ארי פינס, במאי דוקומנטרי ומיוצרי הסדרה "צל של אמת", שוחח היום (רביעי) עם אראל סג"ל ואבי יששכרוף בתוכניתם ב-103FM על פסיקת בית המשפט שאסרה את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" בישראל והזהיר: "במאי דוקומנטרי מחויב לאתיקה עיתונאית, אבל זה ששופט יכול לשים על עצמו כובע של צנזור ולהחליט שצריך להחרים את כל העותקים ולאסור את ההקרנה בכל מקום בארץ, זה נראה לי מדרון חלקלק".
סג"ל: מתי יצירה דוקומנטרית מאבדת את האמינות? מתי היא כבר לא דוקומנטרית?
"ברגע שאתה לוקח על עצמך את הכובע של הבמאי הדוקומנטרי, כמו שאדון בכרי עשה, אתה מחויב גם לכללים עיתונאיים בעיניי. זאת אומרת, אתה לא יכול להציג שמועות, ספקולציות וקונספירציות כעובדות מוגמרות. אתה חייב להצליב בין מקורות, אתה לא יכול להסתמך על משהו שמישהו אומר לך, ולהציג אותו כאילו זו עובדה מוחלטת. וברור שאתה לא יכול להציג שקרים".
סג"ל: אתה עשית סדרה ששברה שיאי צפייה, אבל יש שיאמרו שהיא הייתה מניפולטיבית ודחפה לנרטיב מסוים.
"אני יכול להגיד לך שהדבר שאני הכי מקפיד עליו, זה להביא אך ורק עובדות, ראיות, דברים שהצלבתי ושאני יכול לעמוד מאחוריהם. בגלל זה באמת אף פעם לא תבעו אותי דיבה. יכול להיות שהעובדות והראיות האלה לא נוחות לחלק מהאנשים".
יששכרוף: גם אני מתעסק עם דוקו לאחרונה, ויש לנו אתגרים לפעמים, לדוגמה, כשאין לך צילומים, מה אתה עושה? הרבה פעמים שחזור. או שאתה לוקח שחקנים ואז אתה ישר צולל לתוככי איזשהם עומקים של דבר שהוא לא אמיתי. כלומר, כשאתה משחזר סיטואציה, סצנה עם שחקנים, זה על גבול הפיקציה.
"זה נכון, אם כי, כשאתה עושה שחזור, אז הצופה מודע שהוא רואה שחזור. אם אתה מציג את השחזור כחומר דוקומנטרי, זה בעייתי. אבל שחזורים נהיו כלי שמשתמשים בו הרבה בסרטים דוקומנטריים, ואני לא רואה בזה בעיה, כל עוד אתה משחזר משהו שאתה יודע שקרה. זה הדבר החשוב. אני חושב שהדבר הכי בעייתי בסיפור הזה של מוחמד בכרי, זה ששופט יכול לשים על עצמו כובע של צנזור ולהחליט שצריך להחרים את כל העותקים של הסרט, ולאסור את ההקרנה שלו בכל מקום בארץ. זה נראה לי צעד שהוא קיצוני מדי ומסוכן".
סג"ל: אני מבין את הבעייתיות של הפסיקה הזאת, ואני חושב שזו פסיקה שהיא בעייתית בכלל ליצירה דוקומנטרית, כי בכל יצירה דוקומנטרית יש בסופו של דבר משהו לא אמיתי.
"פה אתה נכנס באמת לדיון הפוסט מודרני, וזה נכון שברגע שאתה מחבר בין שני שוטים, אתה כבר יוצר איזו משמעות חדשה, ואתה לא רק משקף בצורה אובייקטיבית את המציאות. אבל בסופו של דבר גם יש אמת - זה או שטנק דרס משפחה בג'נין או שהוא לא דרס משפחה בג'נין, או שהילדה נרצחה על ידי רומן זדורוב או על ידי מישהו אחר. זה לא שיש הרבה אמיתות וכולן נכונות באותה מידה. אז זה גם דיון מורכב".
יששכרוף: פעולה ישראלית שמסתיימת עם 55 או 56 הרוגים פלסטינים מול 23 הרוגים ישראלים, זה לא טבח, איך שאתה לא מגלגל את זה. ומוחמד בכרי, בגסות כל כך נוראית, העליל פה עלילת דם על צבא שלם, על קבוצת חיילים שבאמת הייתה בקרב קשה מאוד בתוך מחנה הפליטים. ומי שהפך את המקום הזה לזירת קרב, אלה רק אותם חמושים פלסטינים בתוך המחנה שעשו שם ככל העולה על רוחם.
"אפשר להיגעל מזה ולצאת נגד זה ואפשר להבהיר ולהכריז שמדובר בשקר. השאלה, אם זה אומר שאנחנו צריכים עכשיו להחרים את כל העותקים של הסרט ולאסור את ההקרנה שלו? עד לפני כמה שנים, כשהיית יכול ללכת לספריות להשכרת די וי די, היית הולך ומשכיר את הסרט של ריפנשטאל, 'ניצחון הרצון' שהיטלר חתום עליו כמפיק. הבעיה היא שברגע שאתה מתחיל לצנזר משהו, זה מדרון חלקלק".