בשיא הסגר השלישי, בין מבצע החיסונים לדירוג האשראי המעודד, מדבר שר האוצר ישראל כ"ץ בגילוי לב על ההתמודדות עם המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, מצוקת בעלי העסקים והמובטלים ועל התמיכה הרחבה לה זכה מראש הממשלה. "ביקשתי את משרד האוצר דווקא בגלל האתגר", הוא אומר בראיון נרחב שיתפרסם בשישי הקרוב במוסף מעריב סופהשבוע. "יש לי אופי משימתי. אני ממוקד, בוחן דברים, מגבש חזון, מחליט על הכיוון והדרך ומוודא את הביצוע בעזרת אנשים מוכשרים. במציאות הישראלית אין דרך אחרת להשיג דברים. אם אתה מתחיל להתכתב ולהקים וועדות לא תגיע לשום מקום".

כ"ץ מגדיר את האופן שבו הוא פועל במשרד האוצר כ"קפיטליזם רחום". לדבריו, עשרות אלפי עסקים היו קורסים ומיליון אנשים רעבים היו מתרוצצים ברחובות אלמלא הסיוע הנרחב שקיבלו ממשרד האוצר. "כולם אמרו שדירוג האשראי של ישראל עומד לרדת, ופתאום דירוג האשראי לא ירד. אמרו שהמשק יקרוס והמשק כמובן לא קרס. ניסו לגייס כל מיני אנשים, שאלו בעלי מסעדות, למה אתם לא מפגינים, והם אמרו, כי אנחנו מקבלים כסף וסיוע ממשרד האוצר. אני משקיע סכומים עצומים, מיליארדים רבים ברשתות הגנה, מענקים, דמי אבטלה, סיוע סוציאלי וסיוע בארנונה". 

בנט הציע להתנות את המשך דמי האבטלה בהכשרות מקצועיות. 
"בנט מדבר ללא בסיס של מידע, ללא חמלה, ללא ראיה מרחבית. הוא מדבר ואני עושה. שישים אחוז מהאנשים שקיבלו הכשרות המקצועיות עד היום לא עסקו בתחום שהוכשרו אליו. אני נאבקתי לנצל את המשבר כדי להכשיר אנשים להגיע למקומות שהם לא היו בהם קודם עם שכר גבוה יותר. איזו ערבות הדדית זו כשבנט זורק דברים כאלה על המובטלים. מה חושבות משפחות רעבות? באים ומאשימים אותם שהם לא רוצים לעבוד, זה דיבור ממגדל השן, זה ניתוק. זו התנשאות". 

כ"ץ התייחס בראיון ליציאה מהמשבר והתחייב שלא להעלות מיסים בשנה הקרובה. "צפויה לנו שנה טובה", הוא מפתיע. "2021 תהיה שנה של יציאה מהמשבר. של אופטימיות. של התאוששות הפעילות העסקית. החיסונים יעבדו, תתקיים חזרה של מובטלים לעבודה לצד מתווה צמיחת המשק".

ומה יקרה ביום שאחרי?
"נצטרך לעשות מתווה רב שנתי של החזרת החוב. במשבר צריך לתת. אחרי המשבר צריך להתמודד עם החזרת החוב בלי לפגוע בפעילות המשק. גייסנו כספים. דירוג האשראי הגבוה של ישראל מאפשר לחשב הכללי לגייס כספים בעלות נמוכה ביותר למענקים ולסיוע לעסקים ולמובטלים. אנחנו עובדים טוב בתוך מצב כלכלי קשה. יש תחומים שדווקא התחזקו במשבר, ענף המזון למשל, וגם ההיי-טק הישראלי שהוא קטר גדול ואני מעביר סכומים וחוקים שיעזו לו לגייס השקעות". 

שער מוסף מעריב (צילום: רמי זרנגר)
שער מוסף מעריב (צילום: רמי זרנגר)

כ"ץ התייחס בהרחבה גם למערכה הפוליטית. את סער האשים שביצע מהלך על רקע אישי. "אני לא רואה כאן קרע אידיאולוגי או הארה פתאומית. מהליכה במפלגה שנתניהו עומד בראשה ועד הקריאה 'רק לא ביבי' זה שינוי קיצוני שאני לא רואה לו הסבר. זה די מקומם אותי. אתה עוזב על רקע אישי? תעזוב, אבל למה לנסות לנמק את העזיבה בנימוקים אחרים? זה לא מעורר אמינות".

על זאב אלקין אמר כי יצטרך להסביר איך יומיים לפני שעזב את הליכוד הגן על ראש הממשלה בלהט ופתאום הוא פוסל אותו מכל וכל. "אני סומך על חוכמת ההמונים. הם לא קונים את הדברים האלה. אני לא חושב שהמעבר של אלקין ישפיע אפילו על בוחר אחד בליכוד".

את ההתרסקות של גנץ אפיין בהבדל בין צבא ופוליטיקה. "עבדתי עם שרון כשכבר היה שר ביטחון וגיליתי שהוא לא מבין איך המערכת הפוליטית עובדת. גם רבין בסיבוב הראשון כשל פוליטית ורק בסיבוב השני הבין יותר את הזירה. בפוליטיקה ההתנהלות היא סיבובית. רבין אמר פעם בקאמבק שלו, לקח לי זמן להבין שלא מספיק שאנשים תומכים בעמדותיך, אלא אתה צריך להיות איתם בקשר כדי לעזור לך לעשות את הדברים. פרס הלך כמעט לכל חתונה עד יומו האחרון. צריך לתחזק את העוצמה הפוליטית שלך. וגנץ לא הצליח באף אחת מהמשימות האלה".

עוד התייחס שר האוצר לחילופים הסוערים בצמרת משרדו. "מי שלא טוב לו באוצר, הדלת פתוחה", הוא אומר. "ומי שלא נראית לו המדיניות, אני גם אראה לו את הדלת". על החשב הכללי שאול מרידור שהועזב סיפר כי "מרידור פעל באופן לעומתי וניסה להשליט על משרד האוצר את סדר היום שלו. לא יכולתי להשלים עם הדבר הזה". על מנכ"לית המשרד  קרן טרנר שפרשה סיפר כי "החלטנו על סיום תפקידה בהסכמה הדדית והוצאנו הודעה מאד מכובדת שבה כל אחד החמיא לשני כולל האפשרות שנעבוד יחד בעתיד. נראה לי שיש גורמים שניצלו את המצב ועשו על זה סיבוב".