לפני יותר משלוש שנים, עת התאגיד היה עולל צעיר המתחרה בענקיות התוכן בערוצים המסחריים, הושקה לראשונה "קארפול קריוקי" בגרסתה הישראלית כשעל תקן הנהג – ניקי גולדשטיין. בתור מכורה לגרסה האמריקאית, התרגשתי מאוד מהמחווה, עד שצפיתי בה. מה אני אגיד לכם? בואו נאמר רק שלצפות בפרקים ההם היום זה קצת כמו לראות תמונת מחזור מהתיכון של דוגמנית על – מביך, לא נחמד להיזכר ומוטב שכולנו נשכח מהמראות האלה.

והנה, אמש, שודר הפרק הראשון של "קארפול קריוקי" בגרסתו החדשה. ובכן, אפשר לומר שמתחת למילה "שדרוג" מופיעה העונה הזאת. למעשה, הכל בה שודרג – הרכב, הקונספט, בחירת השירים וכמובן המנחה (סורי, ניקי) כאשר אודי כגן נבחר לנצח על התזמורת הזו והתגלה כליהוק המושלם. האמת, כלל לא מפתיע.



למי שהפורמט זר לו, כדאי להזכיר: "קארפול קריוקי" היא למעשה פינה מתוך אחת מתוכניות הלילה המצליחות באמריקה, The Late Late Show"" עם הזמר והמנחה ג'יימס קורדן, המשודרת כבר למעלה מחמש שנים ברשת CBS האמריקאית. בכל פרק הוא מעלה לרכבו כוכב-על, וכשאני אומרת כוכב על אני מתכוונת לסיה, כריס מרטין, אריאנה גרנדה וזוהי רק ההתחלה. במשך 20-30 דקות השניים שרים, צוחקים ומדברים על החיים ועל המוזיקה, במה שהפכה להיות אחת מהפינות האהובות והמדוברות בארצות הברית.

קארפול קריוקי הגרסה הישראלית (צילום: דנה פוליג)
קארפול קריוקי הגרסה הישראלית (צילום: דנה פוליג)


הגרסה הישראלית המחודשת של התאגיד הצליחה ליצור את התמהיל המושלם בין הרכיבים ששומרים על התוכנית דומה למקור, ומנגד, להתאים אותה במדויק לתרבות הישראלית ולאמנים המקומיים. עם כל האהבה, קצת קשה להשוות את ההתרגשות שיש לצופה כשהוא רואה את אדל או ג'ניפר לופז משתטות ושרות ברכב – לאותה התרגשות כשחנן בן ארי או אליעד עושים זאת. בתוך כך, מצליח כגן להפוך את התוכנית לישראלית וקלילה כאשר מייצר דינמיקה מעולה עם האורחים ומספק תחושה כאילו השניים הם החברים הכי טובים מאז ומעולם.

הבדל נוסף בין השתיים הוא כמות קטעי הקישור והנונסנס המצטלמים מחוץ לרכב. אם בגרסה האמריקאית, קורדן והאורח יוצאים מהרכב רק במקרים חריגים (פול מקרטני מפתיע קהל במסעדה מקומית עם הופעה אישית, ככה בקטנה) – כאן הקונספט הוא לבקר במקומות הקשורים, באופן כזה או אחר, לאמן – מה שמתבל את הנסיעה המוזיקלית בקטעים קומיים ומשעשעים, על אף שלעתים הם נוטים להיות ארוכים מדי. כך מוצאת את עצמה שרית חדד עושה פן לכגן במספרה (בכל זאת, מעצבת שיער לשעבר) וחנן בן ארי מוצא עצמו בונה שרפרף כמחווה לכישורי הנדימן הלוקים בחסר שלו. 

קארפול קריוקי הגרסה הישראלית (צילום: דנה פוליג)
קארפול קריוקי הגרסה הישראלית (צילום: דנה פוליג)


הצלחה של פרק ב"קארפול קריוקי" נשענת על שני דברים מרכזיים: האחד הוא הפן המוזיקלי, שכן זו הזדמנות פז לשמוע את הזמרים האהובים עלינו כמעט בלייב מוחלט – כשהם שרים להנאתם ברכב. מהבחינה הזו בחירת הלהיטים של האמנים, לפחות מהפרקים שנשלחו לצפייה מוקדמת, הייתה מדויקת – אך הפלייבק המקורי שמלווה את כגן והאורח חזק מדי, וזה לגמרי חוטא למטרה ופוגם בחוויה. 

השני הוא הפן האישי, השיחות שנוצרות ברכב והלך הרוח הכללי. ניכר כי הבחירה של ההפקה וכגן היא להתמקד בהומור ואכן התוכנית לכשעצמה מצחיקה וכייפית מאוד, אשר מוציאה את המיטב מכגן, שלשנינותו ואיכותו אנחנו רגילים עוד מ"משיח", אבל גם מהזמרים המתארחים. עם זאת, הייתי שמחה לראות יותר איזון בין הקטעים הקומיים למוזיקליים – לחשוף יותר סיפורים מאחורי השירים וחוויות אישיות שלא סופרו עד כה, אשר מתאימים לפלטפורמה האינטימית הזו, שהרי במהותה נשענת על מוזיקה.  

קארפול קריוקי הגרסה הישראלית (צילום: דנה פוליג)
קארפול קריוקי הגרסה הישראלית (צילום: דנה פוליג)

"קארפול קריוקי" מוכיחה, בדומה להצלחה הקודמת של התאגיד, "חזרות", שבידור טוב לא תלוי בהכרח בתקציבי ענק, אפקטים ופירוטכניקה. ערבבו יחד מוזיקה, צחוקים ואנרגיות – והנה אנחנו מקבלים תוצר שמכבד את הצופה ומספק את האסקפיזם שאנחנו כל כך זקוקים לו. נו, כבר התחלתם לעבוד על עונה שנייה?

"קארפול קריוקי" תשודר בימי ראשון ב-22:15 החל מה-24/1 בכאן 11.