האתגרים שמביא עמו היום שאחרי טראמפ

יש לראות את התמונות ההזויות ששודרו מגבעת הקפיטול כסימפטום לתהליך חברתי הרסני שעובר על ארצות הברית. האמריקאי הממוצע השורשי הביט בעיניים כלות איך כל מה שהיה קדוש בעיניו הולך ומומר בתפיסות פלורליסטיות רדיקליות, ומדינתו משנה פניה. מההיבט של ישראל, לעומת זאת, דונלד טראמפ היה מעל ומעבר לכל מה שניתן לצפות מהעומד בראש המעצמה הזאת.

הקיטוב החברתי בארצות הברית הולך ומעצים, והקונצנזוס שהתגבש אחרי מלחמת האזרחים הולך ונפרם. הולכת וגוברת תחושת הניכור בין האליטות המשכילות ובין הפרולטריון, החוואים והחקלאים במדינות הדרום. כל אלה מובילים לכאורה להתנגשות אלימה בלתי נמנעת.

על רקע זה יש לבחון את שני הנשיאים הנבחרים משני הקצוות של הקשת הפוליטית – ברק אובמה שנבחר לנשיאות ב־2008 ודונלד טראמפ שנבחר ב־2016. עולם והיפוכו. נשיאותו של טראמפ, שהסתיימה באקורד צורם, התאפיינה בהחלטות ובפעולות שנויות במחלוקת שתכליתן לייצר מציאות הפוכה מזו של קודמו. טראמפ יישפט משלוש פרספקטיבות שיש ביניהן זיקה - הפנימית, האוניברסלית והישראלית. בפרספקטיבה הפנימית הוא ענה על רצון בוחריו, שמאסו בליברליות הרדיקלית אשר ערערה על הערכים הבסיסיים של אמריקה.

במהלך נשיאותו עשה טראמפ שתי שגיאות: אחת מהן פטאלית שגרמה לו להפסיד בבחירות - התייחסותו למשבר הקורונה והתנהלותו במסגרתו. השגיאה השנייה הייתה עידוד נאמניו לעלות על גבעת הקפיטול, שעלה בחיי אדם והכתים את כל פועלו, וכך יירשם בהיסטוריה.

בפרספקטיבה הישראלית, לא היה נשיא כמו טראמפ, אוהב ישראל שהותיר הישגים שחיפו על 70 שנות מדיניות אמריקאית שסירבה להכיר באופן מסורתי בריבונות ישראל מעבר לקו הירוק, ואפילו לא בחלקה המערבי של ירושלים. טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל, העביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, הכיר בריבונות ישראל ביהודה ושומרון ובגולן, ייבש מבחינה תקציבית את אונר"א, הגן על ישראל באו"ם שהתעמר בה דרך קבע, יצא מהסכם הגרעין עם איראן שעליו היו חתומות מדינות אירופה בהובלת ארצות הברית של ממשל אובמה, הידק את הסנקציות על האיראנים והניע את ההליך של הנורמליזציה הפורמלית עם העולם הערבי, שמניב הישגים כלכליים וביטחוניים ומצוי בעיצומו. זה משליך כמובן גם על מעמדה של ארצות הברית בעולם ועל עיצובו.

על כל אלה יש להודות לנשיא טראמפ. זה המעט שישראל יכולה לעשות כדי לגמול לאיש שפעל עבורה באהבה ובנחישות. חבל שכך הסתיימה כהונתו.

ישראל מפסידה הרבה עם לכתו של טראמפ, וצפויים לה חיים קשים עם ביידן והדמוקרטים. ראש הממשלה יהיה מחויב ביכולת תמרון חכמה ושימוש במנופים בקונגרס ובסנאט כדי לשמור על יחסים תקינים עם המעצמה המובילה הזאת בלי לוותר על האינטרסים הבסיסיים של ישראל.

הכותב הוא מנכ"ל “מבטחי ישראל"