וויליאם שרון לא נחשב לתלמיד שקדן, למעשה הוא נשר מהתיכון והוחזר אליו על ידי הוריו שהפצירו בו לא לוותר. את כיתה י"ב סיים בקושי ואת מבחני הבגרות עבר רק בחלקם. היה נדמה שמסלול ההצלחה די נחסם בפניו, עד שהוא מצא את פרויקט סלפי במרכז הצעירים העירוני ברחובות - "הפלטפורמה", של החברה העירונית ועיריית רחובות.

לא מדובר בסלפי שאתם מכירים מהמכשיר הנייד, אלא בפרויקט “סטודנטים למען פעילות יזומה", שסייע לבחור הצעיר להשלים את מבחני הבגרות, והיום וויליאם הוא סטודנט בשנה שנייה במגמה לתקשורת במכללת ספיר. קצת קשה להאמין, אבל הבחור, שלא אהב ללמוד, הוא היום מלגאי מפעל הפיס, שחונך בעצמו סטודנטים המתקשים בלמידת חומר.

“לפעמים יש לנו את היכולות, אבל אין לנו את האמצעים המתאימים, או שאנחנו מוותרים בקלות וכל מה שצריך זה רק דחיפה וכמו שלי עזרו, אז באהבה אעזור גם לאחרים", הוא אומר.

המיזם המבורך הוא פרויקט שהגתה טובה וישנגרד-יערי, עובדת סוציאלית של תוכנית “בשבילי", שסייעה במשך שנים לצעירים במצבי סיכון. כשניסתה לעזור להם לרכוש הכשרה מקצועית, גילתה שרבים מהם לא סיימו 12 שנות לימוד, חלק לא עשה שירות צבאי, כך שלא היה זכאי להטבות ממשרד הביטחון, ועבור רבים שמצבם הסוציו־אקונומי נמוך, השלמת לימודים היא עסק יקר מדי.

טובה לא הסכימה להרים ידיים. היא ביררה ומצאה שאם תלמיד מצליח לצבור עשר יחידות בגרות, גם אם מדובר בתעודת בגרות חלקית, הוא זכאי להכרה בכך שסיים 12 שנות לימוד, דבר שיכול לסייע לחלק מהצעירים לעמוד בקריטריונים בסיסיים שמציבים מקומות עבודה רבים.
ב־14 השנים האחרונות וישנגרד־יערי עובדת ב"פלטפורמה" - מרכז צעירים ברחובות, העוסק בפיתוח אישי, מעורבות חברתית והשתתפות אזרחית של צעירים בגילי 18־35. היא עניינה את מנהלת המקום במיזם, ושם הוחלט להרים את הכפפה. “יש בארץ כ־140 מרכזי צעירים", מספרת אורלי הלל, מנהלת המרכז “הפלטפורמה". “יש לנו קבוצת מנהלים פעילה, ואנחנו משתפים בינינו ברעיונות ויוזמות. כששומעים על התוכנית הזו, התגובה השכיחה היא ‘זה נשמע פרויקט מטורף, איך אתם עושים את זה?׳".

מדובר בשותפות מצליחה שבה מעורבים מספר גורמים: מפעל הפיס, המעניק את מלגות הלימוד לסטודנטים, “בגרות ערב דה שליט בע"מ" ברחובות, שבו מתקיימים הלימודים לבגרות, משרד הרווחה, התומך בלומדים, והמרכז האקדמי פרס, שמקצה כ־15 סטודנטים המסייעים לצעירים לאורך כל התקופה. את המערך המורכב הזה מנהלות יחד עו"ס טובה וישנגרד־יערי וטלי כץ, רכזת תחום לימודים ב"פלטפורמה".

"מיזם המלגות של מפעל הפיס בשיתוף הרשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות מאפשר לאלפי נערים ונערות לקבל הזדמנות שווה להגיע ללימודים אקדמיים ולסיימם", מספר ארז גרניט, מנהל אגף המלגות במפעל הפיס. "עשרות אלפי המלגאים מסייעים למגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ. המלגאים בהתנדבותם מסייעים במהלך כל השנה לניצולי שואה, נוער בסיכון, משפחות רווחה, קשישים ועוד רבים.

בשנה מאתגרת זו היוו המלגאים חבל הצלה לכל אותן אוכלוסיות על ידי התמיכה שהעניקו במהלך כל השנה". הלימודים עצמם מתקיימים פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, כל צעיר בוחר את המקצועות שבהם הוא מבקש להיבחן. הוא יכול לבחור במקצוע אחד ויכול גם להשלים במשך כמה שנים את כל הבגרויות החסרות, כשברקע נמצאים כל הזמן סטודנטים שתפקידם להושיט יד לעזרה ולא רק בצד הלימודי, אלא גם בתמיכה חברית ונפשית.

“זה קשה, מדובר בשעות ארוכות של השקעה, אבל זה בהחלט מספק", מספר אלעד, סטודנט בשנה השנייה למשפטים במרכז האקדמי פרס, מהאחראים למתן הסיוע. “אני יודע מה החבר׳ה האלה עוברים. בעצמי באתי משכונה שמגדירים אותה כמצוקה ויש בה לא מעט פשע. היום אני לא שם, אבל אני מבין שאם לא נסייע, הם יכולים ללכת בקלות לאיבוד".

לפני תחילת העבודה המשותפת, הסטודנטים שמשמשים כמנטורים עוברים הכשרה קפדנית לתפקיד. מוסבר להם מי הם הצעירים בסיכון, מה הקשיים שהם חווים, כיצד יש לגשת אליהם ונותנים להם להבין שהאחריות לציונים היא של התלמיד ולא של המנטור, אבל עדיין מדובר בחבר׳ה שלעתים מוותרים בקלות, אז צריך לדעת מתי לתמוך בהם. במהלך כל התוכנית הסטודנטים־מנטורים מקבלים ליווי צמוד על ידי וישנגרד־יערי וכץ ומענה לכל צורך שמתעורר.

כריסטינה, למשל, למדה מלונאות ותיירות ולא השלימה את הבגרויות, אבל בצבא, כשכולם מסביבה החלו לדבר על ציונים ותוכניות לעתיד, היא החליטה שהיא חייבת לסיים את חובותיה הלימודיות. כשביררה פרטים על קורסי השלמה, התברר שהם יקרים מדי עבורה, עד שנתקלה במיזם המסובסד של מרכז הצעירים.

שם, בפעם הראשונה, היא עברה אבחון דידקטי והתברר שהיא סובלת מבעיה בהבנת הנקרא, לכן זכתה להארכת זמן במבחנים ולהקראת שאלות ופתאום גילתה את הלימודים, במיוחד כשהוצמדה לה הילה רמון, סטודנטית שבעצמה סובלת מלקויות למידה.

“המנטורים באים לשמש לצעירים מקור נוסף לחיזוק", רמון מספרת. “להראות להם שהכל אפשרי. בעיקרון באנו לסייע בצד הלימודי, אבל למעשה אנחנו מתמקדים בתמיכה, בשיחות. להאמין בצעיר שלא האמינו בו".

כריסטינה לומדת כעת במרכז האקדמי פרס לתואר ראשון בניהול מערכות בריאות. היא אומרת שהצד המינהלי מאוד סקרן אותה וכעת היא שוקלת הסבה לסיעוד או למשאבי אנוש, וכבר מתכננת את הלימודים לתואר שני.

כריסטינה, מלגאית של מפעל הפיס, תומכת בניצולי שואה. "הייתי די אבודה, עד ששמעתי על המיזם וזה כנראה הדבר הטוב שעשיתי בחיי", היא משוכנעת. “המלצתי עליו לחברות, שגם הן כבר השלימו את מבחני הבגרות".

טובה מאתרת את הצעירים על ידי פנייה לגורמים עירוניים שונים כגון האגף לשירותים חברתיים בעיריית רחובות, קידום נוער ושירות מבחן, ומחפשת צעירים שיכולים לממש את הפוטנציאל, אם יקבלו את הסיוע הנכון, ולא מדובר רק בחבר׳ה בתחילת שנות ה־20 לחייהם, אלא גם בבוגרים עד גיל 35, בעלי משפחות, הורים לילדים.

פ׳ כבר סיימה קורס מזכירות, אבל איכשהו הבינה שהיא יכולה להשיג יותר, וכששמעה מעובדת סוציאלית, המסייעת למשפחה, שישנה אפשרות להשלמת הלימודים, היא לא חשבה פעמיים ומיהרה להירשם. פ׳ ניגשה למיזם כשהיה ברשותה רק ציון אחד בבגרות והיום חסר לה מבחן אחד כדי להשלים את כל התעודה. היא כבר חושבת על לימודים אקדמיים שבסיומם תוכל לעבוד עם ילדים - פסיכולוגיה, או אולי חינוך, טרם החליטה.
“בבית הספר הייתי כמו אותם נערים ונערות שפחות חושבים על עתידם וחושבים יותר על ההווה והקטע החברתי", היא מודה. “כנערה היו לי בעיות קשב וריכוז ומה שעזר לי כאן שזה מקום קטן, אין הרבה תלמידים. ראיתי שאני מצליחה ומקבלת ציונים טובים ואני לא מאמינה שאני כבר לקראת הסוף".

זו השנה השביעית שבה המיזם פועל. וישנגרד־יערי וכץ מספרות שאומנם יש צעירים שלא עומדים בעומס ונושרים במהלך השנה, אבל הרוב, כ־80%, ממשיך הודות לכיתות מצומצמות שבהן יש דגש על יחס אישי, בתוספת מורים איכותיים.

יש גם צעירים שמגלים תוך כדי התהליך מה הם חיפשו במשך כל השנים. אלעד, הסטודנט למשפטים, מספר שהעבודה עם אחד הצעירים הראשונים שחנך לא הייתה קלה, אבל תוך כדי השיחות איתו הוא כיוון אותו והציע שיקצר דרך ויעבור ישר למכינה קדם־משפטית. “הוא סיים את המכינה, התחיל את התואר, ואנחנו עד היום בקשר", אלעד צוחק. “השבוע אני יושב איתו על דיני חוזים, יש לו מבחן גדול".

מרגש לראות חבר׳ה שרק לפני כמה שנים לא ידעו היכן מקומם והיום מסמנים את המטרה הבאה. וויליאם לומד במכללת ספיר, גר בשדרות ורואה את עצמו בעתיד הלא ממש רחוק עושה את צעדיו הראשונים בתחום העיתונאות. “אני אדם בעל שאיפות", הוא מעיד על עצמו. “רוצה לטעום מהכל. זו הסיבה שבחרתי בלימודי תקשורת. אני אסע לשם ואחקור את הנושא ההוא. מאוד מתאים לי".

לחשוב שהכל החל מעובדת סוציאלית חרוצה שלא הסכימה שהפונים אליה ייפלו בין הכיסאות ועשתה הכל כדי שיוכלו לשנות את עתידם. "אחרי לידת ילדי השני התקשרה אליי נציגת מכירות, של אחת החברות הגדולות", טובה וישנגרד־יערי מספרת. “היא שאלה ‘את טובה?׳, ואז סיפרה שהיא השלימה אצלנו את הבגרויות וכבר נמצאת בדרכה לתואר שני. אמרה שהבינה שהמבחנים הם לא כזה ביג דיל, אז גם את האוניברסיטה היא תוכל לעבור. זה מבחינתי סיפוק אדיר".