המשבר הכלכלי שפוקד את מדינת ישראל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה וההגבלות שהטילה הממשלה על הציבור, לא פוסח גם על חברות ובעלי עסקים שעומדים בפני קשיים תזרימיים משמעותיים. קשיים אלו לרוב מופיעים בעקבות ירידה חדה בהכנסות החברות שנובעת מהגבלות הממשלה על התקהלות ופעילות מסחרית ועסקית. בעוד הכנסות החברות צנחו באופן דרסטי, התחייבויותיהן הכספיות לבעלי נכסים, ספקים, בנקים וגורמים נוספים המשיכו להצטבר ולתפוח בעקביות.
מצב זה של ירידה בהכנסות בד בבד עם חובות שהולכים ותופחים גרמו לחלק מבעלי החברות ובעלי העסקים שנעדרים את החוסן הכלכלי הדרוש להישרדות עד חלוף המשבר, להפסיק את פעילותם העסקית ולצבור חובות לגורמים שונים שביניהם גם עובדים.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד גדי פכטר ושות', לחץ/י כאן
הסתבכות בחובות של חברה לרוב מלווה בתמרורי אזהרה
כאשר חברה או עסק נקלעים למצב של חדלות פירעון, לרוב ניתן להבחין במספר תמרורי אזהרה דוגמת עיכובים בהעברת משכורות לעובדים ואי תשלום לספקים. בעת שעובד נתקל בתמרורי אזהרה כאלו, רצוי שיפנה בהקדם לעורך דין מנוסה ומקצועי שעוסק בתחום דיני העבודה ובזכויות עובדים בפירוק חברות.
במקרה שהמעסיק לא שילם משכורות לעובדיו ולא עמד בהתחייבויות כספיות שונות כלפיהם על רקע פירוק חברה או פשיטת רגל, על פי רוב הצעד הראשון שיש לבצע הוא להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו פירוק או צו פשיטת רגל נגד המעסיק. במקרים רבים בקשת הפירוק תוגש על ידי בעלי חוב של החברה או בנקים. כאשר טרם התקבל צו פירוק נגד המעסיק, ישנה חשיבות רבה לכך שהעובדים יתאגדו ויפנו לעורך דין מקצועי לצורך הגשת בקשת פירוק נגד מעסיקם. לצורך ביצוע הפירוק בית המשפט ימנה מפרק שתפקידו לכנס את נכסי החברה, למכור אותם ולפרוע באמצעות התמורה שהתקבלה את חובות החברה לנושים. לרוב, העילה העיקרית לפירוק חברה היא מצב שבו החברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה ולפיכך מכונה חברה חדלת פירעון.
עובדים עלולים להיפגע כתוצאה מכך שהחברה מצויה במצב של חדלות פירעון
בעת שחברה נמצאת במצב של חדלות פירעון ועומדת בפני הליך פירוק, עובדים שלא קיבלו שכר מהמעסיק ו/או פיצויי פיטורים, ייחשבו בעקבות צו הפירוק לנושים בדין קדימה הנהנים מעדיפות על פני נושים אחרים. האפשרויות העומדות בפני עובדים שלא קיבלו את התשלומים שמגיעים להם מהחברה הן לתבוע אותה בבית הדין לעבודה ולהגיש תביעה אישית נגד בעלי המניות בחברה מכוח דוקטרינת "הרמת מסך".
אם התביעה האישית שהוגשה נגד בעלי המניות תתקבל, הם יחויבו לשאת בחובות החברה באופן אישי. אפשרות נוספת היא לתבוע את פירוק החברה בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה. כדי שהעובדים שנפגעו מהתנהלות החברה יוכלו למצות את זכויותיהם הם צריכים להגיש תביעות חוב מפורטות ככל האפשר כאשר כל עובד יידרש להגיש בנפרד את תביעת החוב שלו שתכלול את פירוט התשלומים המבוקשים וראיות ביחס לקיומו של חוב. תביעות החוב יוגשו למנהל המיוחד שמונה על ידי בית המשפט המחוזי או למפרק החברה לפי קביעת בית המשפט.
תביעות אישיות והרמת מסך נגד בעלי מניות של החברה
לצורך הכרעה בתביעות האישיות שהוגשו נגד בעלי המניות של החברה כאמור, בית הדין לעבודה ייבחן את תום ליבם של בעלי המניות של החברה. מסך ההתאגדות של החברה יורם במקרים שבהם הוכח שבעלי המניות הביאו את החברה למצב של חדלות פירעון כאשר היא אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות לעובדים. בית הדין לעבודה יחליט להרים את מסך ההתאגדות של החברה במקרה שבו המעסיק הקים חברה אחת והעסיק במסגרתה עובדים, בהמשך סגר את החברה הזו והעביר את העובדים לחברה חדשה ובהמשך אף עשה זאת שוב והעבירם לחברה אחרת. בעת שכל החברות הללו נכשלות לרוב הדבר ישמש עילה מוצדקת לבצע הרמת מסך.
מצב נוסף שבו בית הדין לעבודה יבצע הרמת מסך הוא כאשר מתקיים עירוב של נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות או עם נכסים אחרים של חברות אחרות שבבעלותם של בעלי המניות. יתרה מזאת, גם יחס מינוף גדול, מימון עצמי נמוך ביותר והברחת נכסים מהחברה אל בעלי המניות בהיעדר תמורה ראויה, יצדיקו על פי רוב לבצע הרמת מסך. הרמת מסך תיעשה גם במצב שבו בעלי השליטה בחברה פועלים תוך התעלמות מזכויות העובדים וסוגרים את החברה מבלי לדאוג לזכויותיהם למרות העובדה שהיו יכולים לצפות שהחברה לא תוכל לקיים את התחייבויותיה כלפי עובדיה.
הרמת מסך תתקיים גם אם המעסיק שילם שכר במזומן שלא כפי שמופיע בתלוש השכר של העובד. תשלום שכר בצורה כזו, מקים חזקה כי המעסיק פועל במרמה מול העובד ורשויות המס וביטוח לאומי ועל כן הוא עלול לשאת במלוא חיובי החברה של העובד.
גמלה מהמוסד לביטוח לאומי לעובד שנפגע מהתנהלות חברה בפירוק
עובד שסבור כי החברה שבה הועסק לא שילמה לו שכר ותשלומי חובה נוספים עקב פירוק החברה, זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה הכוללת תשלום שכר, תשלום לקופת גמל ותשלום פיצויי פיטורים. לצורך קבלת הגמלה, העובד נדרש לספק למוסד לביטוח לאומי הוכחה כי מונה מפרק לחברה וכי ניתן צו פירוק ביחס לחברה על ידי בית המשפט המחוזי. יתרה מזאת, העובד צריך לספק אישור שהנפיק המפרק שלפיו תביעתו אושרה והחברה אכן חייבת לו כספים.
במקרה שהבחנתם בתמרורי אזהרה הנוגעים להתנהלות החברה שבה אתם עובדים או שחוויתם עיכובים וקשיים ביחס לשכר ולזכויות סוציאליות כספיות נוספות שמגיעות לכם במקום העבודה, פנו בהקדם לעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום זכויות עובדים בפירוק חברה. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה לעומק ויגבש בשיתוף העובד אסטרטגיית פעולה מתאימה לצורך מיצוי זכויותיו מול המעסיק.
עורך דין גדי פכטר עוסק בתחום דיני העבודה, זכויות עובדים בפירוק חברה, פיצויי פיטורין, הרעת תנאים, שעות נוספות, הפרשות לפנסיה ומייצג בבתי הדין לעבודה ובשיחות שימוע של עובדים. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לזכויות עובדים בפירוק חברה LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.