יום הזיכרון הבינלאומי לשואה תמיד היה מועד שבו העולם עצר לרגע כדי לזכור, ולצערנו עם השנים יש פחות ופחות מי שזוכרים ויודעים, מרחק השנים עושה את שלו, אך השנה יהיה ביום זה משהו שונה. זה יום זיכרון שכולנו חשים משהו, מעט מזערי ממה שחשו יהודים באותם ימים. לא מדובר רק בעניין סימבולי, אלא מדובר בתחושות שחשוב לנו לרתום אותן לעשיה נכונה.
אינני טוען שאפשר להשוות, וגם לא צריך להשוות, שום דבר לא ישווה למה שקרה אז. אבל המשבר הבריאותי, היציאה מהשגרה, תחושת החרדה על הפרנסה, השהות הממושכת בבית, הבדידות, כל אלה יוצרים סיטואציות פסיכולוגיות שרוב מוחלט של האנשים בדור הזה לא חוו מעולם. והחוויה הלא פשוטה הזו, יכולה לסייע במידת מה ליצור הזדהות. וזה זמן שאכן ההזדהות הזו נדרשת.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין ונוטריון דוד ידיד, לחץ כאן
רבים מניצולי שואה הפכו לפגיעים יותר ויותר עם השנים
עבור ניצולי השואה כל סיטואציית הקורונה קשה שבעתיים. הם התנסו בדברים איומים, והלחץ הבריאותי והפסיכולוגי כעת משיב רבים מהם לאחור. רבים מהם לא הפכו לחסינים יותר, אלא דווקא לפגיעים יותר ויותר עם השנים. כל טלטלה שמתרחשת, משפיעה יותר על האנשים שכבר נמצאים על הקצה. זה המקום שבו הם צריכים אותנו, את ההבנה וההזדהות של המשפחה ושל הדורות הבאים.
האחריות שלנו כדור שני, שלישי (ורביעי), היא לא רק לזכור ולספר, אלא לנסות גם להקל. כל השנים יום השואה הבינלאומי היה בעיקר עניין סימבולי, השנה יש כאן ממד מעשי לא מבוטל. כל מי שיש לו קרוב משפחה, שכן או מכר שהוא ניצול שואה, חשוב מאד שאנחנו נהיה כאן עבורם.
חשוב לשמור על קשר קרוב עם ניצולי השואה גם בתקופת הסגר
גם אם מטעמים בריאותיים אי אפשר לבקר פיזית, אבל אפשר וצריך לשמור על קשר קרוב, בטלפון או בזום, לברר אם יש צרכים מסוימים שאפשר לסייע, ולהציע את העזרה הנדרשת. גם אם אין משהו פיזי שצריך, עצם האכפתיות וההתעניינות יש להם ערך גדול מאד.
כמי שעוסק מזה 4 עשורים במאבק למען זכויות ניצולי שואה, שנוכח למעשי ומחדלי המדינה בנושא, אני סבור שגם למדינה יש הרבה דברים שהיא צריכה ויכולה לעשות, אך אל לנו לסמוך על המדינה. מטבע הדברים, למערכות בירוקרטיות לוקח הרבה זמן עד שהן מצליחות לייצר מענה, והן תמיד כפופות למערכת הפוליטית שאצלנו כבר כמה שנים איננה יציבה ואיננה מתפקדת דיה.
על כולנו מוטלת אחריות להקל על ניצולי השואה ככל האפשר
גם שלא בעתות משבר פוליטי, ההכרה ברבים מניצולי השואה באה מאוחר מאד, ורבים מהם קיבלו את זכויותיהם רק בשנים האחרונות. מערכות המדינה אף פעם לא עשו חיים קלים לשורדי שואה, כך שלמרות שזה תפקידם אי אפשר לתלות בהם ציפיות. לכן, זו בעיקר האחריות שלנו, האחריות שלנו כמשפחה והאחריות שלנו כקהילה וחברה, לעשות את המקסימום כדי להקל על המבוגרים שעמנו היום.
אני מקווה שמשבר הקורונה יסתיים בחודשים הקרובים, שהעולם ישוב לתיקונו ושעבור כולנו כל החוויה הזו תישאר אך זיכרון רחוק. אך עד שזה יקרה, אנחנו צריכים להיות ערניים מאד וקשובים לכך שכמה שלנו קשה, לשורדי השואה קשה הרבה יותר וזו האחריות שלנו לסייע להם בכל האפשר.
עורך דין דוד ידיד עומד בראש משרד דוד ידיד - משרד עורכי דין ונוטריון, המתמחה בזכויות הגיל השלישי ופיצויים לניצולי שואה בארץ ובחו"ל. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לפיצויים לניצולי שואה LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.