בישראל ובעולם חוששים זה זמן רב מהתפשטות המוטציות השונות של הקורונה, שהתפתחו בתקופה האחרונה. בעקבות כך, הוחלט גם על סגירת נמל התעופה בן גוריון, על מנת למנוע את "ייבוא" המוטציות לישראל. במקביל, בישראל פורסם בימים האחרונים כי ישנה סבירות כי תנאים מסוימים יכולים ליצור מצב של התפתחות מוטציה חדשה –"מוטציה ישראלית".
"מרכז המידע והידע למלחמה בקורונה" פרסם בימים האחרונים בדו"ח אמ"ן מסמך, ובו טענה כי שילוב אחוז ההתחסנות הגבוה בארץ, יחד עם התחלואה הגבוהה, עלולים לגרום להיווצרותה של "מוטציה ישראלית" של הנגיף. מוטציה שכזו, כך צוין, תהיה עמידה לחיסון ותגרום לתחלואה מפושטת/קשה יותר.
במסמך נעשה שימוש בביטוי "לחץ ברירתי" - מצב בו כתוצאה מהשפעה חיצונית, גורם מחלה עובר תהליך מהיר של "ברירה טבעית", המובילה ליצירת זנים עמידים. מנגנון זה אכן קיים, אך לא בתגובה לחיסונים - אלא בעת שימוש לא נכון באנטיביוטיקה (כמו גם בתרופות נוגדות נגיפים, נוגדות פטריות וכדומה). חיסונים וגם אנטיביוטיקה הם דרכי התמודדות עם מחלות זיהומיות, אך יש ביניהם הבדלים מהותיים.
בעוד תרופות פועלות נגד רכיב ספציפי ונקודתי של גורם המחלה, חיסון גורם ליצירת נוגדנים שונים המכוונים נגד חלקי הנגיף שהוצג למערכת החיסון. במקרה של החיסון למחלת הקורונה, מדובר על חלבון הספייק - חלבון גדול שנוצרים נגדו נוגדנים רבים לאזורים שונים. בעוד שינוי באבן בניין יחידה עלול לגרום ליצירת עמידות לתרופה, היווצרות של זן שהחיסון לא יהיה יעיל במניעתו דורשת שינוי מהותי בנקודות רבות במולקולת המטרה, וקיים סיכוי גבוה שבמידה ויתרחשו שינויים כה רבים, תיפגע גם יכולתו של הנגיף לחולל מחלה.
בעת מתן טיפול אנטיביוטי, גופו של אדם חולה מכיל מיליוני עותקים של גורם המחלה שעברו דורות רבים של חלוקות, ויתכן שחלקם רכשו עמידות כלשהי לאנטיביוטיקה. במקרה כזה, מתן אנטיביוטיקה יגרום לשגשוג של אותם חיידקים שפיתחו עמידות. תופעה זו מתרחשת בפרט כאשר האנטיביוטיקה ניטלת שלא לפי ההנחיות, במינון נמוך מדי או לזמן קצר מהנדרש, ולכן ייתכן מצב בו חיידקים שפיתחו עמידות חלקית ישרדו, ימשיכו להתחלק ותכונת העמידות תתגבר ותהפוך לנפוצה.
החיסון, לעומת זאת, ניתן טרם הנגיף נכנס לגוף ומונע את המחלה מראש, וכך גם מונע את האפשרות של רכישת תכונת העמידות.
הופעת מוטציות וזנים חדשים מתגברת תוך כדי שהנגיף מתפשט באוכלוסייה. ככל שיותר יחלו - יותר מוטציות יופיעו. עובדה זו גם נאמרה בצורה ברורה במסמך המדובר של מרכז הידע. עצירת ההדבקה וההתפשטות, באמצעות כל הכלים המוכרים לנו - ריחוק פיזי, מסכות וכמובן חיסונים, תפחית את הסיכוי ליצירת וריאנטים חדשים.
אמנם, במידה ויופיע וריאנט שהחיסון פחות יעיל נגדו, ייתכן ונראה אותו הופך לזן הנפוץ יותר, אך זה לא כתוצאה מהחיסון עצמו. כרגע, ראיות ראשוניות מראות שהחיסון בהחלט יעיל גם נגד הווריאנטים שזוהו כנפוצים (מאנגליה ומדרום אפריקה), אבל יש צורך להמשיך ולאסוף מידע. אחוז ההתחסנות הגבוה בישראל עתיד להראות לנו גם עד כמה החיסונים יעילים נגד הווריאנטים האלו.
בשורה התחתונה' בעוד שמנגנון היווצרות עמידות באנטיביוטיקה הוא משהו שאנחנו מכירים היטב ורואים שנוצר כל הזמן, זו טעות לחשוב במונחים דומים בחיסונים. בפועל' אנחנו כמעט לא רואים היווצרות של ״זנים עמידים״ בהקשר של חיסונים, אלא רק שינוי בזן הנפוץ באוכלוסיה (במקרים מסוימים שהופיע וריאנט חדש ללא כל קשר לאוכלוסיה המחוסנת).
אין לתת לחשש מהיווצרות זנים עמידים בישראל משקל משמעותי בהתייחס לשיקולי בריאות הציבור, בשונה מהסיכון ב"ייבוא" וריאנטים שכבר קיימים בעולם. הדבר שיועיל לבריאות הציבור זה שכמה שיותר מאיתנו יתחסנו ובהקדם, ושנמשיך לעצור את התחלואה בכל אותם הכלים הקיימים בידינו, ובפרט עטיית מסכות, מניעת התקהלות ושמירה על ריחוק, יחד עם שליטה בהגעת וריאנטים חדשים לאוכלוסיית ישראל.
הכתבה נכתבה על ידי עמותת מדעת