תהליך נוסף // דוד אבידן
הַמַּיִם הַשְׁקֵטִים בִּקְּשׁוּ אִשּׁוּר
לִרְעֹשׁ בְּמֶשֶׁכְיוֹם. וְאָז נִזְרַק
אֶלפְּנֵי הַשֶּׁטַח מַשֶּׁהוּ עָכוּר,
שֶׁרַק אֶתְמוֹל נִסּוּ לָדוּג בּוֹ דָּג
הָפוּךְ, שֶׁצָּף עַל מַיִם בְּהִירִים.
וְכָל הַנְּתוּנִים עוֹד חֲסֵרִים.
מתוך "שירי לחץ", 1962. ראה אור בהוצאת "אל"ף", ישראל.
הבל // ניצה רונן
אָכַלְתִּי לִי
אֶת כָּל הָאֶתְמוֹלִים,
וְלֹא שָׂבַעְתִּי.
זָלַלְתִּי לִי
בִּרְעַבְתָּנוּת
אֶת כָּל הָאֶתְמוֹלִים,
וְאָז נִרְתַּעְתִּי
לַחֲשֹׁב
שֶׁכְּבָר מָחָר
אֲנִי כָּזֶה
אֶתְמוֹל נוֹסָף בַּקָּו –
לַחֲשֹׁב
שֶׁעוֹד אֶתְמוֹל
הָיִיתִי מִין עָתִיד צָפוּי
בִּלְתִּי מֻגְדָּר –
וּכְבָר מָחָר.
הֵן מְאַכְזֵב
אִם כָּל הַמַּטָּרָה
לָתֵת לוֹ עוֹד לְהִתְקַוְקֵו!
אִם זֶה גּוֹרַל הַיְּצִירָה –
הֵן זֶה נוֹרָא!
הַכֹּל סַף-תָּם,
וְלֹא נִשְׁלָם
הַקַּו
לְעוֹלָם!
אַךְ זֶהוּ שֶׁמּוֹבִיל
אֶת הָעוֹלָם
עַד נֵצַח.
יָכֹלְתִּי לִי
לִסְבֹּר בִּתְמִימוּתִי:
אִם לֹא אֶתַּם –
הַמֶּשֶׁךְ לֹא יִתְהַוֶּה
עוֹד בָּעוֹלָם,
כִּי הַהוֹוֶה
חַי לְעַצְמוֹ -
וְהַקַּו
יִתְאַוּוּ
לְהִתְעַצֵּם,
אַךְ יִסְתּוֹבֵב רַק
סְבִיב עָמְדּוֹ.
אֵין זֶה צוֹדֵק!
כִּי הָעוֹלָם
אַכְזָר הוּא וְטוֹרֵף!
בּוֹנֶה לוֹ
אֶת הַנֵּצַח
מִן הָעוֹלָמוֹת
שֶׁלִּי.
וְלִלְבֵנָה יְהֵא לוֹ
תְּמוֹלִי,
וְאֶת הַכֹּל אֶמְסֹר לוֹ
בְּנָבְלִי.
תְּמוֹלִי
נָחוּץ כִּשְׁלַב
בְּמַדְרֵגוֹת אֶל הָאֵין-סוֹף
הַהֶמְשֵׁכִי.
הוּא מִתְפַּרְנֵס
מֵעִזְבוֹנוֹת
וְהַיְּרֻשָּׁה, כַּחֹק,
שַׁיֶּכֶת לוֹ,
כִּי חֹק
הַטֶּבַע לְצִדּוֹ.
אֵין לוֹ שְׁהוּת צַפּוֹת
עַד כִּי אָקוּץ
בַּנִּצְחִיּוּת.
הַזֶּרֶם הַתְּמִידִי תּוֹבֵעַ
אֶת שֶׁלּוֹ.
וְהוּא חוֹלֵק לִי
הַקְצָבָה זוּטָה,
וּנְקֻדַּת-רְאוּת לוֹ
מֵרֵאשִׁית
עַד תֹּם הַכֹּל,
כִּי מַבָּטוֹ מַקִּיף הוּא
וְכוֹלֵל מְאֹד.
אֲשֶׁר תִּבְרֹר
יִקְטַן כְּחֶרֶג-אוֹר,
מוּל הֶקֵּף זֹהַר
הַחַמָּה.
אַחֲרִיתְךָ
מִדַּי בְּרוּרָה.
הַוַּדָּאוּת הַזּוֹ
מַכְהֶה כָּל חֹד.
לָכֶן
אַחַת הִיא
אִם עַתָּה
אוֹ מְאֻחָר,
וְהִנּוֹ-הַךְ
הוּא
אִם מִיָּד
אוֹ אַחֵר-כָּךְ.
מתוך ספר בכתובים ("כיסופים").
קינה על אביב // ט. כרמי
לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ הָאָבִיב נִפְעַר.
בֹּשֶׂם אֳרָנִים גֵּוָהּ זָקַף.
שַׁחַק עֵינֶיהָ הִבְהִיק.
לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ הָאָבִיב נִפְעַר.
אָדָם שׁוֹשַׁנִּים דָּמָה הִבְשִׂים.
רֶגֶב הִשְׁחִים בְּשָׂרָה.
לֵב לֹא פָּתַר סוֹד הַדָּם;
הִיא עָמְדָה מִלֶּכֶת,
רֹאשָׁהּ כֶּבֶד־סְתָו.
מתוך "מום וחלום", 1950. ראה אור ב"מחברות לספרות", ישראל.
השיר הזוכה בהגרלה השבועית של קבוצת הפייסבוק של "שירה זה לא נורא":
מול קו החוף // רווית אליעז
עוֹמֶדֶת הִיא מְנֻתֶּצֶת מוּל קַו הַחוֹף,
דּוֹרֶכֶת בִּשְׁאֵרִית כּוֹחָהּ עַל פְּתִיתֵי הַחוֹל.
טִפּוֹת הַגַּל אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ מְכַתְּתוֹת,
קַו הָאֹפֶל זוֹהֵר אֵלֶיהָ, קוֹרֵא מֵרָחוֹק.
נִרְגְּעָה הַגֵּאוּת מֵחֲרוֹן אַפּוֹ,
הִשְׁתַּתֵּק הַיָּם מִזַּעֲפוֹ.
אֵין מִי שֶׁאוֹתָהּ יִרְדֹּף וְיַדְבִּיק הַקֶּצֶב,
כַּאֲחֻזַּת דִּבּוּק תִּטְבַּע בְּשִׁפְלוֹ שֶׁל הָעֶצֶב.
וְהַצְּדָפוֹת בִּצְפִיפוּת כֹּה רַבָּה
תִּתְיַצֵּבְנָה זוֹ לְצַד זוֹ בְּמַעְגָּל הֲרֵה גּוֹרָל.
סְבִיבָהּ תִּתְגּוֹדֵדְנָה בְּצִפִּיָּה אֵין קֵץ
לְהַגְרָלַת בַּת הַמַּזָּל שֶׁפְּנִינָתָהּ תִּתְנַפֵּץ.
צְחוֹק עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו,
אֵין רַחֲמִים כִּי לֹא יַמְתִּיק הַיָּם דִּמְעוֹתָיו.
עוֹד רֶגַע וְתִתָּפֵס בְּקִלְשׁוֹנוֹ,
כִּפְנִינַת אֶרֶס הַמְּנוֹפֶפֶת לָהּ לְשָׁלוֹם.
מְבֹעָתוֹת הַצְּדָפוֹת סָגְרוּ פִּיהֶן, קָפְצוּ אֶגְרוֹף,
נִשְׁטְפוּ בְּגַל חֲזָרָה הַרְחֵק מֵהַחוֹף.
וְיֹאמַר הַיָּם דְּבָרוֹ וְיִבְלַע שְׁתִיקָתוֹ
וְיָשׁוּב הָעוֹלָם לְסוּרוֹ וְיִבְעַר לִבָּהּ בְּלִבָּתוֹ.
וְנַפְשָׁהּ הַסּוֹעֶרֶת תִּסָּחֵף נֶגֶד הַזֶּרֶם.
עוֹד רֶגַע וְתָנוּס מֵאַבִּירֵי חַיֶּיהָ בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ
וְיֵעָלְמוּ יָמִים וְלֵילוֹת בְּטֶרֶם
רִיק יְמַלֵּא אֶת קַו הַחוֹף אַחֲרֶיהָ
וְלֹא יוֹתִיר עִקְבוֹתֶיהָ.
להשתתפות בהגרלה לפרסום השירים - הצטרפו לקבוצה בקישור וחפשו השבוע אחר תמונה של דלורית.
לשליחת חומרים למערכת בנושא שירה הכוללים: שירים, מחזורי שירה, שירים אקטואליים, ספרים חדשנים ורעיונות לפרויקטים נוספים, ניתן לפנות לכתוב הדואר האלקטרוני של המערכת: [email protected]