רבות דובר על שנת 2020, שנת הקורונה. חייהם של רבים השתנו מהקצה אל הקצה. ריחוק חברתי וסגרים הפכו לשגרה, ומחודש מרץ שעבר ייחלנו שהירידה החדה במספר כלי הרכב שנעים בכבישים תוביל באופן ישיר גם לירידה חדה בהרוגי תאונות הדרכים. לדאבון לבנו לא כך הדבר. שנת 2020 חידדה את הכישלון הגדול של מדינת ישראל בכל הקשור למאבק בתאונות הדרכים. ההוכחה הטובה לכך עולה מתוך דוח שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שממנו עולה כי לא נרשמה ירידה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות דרכים בסגר הראשון והשני אלא להפך: נרשמה עלייה יחסית אל מול הירידה בנסועה. ברשות למעשה נתנו ציון נכשל לעצמם, ובעיקר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
שנת 2020 הייתה שנת ההחמצה הגדולה ביותר בבטיחות בדרכים. תנאים כאלו לא יחזרו: שני סגרים ארוכים וקשוחים. משפחות שלמות ספונות בבתיהן. מקומות הבילוי סגורים כבר חודשים, ותרבות הפנאי מסתכמת בצפייה בטלוויזיה. אנשים ממעטים להסתובב בחוץ, לנסוע ברכב לעבודה, לחברים. על אף התנאים הללו לא השכילו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לנצל את המצב לטובת הורדה דרסטית במספר הרוגי תאונות הדרכים. לא רק שלא השכילו לצמצם את מספר ההרוגים, אף נרשמה כאמור עלייה ביחס לנסועה.

מדוע זה קרה? כי במשפחת משרד התחבורה, נדמה שתחום הבטיחות בדרכים הוא אח חורג, תוספת שאף אחד לא רוצה לעסוק בה. כך גם השרה מירי רגב, כמו קודמיה בתפקיד, משמיטה דרך קבע את התואר השרה לבטיחות בדרכים. בסדרת החלטות תמוהות קוצצו בשנה החולפת תקציבים שאמורים להשפיע באופן ישיר על החיים של כולנו בכביש. קוצצו כ־200 מיליון שקלים מכספי הציבור שהיו אמורים להיות מופנים לטיפול במוקדי הסיכון - אותם קטעי דרך אדומים וצמתים מסוכנים שגובים את חייהם של עשרות ישראלים בכל שנה. כמו כן, בשנה החולפת הפסיקו להתקין את פסי ההגנה במעקות הבטיחות שפוגעים ברוכבי האופנועים שמחליקים בכביש, והתוצאות בהתאם. בשנת 2020 נהרגו יותר רוכבי אופנועים וקטנועים מאשר בכל שנה אחרת ב־15 השנים האחרונות. המשרד לבטיחות בדרכים המשיך השנה לגרור רגליים בהסדרת תחום הרכב הכבד והטמעת מערכת הבטיחות - הטכוגרף הדיגיטלי - שעשויה להציל חיי אדם רבים, מערכת שכבר פועלת באירופה כחובה משנת 2006.

תאונה קטלנית במגדל העמק, קרדיט תיעוד מבצעי מד"א

נדמה שגם המשטרה הזניחה השנה את המאבק בתאונות הדרכים. לא נוספו ניידות חדשות לאגף התנועה. חלק ממצלמות הרמזור והמהירות הוקפאו, וגם אמצעי אכיפה אלקטרוניים אחרים כמו המצלמות הטקטיות נגד הנהגים המסמסים נעלמו עם בוא הקורונה. הנראות והנוכחות של שוטרי התנועה בכבישים התמעטה, חלק מהשוטרים הופנו למשימות קורונה, וכך ההרתעה הכל כך חיונית למאבק בעברייני התנועה - נפגעה.

שנת 2020 היא המשכה הישיר של שנת 2019, שבסופה ניצבה ישראל במקום האחרון מבין כל מדינות אירופה בשינוי מספר ההרוגים מתאונות דרכים. החשש הגדול ביותר הוא שכשהקורונה תיעלם ונחזור לחיי שגרה נורמליים – עבודה, טיולים, בילויים - יהיה קשה לגשר על הפערים הגדולים שנוצרו בתחום הבטיחות בדרכים. המשמעות היא אחת: יותר תאונות דרכים, יותר הרוגים ויותר משפחות שכולות. המדינה השקיעה מאות מיליוני שקלים בחיסון לקורונה, אבל לא מוכנה להשקיע בחיסון מפני תאונות דרכים. שנת 2021 תהיה טובה יותר לכולנו רק אם מדינת ישראל תשים בראש סדר העדיפויות את הצלת החיים בכבישים. זוהי חובתה.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת "אור ירוק"