בשולי הכותרות על מגיפת הקורונה, אך לא בשולי חשיבותם, דווח השבוע על בקשת הרמטכ”ל לתוספת תקציב של כשלושה מיליארד שקלים (סכום לא סופי). בנאום פומבי שנשא, אמר רא”ל אביב כוכבי כי הנחה את חיל האוויר להתכונן לתקיפה באיראן כדי למנוע ממנה להגיע לנשק גרעיני. לא מן הנמנע שהמסר הלוחמני לא נאמר על דעתו בלבד. לא זאת אף זאת, התוספת האמורה זכתה לתמיכה תמימת דעים של ראש הממשלה נתניהו ושל שר הביטחון בני גנץ. הרקע לשובו של האיום האיראני הוא כניסתו של הנשיא ג’ו ביידן לבית הלבן והחשש בישראל מפני התפתחויות חדשות באזור. הצמרת המדינית והביטחונית מתכוננת לתרחיש הגרוע מכל, על אף התחייבותו המפורשת של מזכיר המדינה החדש של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, שאמר בשבוע שעבר כי הממשל החדש מתכוון לחזור למשא ומתן עם איראן, אולם "חובתנו הדחופה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני".
אין ספק, האיום האיראני חוזר ובגדול. בקרוב נראה אותו מתמקם בטבעיות בדף המסרים של קמפיין הליכוד. אפשר כבר לנחש שבשלב כלשהו ישאל נתניהו: מי עוד כמוני יכול לעמוד מול ממשל אמריקאי שעלול לחזור להסכם הגרעין המסוכן מבית מדרשו של אובמה? גדעון סער? נפתלי בנט? יאיר לפיד? או כפי שפעם היה נהוג לשאול: מי אתם רוצים שיענה לטלפון האדום בשלוש לפנות בוקר? רגע לפני שזה קורה, מתברר שכשראש הממשלה רוצה, הוא מסוגל לשתף פעולה עם גנץ ולהגדיר יעדים ולאשר תקציב למערכת הביטחון, במיליארדים, גם בתנאים של אי־ודאות.
בד בבד, יחד עם שר האוצר, עושה דברו, הציג ראש הממשלה “תקציב חליפי” בדמות תוכנית מענקים נדיבה הכוללת פיצוי לעצמאים וסיוע למעמד הביניים. המתווה אמור לפייס את המצביעים ולשכנע אותם שרק הוא יודע “לפנק, לפנק, לפנק”. נתניהו בונה על הזיכרון הקצר של הציבור ומקווה שישכח או לכל הפחות יסלח לו על כך שבמשך חודשים הוא החזיק בתקציב המדינה כבן ערובה וסירב לאשר אותו בכנסת, כדי לחמוק מההסכם הקואליציוני עם גנץ. עכשיו, כשסכנת הרוטציה חלפה ואת מקומה החליפה המוטציה הבריטית, נתניהו, האיש בעל אלף הזהויות, חובש את כובעו של הברון רוטשילד ומפזר כספים בנדיבות (מהכיס שלנו ועל חשבון הדורות הבאים). בליץ החנופה יצא לדרך.
בשלב הזה של מסע הבחירות, בעיצומו של הסגר והגל השלישי של הקורונה, נתניהו שומר על איפוק מסוים. אבל הדברים שאמר בפגישה עם השולמנים משקפים את הלך המחשבה האינסטרומנטלי שלו ביחס לחיסונים ש”הביא” לישראל: אם הקורונה עולה, המנדטים יורדים, אם הקורונה יורדת, המנדטים עולים. הוא בונה על החיסונים משום שבכל שאר הפרמטרים הוא כשל לחלוטין. אלפי עסקים קרסו ללא תקומה, ומאות אלפי מובטלים יגלו בשש אחרי המגיפה שאין להם מקום עבודה לחזור אליו. וזה לא המחדל היחיד. באיחור רב ורק אחרי שהווריאנטים נפוצו לכל עבר, החליטה הממשלה לסגור את השמיים ולעצור את הרכבת האווירית של הקורונה שנחתה בישראל באין מפריע. לכך יש להוסיף את הרפיסות מול ההפקרות החרדית המשתוללת בבני ברק, בירושלים ובאשדוד, הרשומה על שמו. ניסיון העבר מלמד כי גם אם הכנסת תאשר בקריאה שנייה ושלישית את החוק המעלה את גובה הקנסות נגד ישיבות ותלמודי תורה המפירים את הסגר, גפני וליצמן ידללו אותו, והוא הרי זקוק להם, לרב קנייבסקי ולנכדו יענקי. בהתחשב בכך, מוגזם לצפות ממנו לְגַנות בתקיפות את הפורעים והוונדליסטים החרדים, ומנגד לגבות את המשטרה שאוכפת את החוק בידיים קשורות.
ישאל השואל מהו המכנה המשותף לחיסונים, למשבר הכלכלי ולאיום האיראני? למען האמת, התשובה כמעט מובנת מאליה - כולם יככבו בתפקיד ראשי בקמפיין הליכוד. נתניהו יעלה וינמיך את גובה הלהבות של כל אחד מהם כדי לייצר ספינים, כדי להפחיד, ובעיקר כדי לשבח את עצמו ולבוז לכל השאר. ראו הוזהרתם.