיע שהחל מינואר מדיניות ההצבעה תשתנה, ויתווסף קריטריון של הרכב הנשים בדירקטוריון, עד שתוך שלוש שנים יגיעו לשוויון. מעורבות פסגות בנושא זה מובנת, אך אינה במקומה. דווקא מגזר הפיננסים והבנקאות (ובפסגות עצמה) הפך את הנשים ובצדק לכוח ניהולי דומיננטי. נשים בענפים אלה וגם בהייטק נבחנות על סמך הכישורים, וכאלה לא חסרות.

4. סוף עונה בקסטרו

רון רוטר, מנכ"ל קבוצת האופנה קסטרו־הודיס, נכנס לסגר השלישי בתקווה שהוא יהיה הסגר האחרון. "אנחנו כרגע ממילא סגורים בכל המתחמים חוץ מפעילות האי־קומרס. מרבית העובדים בחנויות יצאו לחל"ת לפני שבוע כשהורו על סגירת המסחר", אומר רוטר.

קסטרו־הודיס מעסיקה בשגרה כ־4,000 עובדים, רובם בחנויות. לרשת 400 חנויות הפרוסות בקניונים וכחנויות רחוב, ובעקבות הסגר השלישי נסגרו כולן. בתחילת המשבר קיצצה קסטרו במשכורות ההנהלה ובעלי השליטה: שכר המנכ"ל קוצץ ב־65%, ולבעלי השליטה (גבי רוטר ויוסי גביזון) הוא הופחת ב־50%.

רון קוטר, סמנכ''ל הכספים של קסטרו (צילום: אביב חופי)רון קוטר, סמנכ''ל הכספים של קסטרו (צילום: אביב חופי)

מה מצב המכירות בימים אלה? האם הצרכן פותח את הכיס כפיצוי על הסגר?
"המכירות הולכות מצוין גם בתקופה שסגורים, בזכות אתר האינטרנט. האי־קומרס עובד מצוין, ויש לנו יתרון כי אנחנו אחד האתרים המובילים בארץ. יש לנו ניסיון כי אנחנו בתחום מ־2013. בנובמבר היו מכירות יפות והביקוש הפתיע לטובה. אחת הסיבות היא מבצעי מכירות סוף העונה, שבהם הצענו הנחות חסרות תקדים של 50%".

היום מתחיל הידוק הסגר השלישי. מהי עמדתך לגביו?
"מהרגע שיש חיסונים ונעשות מספיק בדיקות, ניתן היה לקבל החלטות דיפרנציאליות ולהגביל רק ערים אדומות במקום להטיל סגר טוטאלי. אין סיבה להגביל את המסחר כשאין נתונים על הדבקה במקומות עם תו סגול. אבל מרגע שהחליטו על הגבלות, עדיף שהן לא יהיו חלקיות כדי שלא לתת יתרון למתחרים.

למרות הנזק העצום לכלכלה אני מקווה שהסגר יהיה הפעם אפקטיבי, ושלאחר מכן נצא מהמשבר כמה שיותר מהר. הסגר צריך להיות הרמטי, ושהמשק ייפתח כמה שיותר מהר אחרי החיסונים. אני מקווה שבזכות החיסון מדובר בסגר האחרון. אבא שלי (גבי רוטר - י"ש) וראשי הקמעונאות השתתפו בשבוע שעבר בפגישה עם ביבי וגנץ. הפגישה הייתה עניינית. המשתתפים התלוננו על אכיפה בררנית נגד המסחר בלבד, וראש הממשלה גילה הבנה לצרכינו".

השבוע התברר כי למרות הסגר, קניוני עופר חידשו את גביית דמי השכירות. מהי עמדתך?
"ללא התייחסות לקניוני עופר, עמדת כל הרשתות הקמעונאיות היא שאם הממשלה מורה על סגירת המסחר אין מקום לגביית שכירות או דמי ניהול, כי אין מכירות. מדובר באירוע שלא תלוי בנו, ולכן אין סיבה שנשלם. עובדה שגם בסגר הראשון והשני הרוב המוחלט לא דרשו שכירות או דמי ניהול.

לא יעלה על הדעת שאשלם שכר דירה על חנות סגורה. לקבוצת קסטרו יש 400 חנויות ורק בשניים־שלושה מקרים היו מחלוקות משפטיות. במרבית המקרים הגענו להסכמות עם בעלי הנכסים. למשפחה יש שלושה נכסים המושכרים לקסטרו, וגם לנו הרשת לא משלמת דמי שכירות".

האם הוחלט לפטור אתכם מתשלומי ארנונה?
"לצערי אנחנו עדיין משלמים ארנונה. נוצר עיוות שבו חברות עם מחזור של יותר מ־400 מיליון שקל אינן זכאיות לפטור. פנינו לביבי ולגנץ שהבטיחו לטפל. תשלומי הארנונה כבדים מאוד, במיוחד כשהחנויות סגורות. אנחנו שוכרים 100 אלף מ"ר ברחבי הארץ ומדובר בתשלום של מיליוני שקלים.

אני לא מבין מדוע להפלות לטובה עסקים קטנים ובינוניים ולמנוע סיוע מהגדולים. אני מקווה שהמדינה תתקן את העיוות.
"הסיוע היחיד שקיבלנו היה של 7 מיליון שקל עבור החזרת עובדים מחל"ת ביוני־ספטמבר. אנחנו בתהליך לקבלת מענקים המשולמים רק לעסקים קטנים ובינוניים. נוצר עיוות, ואני לא רואה סיבה לאפליה. חלק מהמותגים שאנחנו משווקים אינם תחת ההגדרה 'עסקים גדולים' ואין סיבה להפלותם".

יצאתם במכירות סוף העונה. האם כבר מתכננים את אופנת האביב והקיץ?
"אנחנו מוכרים עדיין את החורף הנוכחי, אבל המעצבים כבר עובדים במרץ על אופנת החורף הבא. מי שמבקר באתר המכירות רואה כבר כעת מוצרים חדשים. למשל, בתקופה הקורונה השקנו קו אופנה חדש המכונה 'רילקס ביי קסטרו'. מדובר בלבוש המיוצר מבדים נוחים המתאימים לבית, כי אנשים רבים עזבו את המשרדים לעבודה מבית. המוצרים זוכה להצלחה. אנחנו גם מוכרים מסיכות עם עשרות דגמים. הפעילות שלנו בחו"ל מבוססת על קרולינה למקה, וכמו כל הריטייל - היא נפגעה בעקבות המשבר".

yehudasharon[email protected]