ימים ספורים לפני סגירת הרשימות לכנסת ה-24, גוש המרכז-שמאל נאבק בפירורי המפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה. מי שהפתיעה בסקר האחרון הייתה מפלגת העבודה בראשות חברת הכנסת מרב מיכאלי שלראשונה עברה את אחוז החסימה. מיכאלי שוחחה היום (ראשון) עם בן כספית וינון מגל בתוכניתם ב-103FM על המצב הפוליטי, ועל הצעדים הנדרשים כדי להחזיר את המפלגה לימיה המפוארים כמפלגת שלטון.

עשית את זה.
"ברוך השם אבל עוד נשאר לי הרבה מה לעשות. מחר יש לי פריימריז לרשימה, יש עוד דרך לעשות עד שמפלגת העבודה תחזור להיות מפלגת שלטון".

הרבה דרך.
"נכון, אבל צריך להתחיל איפה שהוא".

הלכת רחוק.
"זה ממנהגי ללכת רחוק".

נראה לך שעם התפיסות הפמיניסטיות הקיצוניות שלך תוכלי להיות מפלגת שלטון?
"אני חושבת ש-51 אחוז מהאוכלוסייה ראויות לשוויון ובאופן כללי שוויון בין בני אדם הוא דבר משמעותי. הגיע הזמן להפסיק להתייחס לבני אדם במדינת ישראל רק דרך ההשתייכות הסקטוריאלית שלהם. יש בני ובנות אדם, אזרחיות ואזרחים שצריכים לקבל יחס לצרכים שלהם, לאינטרסים שלהם, לחיים עצמם. בדבר הזה אני מאמינה בכל ליבי".

גם כשתהיי ראש ממשלה יהיו אזרחיות ואזרחי? טרללת את העסק.
"אתה מדבר כאילו כל השאר כל כך נורמלים. יש טרלללות יותר חמורות עם כל הכבוד, זה דווקא יותר נורמלי".

מגל: מי יותר מטורלל – את או אני?
"התחרות אינה לרוחי".

שמולי לא ענה.
"נכון".

הוא עובר לכחול לבן, אז הוא יכול להישאר כשר מטעמם?
"זה לא קשור אליי, אני הודעתי שאם הוא עובר הוא עוזב. הודעתי ליו"ר הקואליציה מיקי זוהר שמפלגת העבודה היא לא עוד חברה בקואליציה, עמיר פרץ הודיע שהוא עוזב את המפלגה ומעדיף להישאר שר, שמולי פשוט נשאר שר, והם יחד עם גנץ הפכו לסיעה בליכוד. עכשיו אורלי לוי משוריינת בליכוד. אולי ביבי ירצה לשריין גם אותם, מאוד נוחים, לא?".

מצד שני, מה רע שיהיו לך שני משרדים שאת יכולה להשפיע בהם עד הבחירות? לקחת קרדיט על דברים ולהראות שאת עושה. ויתרת על זה סתם.
"לא, אני התנגדתי לכניסה לממשלה הזאת למרות שזה היה לקבל כביכול את שני התיקים האלה משום שאסור לתת לגיטימציה לשלטון נתניהו, ומשום שאי אפשר להשפיע מבפנים בממשלה שפועלת בניגוד מוחלט לחזון שאת/ה מייצג".

את רוצה את שלח?
"אני רוצה לסיים את הפריימריז, לראות שמפלגתה עבודה באמת חוזרת להיות מפלגה אמיתית עם רשימה, עוברת את אחוז החסימה בקומה זקופה וממשיכה את הדיונים שיש לה. גם עכשיו אני שומרת על ערוצים פתוחים וכשייגמרו הפריימריז נוכל לראות מה הדרך הנכונה ביותר ללכת לבחירות".

אמרת לשלח ולאחרים להתמודד בפריימריז? בחירתך הביאה את המומנטום ועברתם את אחוז החסימה, אבל לא מדובר בחוף מבטחים. 
""אני שמחה שאנחנו לא בדבר הזה כי מובן מאליו שאפשר ועברנו את אחוז החסימה, אבל המחשבה שאנשים שיש להם כתובת ויש להם בית של אמת ושל החזון שהם מתכוונים אליהם אחרי כל זה ימשיכו וילכו לסער או לפיד? אני לא מוכנה לקבל את זה כמובן מאליו, אני קוראת לציבור לחזור הביתה". 

מגל: המפלגה של פעם הייתה מחוברת ליהדות, תקראי דברים שגולדה, ברל ובן גוריון אמרו.
"לא נעים לי להגיד לך, לא יודעת איך לספר לך, תקרא דברים שאני אמרתי. להגיד שאני לא מחוברת ליהדות? אמנם לא נוחה לך הדרך בה אני מחוברת ליהדות, אבל להגיד שאני לא מחוברת אליה? אני לא עומדת למבחן האם אני מחוברת באופן שמוצא חן או לא בעיניך".

מגל: תגידי דבר אחד.
"זה מגוחך, מי אתה שתקבע אם אני כן או לא מחוברת ליהדות, אתה התבלבלת לגמרי".

מגל: הצעת להחליף את ההמנון.
"והוא מהמקורות או מההלכה? אחד הדברים המרכזיים היה פלוגתא אם לא אכפת לך, כל התלמוד כתוב על ויכוחים בין גישות שונות בין מלומדים שונים, בין זרמים שונים. תירגע, אתה לא צריך לשים את עצמך כמשטרת היהדות. ההלכה הזאת היא לא שלך יותר ממה שהיא שלי והזכות שלי לפרשנות שלה לא נופלת משלך".

מגל: בעד החלפת ההמנון?
"תמיד כשאני שרה את ההמנון אני חושבת על זה שהוא התקווה. אנחנו מקווים למשהו שאנחנו לא הגשמנו ולא שמנו לב שאנחנו מגשימות ומגשימים הרבה זמן. אנחנו 73 שנה בתקומה אדירה והגיע הזמן שנסתכל על הדבר הזה. לדבר על בשנה הבאה בירושלים? לדבר על כך שאנחנו פה ואיך הופכים את ירושלים להבטחה של ירושלים של שלום".

עם כל הכבוד, עם מי תשבי אחרי הפריימריז? שלח? זליכה?
"עם זליכה לא דיברתי".

מגל: שלום ירון זליכה.
"זליכה: "בוקר טוב, אני שומע ויכוח על היהדות כאליו זה הדברים שמטרידים את עם ישראל עכשיו".

מגל: אותי זה הכי מטריד.
זליכה: "מקסים, אני שמח, אבל אם לא אכפת לך יש שניים וחצי מיליון עניים ואנחנו בדרך לשלושה מיליון". 

מיכאלי: "לא רק העניות והעניים אלא גם אלה שלא נחשבים בקו העוני היום נאבקות ונאבקים עם קשיי פרנסה וקשיים קיומיים שהם ממש לא מחויבי המציאות והם פרי הניהול הכושל, המופקר, והשערורייתי שאותו צריך להחליף. הגישור שלך ממש מרגש".