ההליכה למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים אינה תחתית הבור אליו אנו נופלים ומתדרדרים בקצב מהיר. התפרקות הממשלה המופרכת בגודלה ובחוסר עשייתה לא צריכה להפתיע איש, ומערכת הבחירות הבאה עלינו לרעה במרץ הקרוב לא תהיה האחרונה.
45 מפלגות שונות התמודדו במערכת הבחירות האחרונה, במסגרת שיטה פוליטית כושלת שנוסדה עם קום המדינה ושממנה התייאש בן גוריון כבר בשנת 1965, עת הקים את מפלגתו החדשה רפ"י וניסה לשנותה. כבר אז היה ברור לבן גוריון כי השיטה הנוכחית מעודדת כניסת מפלגות קטנות ובניית קואליציות סחטניות שאינן מאפשרות לראש הממשלה לתפקד ולייצר יציבות ממשלית ארוכת טווח.
בשנת 2021 אנחנו בדרך להקמת הממשלה ה־36 בתולדות 73 שנות עצמאות המדינה. המשמעות היא שבכל שנתיים מתחלפת בישראל ממשלה. כל שנתיים משתנים משרדי הממשלה, כל שנתיים נכנס שר חדש עם מנכ"ל חדש למשרד חדש. שרים שאינם מייצגים איש בציבור הישראלי ואשר מחויבים אך ורק למנהיג מפלגתם. מה הפלא אם כן שבאף משרד ממשלתי לא נבנתה ולא יושמה מעולם תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח למתן מענה מלא לצרכי הציבור והמדינה בשנים הבאות. רוצים להבין מה המשמעות?
הגירעון הלאומי צומח כבר שנים, עוד לפני אירועי הקורונה שהחמירו שבעתיים את המצב. ישראל נמצאת אומנם בצמיחה, אולם גם בקריסה כלכלית כבר למעלה מעשור.
מערכת החינוך בהידרדרות מתמשכת לאורך שנים ארוכות. ציוני התלמידים בירידה, הצפיפות בכיתות היא מהגבוהים בעולם ושכר המורים מהנמוכים בעולם המערבי.
מערכת הבריאות קורסת כבר מזמן ועוד הרבה לפני עידן הקורונה. מספר הרופאים והאחיות הינו הנמוך לנפש בעולם המערבי, וכך גם מספר מיטות האשפוז ומכשירי ה־MRI. בפריפריה, אגב, המצב גרוע בהרבה.
מערכת הרווחה בתהליך קריסה מתקדם. קיים מחסור גדול בעובדות סוציאליות ש"נהנות" מהשכר הנמוך בעולם המערבי, כשבנוסף קצבאות הזקנה הן מהנמוכות בעולם המערבי. כל זה בזמן שעשרות אלפי קשישים, ניצולי שואה ונערים נכנסים למעגל העוני מידי שנה ובמקביל נרשמת פריחה של עמותות פרטיות המסייעות לנזקקים מכספי תרומות, במקום בו הממשלה כושלת.
תשתיות התחבורה בישראל מפגרות, למרות הצהרותיו של השר ישראל כ"ץ, בלמעלה מעשור אחר הצורך והיקף הגידול באוכלוסייה ובמספר כלי הרכב. קצב בניית הכבישים אינו מדביק את היקף מכירת כלי הרכב, שממשיך לגדול בשל היעדר מוחלט של תשתיות להסעת המונים בגוש דן, והיעדר רשת מסילות רכבת בכל רחבי הארץ, כפי שקיים בכל מדינה נורמלית בעולם וכפי שקיים בכל מטרופולין בעולם.
אנחנו עדים לניהול כושל מתמשך של מערך החברות הממשלתיות ואי גביית דיבידנדים המגיעים למדינה מחברות אלו. יוקר המחיה הוא מהגבוהים בעולם כולו ואנחנו מאבדים את הדורות הבאים לטובת מדינות מערב אירופה, קנדה וארה"ב - שם הם זוכים למענקי לימוד, תקני מחקר, שכר גבוה, יוקר מחיה נמוך ויכולת השתכרות גבוהה ביחס לשעות עבודתם.
רפורמות מס אינן מיושמות לאורך שנים והתוצאה היא עלייה ביוקר המחיה, מיסוי גבוה מאוד לציבור הרחב - ואוכלוסיות רבות הנאנקות תחת עול המסים והתשלומים.
הבסיס לקיומה של ישראל
אסור לנו להתבלבל. נתניהו אמנם מכהן כראש ממשלה כעשור וחצי והוא אשם בחלק גדול מהכישלון הזה, אולם הכישלון לא החל בתקופתו. כל הכשלים האלו נגרמים באופן ישיר עקב הזנחה והיעדר טיפול של הממשלות בישראל, המתחלפות כל שנתיים ואינן משכילות לבנות ולממש מדיניות ארוכת טווח הרואה את טובת המדינה ואזרחיה על פני טובת הממשלה ונבחריה. שיטת הממשל והבחירות הכושלות יוצרות מצב שלטוני מתמיד של קואליציות סחטניות התלויות על חודו של קול, העולות למשלם המיסים בכל שנה כ־2 מיליארד שקל.
מבנה הממשל יוצר מצב מתמיד של היעדר משילות ואובדן שלטון החוק, ושל חוסר מקצועיות בניהול ענייני המדינה, מה שמביא למצב שבו חלק מהמערכות המקצועיות משתלטות על תחומים עליהם אמונה הממשלה, שהיא הרשות המבצעת. כך למשל השתלטה מערכת המשפט על תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה ועל תהליכי החקיקה בכנסת, שהיא הרשות המחוקקת. כך מחליטים פקידי המשרדים מה תהיה המדיניות בתחומים השונים: כלכלה, אוצר, תקציב, תחבורה, רווחה, חינוך, בריאות ועוד.
מי שטוען שבעיית מדינת ישראל אינה מבנה הממשל ושיטת הבחירות, פשוט אינו מבין את המצב ואינו רואה את היער מרוב העצים. הבסיס ההכרחי והנדרש ליצירת שינוי באופן התנהלותה של המדינה הוא שינוי מבנה הממשל ושיטת הבחירות.
יש לפעול להחלת בחירות אזוריות המשולבות בארציות, כאלו שיאפשרו ייצוגיות לכל אזרחי המדינה ויחייבו את נבחרי הציבור לתת דין וחשבון לבוחריהם ולא רק למנהיגי מפלגתם; העלאת אחוז החסימה באופן משמעותי למניעת יצירת גופים פוליטיים מצומקים וסחטניים, תוך שילוב כלל האוכלוסיות בגושים פוליטיים גדולים;
מימוש בחירה ישירה לראשות הממשלה לתקופה שלא תעלה על שתי קדנציות או שמונה שנים, באופן שלא יאפשר את הפלת ראש הממשלה תחת לחצי סחטנות קואליציונית; מינוי ממשלה מצומצמת בת 18 שרים בלבד שיהיו מינויים מקצועיים כפי שנהוג בממשל האמריקאי. ולבסוף, החלת חוקה מחייבת למדינת ישראל, כזו שאינה משתנה בכל שנה בהתאם לנוחות הממשלה.
כל אלו אינם עניינים של ימין או של שמאל, של סיפוח או כיבוש, של חילוניים או דתיים, של ערבים מול יהודים או של נשים מול גברים. זה הבסיס להמשך קיומה ותפקודה של מדינת ישראל בשנים הבאות. המנהיגות הפוליטית שתשכיל להוביל את המהלך הזה, תהיה זו שחתומה על בניית עתיד ישראל בעשורים הבאים.
הכותב הוא בכיר שב"כ לשעבר ויו"ר מועצת העם החדשה
[email protected]