השבוע, בטקס השבעת שופטים חדשים, הזהיר הנשיא ראובן ריבלין מהמתקפות הפוליטיות ומההתעלמות מהדרגים המקצועיים ואמר "מכנים אותם בצורה מזלזלת 'פקידים'. זו לא תוכנית ריאליטי, התנהלו בכבוד....".

בנימין נתניהו מודיע על התוכנית הכלכלית החדשה לסיוע במשבר הקורונה

סביבת הניהול המודרני מחייבת קבלת החלטות תוך נטילת סיכונים. בלעדי אותן החלטות מושכלות לא תתרחש צמיחה או התחדשות. זוהי בחירה בין אלטרנטיבות, והעיתוי הנוכחי, של מדינה במגיפה ובקשיים כלכליים דרמטיים, מחריף ומדגיש הרבה יותר את הסוגיה מאשר במצב רגיל ויציב.

שר האוצר שלנו, שלזכותו הישגים יוצאי דופן בשנותיו הרבות כשר התחבורה, סבור שנבחרי הציבור נבחרו לבצע, וכל הפרעה, התערבות או דעה מקצועית שונה נועדו להקשות על האזרח, ולכן אין צורך לשקול או להתחשב בה.

כל נבחרי הציבור, בוודאי שרים, מנכ"לי משרדים או ארגונים, זקוקים למערכת מקצועית שתסייע להם ליישם את מדיניותם ותספק להם בלמים וכלי איזון. בוודאי כאשר נבחר הציבור הוא פוליטיקאי המתחלף לעתים קרובות, לעומת מערכת מקצועית ותיקה, מקצועית ואמינה.

השר כ"ץ, כפי שגם צפינו בתוכנית "עובדה", החליט לוותר על עצותיו ודעותיו של הדרג המקצועי, לעשות בכספי הציבור כראות עיניו ולהיענות לגחמותיו של ראש הממשלה - וכל זה כמה שבועות לפני מועד הבחירות וכשבועיים לפני פתיחת משפטו של האחרון. זוהי ממשלה שאיבדה את דרכה ופועלת בניגוד לכל כלל או היגיון מקצועי. לא בכדי כמעט כל הכלכלנים במדינה, ובראשם נניד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יצאו נגד התוכנית.

פרופ' אבי שמחון, עושה דברו של נתניהו, הסביר כי זו אינה סתם חלוקה פוליטית של כספים, אלא שיש לה מטרה, והיא לחזק את המשק ולהגביר את הצריכה. הוא תמך בחלוקה של 15 מיליארד שקל, שרבים מבין אזרחי ישראל אינם זקוקים לכסף זה, מבלי להקל ראש במאות אלפי הנפגעים הזקוקים לכל פרוטה בשל מצבם הכלכלי שהתדרדר.

זאת במקום להזרים מיידית כספים למערכת הבריאות הקורסת ולנסות להקטין את העומס הכבד על בתי החולים. שמחון מגן על התוכנית, מדגיש את הדחיפות ביישומה וטוען כי ההאשמות של שאול מרידור, הממונה על התקציבים לשעבר, אינן נכונות. אני מטיל ספק רב באמירותיו, ואינך צריך להיות כלכלן על מנת להתרשם מהחד־צדדיות שבדבריו.

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, טוען כי השר כ"ץ מדלג במתכוון על שלבים מכריעים בגיבוש המדיניות הכלכלית, מה גם שלמדינת ישראל אין תקציב. לדבריו, מדובר בחוסר אחריות של ראש הממשלה ושר האוצר. אחד מסעיפי התוכנית הוא דמי אבטלה לעצמאים. אלא שבקיץ האחרון נתניהו עצמו הצביע נגד דמי אבטלה לעצמאים ואף הבטיח בדיוק את אותה הבטחה לפני הבחירות של 2009 ו־2015.

ישראל נמצאת במקום העשירי בעולם במספר החולים למיליון תושבים והיא אחת המדינות הבודדות בעולם הנמצאות בסגר שלישי, כשהקריסה של 11% בצריכה היא חריגה בהיקפה. על רקע הנתונים האלה, ראש הממשלה ושר האוצר לא מתייעצים עם הדרגים המקצועיים ומיידעים רק בדקות האחרונות שלפני פרסום תוכניתם את נגיד בנק ישראל.

כן, זהו המלכוד הפופוליסטי של כלכלת בחירות. מה שדוחף את נתניהו וכ"ץ לחלק מתנות לציבור ולדחוק לפינה לא פופולרית את סער, לפיד, גנץ ושאר המתמודדים האחרים. אף אחד לא מקשיב ליועץ המשפטי, שהוא מבחינת נתניהו "האיש הרע", שלא לדבר על כל יתר הדרגים המקצועיים הנתפסים על ידי פרופ' שמחון כ"פקידי האוצר שלא מבינים את גודל המשבר".

כיוון מסוכן

לנתניהו עניין לנסות למזער את העיסוק התקשורתי הער בהתמודדות הכושלת עם האלימות וחוסר הציות במגזר החרדי, בהתנהלות המזגזגת בנושא נתב"ג ובמחיר הכבד ששילמה ישראל עם פתיחת השמיים לדובאי. במשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, ההחלטות מתקבלות ללא תקציב, ללא תוכנית, ללא סדרי עדיפות, בשליפות מהמותן, ואך ורק מסיבות פוליטיות. נתניהו מתקרב לשיטות של ארדואן בטורקיה וניקולס מדורו בוונצואלה, ובתוך כך שומר בידיו את האפשרות לשימוש בכספי ציבור לצרכיו הפוליטיים. בינתיים המשק מדמם, וכתוצאה מפיזור הכסף חסר האחריות יחס החוב־תוצר יתפח בסוף השנה לכ־80%.

הזלזול בדרגים המקצועיים והדרך שבה מתקבלות ההחלטות מצביעים על כיוון מסוכן שחובה עלינו להזהיר מפניו. מדינת ישראל, מעצם מיקומה הגיאוגרפי, האזורי והבינלאומי, זקוקה ותהא זקוקה בעתיד להחלטות רבות, מהן הרות גורל, בתחום הביטחוני.

כבר היינו עדים לא מעט פעמים בעבר לחילוקי דעות מהותיים בין הדרג המדיני לבין דרגי המקצוע הביטחוניים. בדרך כלל, בניגוד למה שאנו חוזים היום בתחום הכלכלי, היו עצותיהם ודעותיהם של בכירי הדרג הביטחוני שקולות, אחראיות ומקובלות על הדרג המדיני.

אלא שהמגמות העכשוויות של התעלמות וזלזול בדרגים המקצועיים עלולות לזלוג גם לתחום הביטחוני הרגיש. לא יעלה על הדעת שהחלטות בתחום הביטחוני תתקבלנה ללא התייעצות ושמיעת המלצותיהם ודעותיהם של הדרגים המקצועיים כמו הרמטכ"ל וראשי זרועות המודיעין.

קריסת מעמדם של הדרגים המקצועיים במשרד האוצר, שלרובם ניסיון וידע ארוכים ומוכחים, היא נושא הראוי לתיקון מיידי. אסור שמה שקורה באוצר ישליך על קבלת ההחלטות בנושאים הביטחוניים, שבהם תלוי הגורל של כולנו. התייעצות עם הדרגים הבכירים של הממסד הביטחוני היא הכרח. התברכנו בטובי המומחים, שדעותיהם אינן מושפעות מאילוצים פוליטיים, ושלומה וביטחונה של ישראל עומדים ללא הרף לנגד עיניהם. פגיעה בממסד זה עלולה לדרדר אותנו למציאות קשה והרת גורל.

הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי
[email protected]