משרד הבריאות הורה לבצע ריצוף גנטי לחולות קורונה בהיריון במצב קשה

במשרד הבריאות החלו היום (שלישי) לבחון האם קיים עודף תחלואה בקורונה בקרב נשים בהריון והורו לרצף גנטית את הבדיקות של הנשים ההרות או היולדות המאושפזות במצב קשה, על מנת לבדוק האם התופעה קשורה למוטציה. זאת בעקבות עשרות המקרים בהן נשים בהיריון הגיעו למצב קשה וחלקן אף נאלצו לעבור ניתוח קיסרי חירום, באחד המקרים התינוק לא שרד ונפטר בגיל יומיים. כרגע ישנן 30 נשים הרות באשפוז, מתוכן 7 במצב קריטי.

בתוך כך, מוקדם יותר היום פורסם נייר עמדה ביחס לקשר בין מחלת קורונה, חיסונים ופוריות הגבר והאישה שקרא לנשים הרות להתחסן כדי להימנע מתחלואה קשה. נייר העמדה, מטעם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה יחד עם המועצה הלאומית לרפואת נשים וגנטיקה והחברה הישראלית לרפואת אם ועובר, הדגיש כי המחלה שמחולל נגיף קורונה עלולה לפגוע במהלך ההיריון, לגרום למחלה חמורה יותר בנשים בהריון ולגרום ללידה מוקדמת.

המומחים הסבירו מהו הסיכון מתחלואה בקורונה במהלך הריון: "ממחקרים שבוצעו בנושא עולה כי נשים הרות, ובמיוחד נשים עם סיכון בריאותי ומחלות רקע, הנדבקות בקורונה במהלך הריון, מצויות בסיכון מוגבר בהשוואה לנשים שאינן הרות לפתח סיבוכים נשימתיים הדורשים טיפול נמרץ וצורך בהנשמה וכן הפרעות בקרישת הדם. ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שקיים סיכון ללידה מוקדמת או צורך באשפוז של הילוד. לכן, ממליצה המועצה להשלים את שני החיסונים לפני התחלת טיפולי פריון ולפני הכניסה להריון". 

כמו כן, החוקרים ציינו כי אין בסיס מדעי או עובדות המצביעות על פגיעה בפוריות כתוצאה מהחיסונים המוכרים. "מתחילת השימוש בחיסון לא נרשמה עלייה בשיעורי ההפלות או המומים העובריים למיניהם ולא היה בסיס כלשהו להנחה על פגיעה אפשרית בפוריות האישה", כתבו המומחים. "לעת הזאת, לאחר שניתנו כבר מיליוני חיסונים בעולם, אין כל תיאור בספרות המדעית לפגיעה בפריון בעקבות החיסון לא של נשים ולא של גברים ובוודאי שאין הוכחה לפגיעה וירידה בפריון של זוגות המנסים להרות".

גם מנהל ביה"ח לנשים בבלינסון, פרופ' ארנון ויז'ניצר, סיפר לגולן יוכפז וענת דוידוב בתוכניתם ב-103FM כי "חווינו כבר שני גלים של קורונה, תחלואה כזאת בקרב האוכלוסייה הצעירה בכלל, ונשים בהיריון בפרט, עוד לא ראינו. היה לנו עד עכשיו בסביבות 150 נשים בהיריון שטיפלנו בהם. בשבועות האחרונים אנחנו חווים בתחלואה אחרת לגמרי, תחלואה קשה מאוד".

אנחנו מדברים בעיקר על נשים בהיריון מתקדם, נכון?
"נכון".

ואנחנו מדברים על מחלה שמתפרצת כמעט בבת אחת?
"לא, יש את הסימפטומים הנשימתיים שהולכים ונעשים קשה יותר ויותר ומתבטאים בשיעול וקושי בנשימה".

אז למה אותן נשים לא מגיעות אליכם יותר מוקדם?
"שתי הנשים שנמצאות אצלנו, ניסו להתגבר על הנושא הנשימתי בבית - וזה מובן לגמרי שלא על כל קוצר נשימה באים לבית החולים - אבל שתי הנשים הללו טופלו בבית עם חמצן וניסו להימנע מלהגיע לבית החולים, והם הגיעו במצב מדורדר".

יש אינדיקציות איפה נדבקו הנשים האלה?
"לא, אין לנו שום אינדיקציה. אנחנו רואים שההדבקה היא בכל הארץ, אין מגזר כזה או אחר שאפשר להצביע עליו".

ממה אותן נשים בהיריון צריכות להיזהר ואיך הן צריכות לפעול?
"לשמור על מרחק, לא להתקהל, לא להיות חשופים לאוכלוסייה בחדר מצומצם".

וברגע שחלילה האישה נדבקת?
"היא צריכה לפנות, להוכיח שהיא נדבקה, ולאחר מכן, היא צריכה לפנות לגורם רפואי שיעריך את המצב הנשימתי, את הסטורציה בדם, ובמידה והסטורציה יורדת - לפנות מיידית".

יש בעיה אם אישה חיה בתנאי צפיפות?
"ברור, הצפיפות בבית היא דבר שלא עוזר, וכמובן ההדבקה היא מהירה לכל תושבי הבית. אבל פה אנחנו נכנסים לסוגייה אחרת, האם לחסן את הנשים הללו בהיריון? וקרוב לוודאי שהתשובה תהיה חיובית. ואכן המועצה הלאומית למיילדות ולגינקולוגיה, יחד עם האיגוד, מוציאים בימים אלה המלצה לנשים בהיריון עם סיכון גבוה וחשיפת יתר, כן להתחסן".

למרות שלא נעשו ניסיונות של 'פייזר' ושל 'מודרנה'?
"אכן לא נעשו ניסיונות, אבל מה שברור מהסתכלות כרגע, היא שהמחלה היא מחלה קשה. וההמלצה הזאת נבחנה בצורה מדעית מדוקדקת, וכל האיגודים העולמיים יוצאים עם המלצה דומה מהבנת המנגנון של החיסון".

אבל אין לכם שום בדיקה לגבי מה קורה ליילוד אחרי ההשפעה של החיסון הזה.
"זה נכון. רק נציין שבניסוי של 'פייזר' היו 26 נשים בהיריון, שלא ידעו שהן בהיריון וקיבלו את החיסון. רב הנסתר על הגלוי, אבל בכל זאת, זאת ההמלצה כמעט של כל האיגודים המובילים בעולם".  

מתי אתם מחליטים לבצע ניתוח קיסרי?
"זה תלוי במצב החמצוני שלה".

אבל ברגע שרמת החמצן בדם יורדת עלולה להיות גם פגיעה מוחית או פגיעה אחרת בעובר?
"נכון, לכן מנשימים אותה באופן מיידי ומעלים את רמת החמצן בדם שלה".

אבל מאוד יכול להיות שהפגיעה כבר התרחשה כשהיא הייתה בבית.
"לעובר יש מנגנונים להתגבר בסביבה העוברית. זו צריכה להיות מחלה מאוד ממושכת עם אחוזי חמצן נמוכים למשך זמן רב על מנת לפגוע בעובר".

באיזה שלב של ההיריון אתה ממליץ להתחסן?
"ההמלצות הן קרוב לוודאי אחרי הטרימסטר הראשון (חודש רביעי) ונשים שמתכננות היריון, אין מניעה, וגם נשים שמניקות..."

זאת אומרת, זוג שרוצה להיכנס להיריון, לקחת את זה בחשבון, ולהתחסן לפני הכניסה להיריון.
"נכון, חד משמעית".

ובהקשר לנשים בהיריון, אתה ממליץ לקחת את החיסון אם האישה בהיריון נמצאת בסביבה שהיא יותר מורכבת.
"נכון, חשיפה לאנשים, צפיפות בבית ומחלות רקע".

זאת אומרת, זוג צעיר שחי ביחד והאישה בהיריון, והיא נמנעת מלהסתובב הרבה בחוץ ואין ילדים בבית - לא להתחסן.
"שתתייעץ עם הרופא המטפל שלה שיעריך את הסיכון, ולפי זה הוא ימליץ".

"כרגע הנתונים מול הסיכונים הם כאלה, שלי אישית ברור שכדאי להתחסן בהריון, לפני הריון בתחילת הריון בסוף הריון", הוסיפה מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בבית החולים שיבא שבתל השומר, פרופ׳ גילי רגב-יוחאי. "המחלה קשה אנחנו רואים את זה בימים אלה. המחלה קשה גם לנשים בהריון. היו לנו מקרים ובימים האחרונים מקרים קשים. מבחינת ניהול הסיכונים לקבל חיסון שברמה התיאורטית פחות מסוכן מחיסונים אחרים שנותנים בהריון... אם הייתי בהריון הייתי בהחלט חד משמעית מתחסנת. אנחנו בגל קשה כרגע".

מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר ("הריון בסיכון") בביה"ח הציבורי אסותא אשדוד, ד"ר אורטל נאמן, מסרה: "לצערנו, לא ברור אם המקרים המדווחים הם מגמה או הצטברות מקרים נקודתית. עד כה נשים הרות לא היו בקבוצת סיכון לתחלואה קשה כתוצאה מהקורונה.
ההמלצה היא לאפשר מתן חיסון לנשים הרות במיוחד אם הן בעלות סיכון לחשיפה או סובלות ממחלות רקע שמגבירות את הסיכון לתחלואה קשה. המידע על בטיחות החיסון בהריון הוא מוגבל לאור כך שהניסויים הקלינים החריגו נשים הרות". 

מנכ"ל ביה"ח הדסה פרופ' זאב רוטשטיין נתקל בתופעה גם הוא: "יש לנו צרה חדשה שלא התייחסנו אליה וזה הנשים בהיריון. התרבו לנו מקרים של נשים בהיריון שנפגעות מהווירוס, בעיקר בשבועות המתקדמים של ההיריון, זה דבר שלא לקחנו בחשבון מבחינת החיסונים. יש איזו אי בהירות כי הניסויים שנעשו לא סיכמו את הנושא לגבי נשים הרות".