הקהילה היהודית הגדולה בניו יורק איננה במצור. זה פשוט לא נכון. תיאור מצבה של הקהילה הגדולה כנתונה במצוקה קשה, ככנועה למגבלות בגין גידול התקריות האנטישמיות, כפי שעולה ומשתמע מהדו''ח על אנטישמיות שמשרד התפוצות פירסם, הוא תיאור מוגזם, מטעה ומנותק מהמציאות. 

הדו''ח לא דילג ולא פסח על הצמדת מגיפת הקורונה כגורם לתופעת האנטישמיות. גם אלו הם חיבור וקישור מופרזים ומטעים. רב אורתודוקסי, פעיל ידוע ומוערך בקהילה אמר בשיחה עמו: "אני חושב שלהיות יהודי דתי היום בבני ברק או במאה שערים, מפחיד ומאיים יותר מאשר ליהודי דתי בקווינס או בברוקלין".

יהודים בברוקלין (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
יהודים בברוקלין (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

דו''ח משרד התפוצות כולל ומתבסס על נתונים שהושגו בסקרים. עם כל הכבוד לסטטיסטיקה. משיחות עם עסקנים ופעילים קהילתיים, מראיונות עם רבנים, במיוחד אלה מהם המנהלים בתי כנסת שכל אחד מהם מקיים קשר ישיר עם מאות יהודים, עולה, משתמעת ומצטיירת מציאות שונה מזאת שדו''ח משרד התפוצות פרסם. בקהילה בניו-יורק קיימת ובועטת סביבה אנושית-יהודית שונה לחלוטין מזאת שמשתמעת מהדו''ח. גם המשרד, הגוף שפירסם את הדו''ח לא נחשב בקהילה. "למי איכפת מה משרד התפוצות אומר. מי הם בכלל?"", כתב ראש ארגון יהודי בדואר האלקטרוני כתשובה לפנייה לתגובה. 

נכון, דווח ונרשם בשנה האחרונה גידול בגילויי אנטישמיות. התפתחות מדאיגה שטורדת מנוחתם של יהודים ואולי מעכירה את מצב רוחם, יותר מקריאת הדיווחים מאשר מחוויה אישית. אבל לגידול המדווח על גילויי אנטישמיות אין ביטוי נראה, הוא לא ניכר ולא מורגש באופן משמעותי באורח חייהם היומיומי האישי ובוודאי שלא בסדר יומה של הקהילה.

קרונות הרכבת התחתית F או D המקשרות בין שכונות ברוקלין למנהטן, מלאות בנוסעים ונוסעות דתיים וחרדים בשעות העומס, שרבים מהם לבושים לבוש חסידי, ציציות מחוץ לבגד ופאות משני צדי הפנים. אחדים מהם יושבים ומנצלים את זמן הנסיעה למנהטן בעיון בספרי גמרא קטנים. אין שום דיווח על פגיעה, או ניסיון להפריע את מנוחתם. בבתי הכנסת הגדולים בשכונות החרדיות נשמרות תקנות מיוחדות, שננקטו בעקבות מגפת הקורונה, אבל התפילות מתקיימות ללא הפרעה, בהשתתפות המתפללים הקבועים. בבתי כנסת רבים דווקא הוגברה פעילות רוחנית ורבנים מעבירים שיעורי תורה והרצאות בזום. "אני לא זוכר ביקוש כזה להרצאות כמו בשבועות האחרונים", סיפר רב של בית כנסת גדול בברוקלין. "אני מקבל פניות להרצות בזום גם מצד יהודים, במיוחד צעירים וצעירות, משכונות מרוחקות". 

הקורונה לא המציאה, לא הולידה ולא יצרה את האנטישמיות בארה''ב. הנגיף רק נתן רוח גבית, עידוד ותחושת חיזוק לגורמים גזעניים קיצוניים, לקבוצות המפיצות את העליונות הלבנה וכמובן לאנטישמים. "ראינו את זה במהומות הפרועות בגבעת הקפיטול, שרבים מהבריונים שהשתלטו על בניין הסנאט נשאו כרזות אנטישמיות וסמלים נאציים", אמר בשיחה עמו ראש ארגון יהודי מרכזי בניו יורק. להערכתו, שלה שותפים בכירים יהודים בקהילה, "השפעת הקורונה כגורם מעודד אנטישמיות תחלוף. ראינו השפעה כזאת בשנת 2008 בעת המשבר הפיננסי הקשה. גם אז גורמים גזעניים הפיצו את הארמה שיהודים אשמים במשבר". הקורונה גם לא פגעה בקהילה יותר מאשר במגזרי אוכלוסייה אחרים באזור המטרופולין. בחודשים ובשבועות האחרונים נראה שהקהילה התאוששה והתעשתה מהר יותר ממגזרים אחרים.

הקהילה בברוקלין (צילום: ללא)
הקהילה בברוקלין (צילום: ללא)

כנראה בגין אופייה המאורגן והמסודר קהילתית. אין נתונים מוסמכים על היקף התחלואה בקרב תושבי השכונות החרדיות. אבל רבנים מספרים כי אין שינוי משמעותי במספר הנדבקים המאומתים בשכונות לבין מגזרי אוכלוסייה לא יהודיים.

גורם לגידול בגילויי אנטישמיות בארה''ב שדו''ח משרד התפוצות לא הזכיר ולא התייחס אליו הוא, התנהלותו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ. "דונלד טראמפ איננו אנטישמי וזה עוול להגדירו ככזה", נוהג להסביר אברהם פוקסמן, מי שכיהן קרוב ליובל שנים כראש הליגה נגד השמצה. "אבל בהתבטאויות הגזעניות שלו נגד מיעוטים, נגד מהגרים ובהצהרות המעליבות שלו נגד יריבים, טראמפ הוא זה שיצר והזין אוירה והלכי רוח בארה''ב שעודדו והעצימו את האנטישמיות, הוציאו את האנטישמים מהמסתור והחדירו את האנטישמיות למרכז הדו-שיח, הפכו את התופעה כמעט לאופנתית", המשיך פוקסמן.

בממשל החדש של ג'ו ביידן יושב ראש הסנאט הוא יהודי. ראש צוות הבית הלבן הוא יהודי. שר החוץ הוא יהודי. שרת האוצר יהודייה. אחדים משרי הקבינט של ג'ו ביידן הם יהודים. מוצאם וזהותם בכלל לא מוזכרים באמצעי התקשורת. זה טבעי ומובן.