תחילת השבוע, בזמן נסיעה ברכב, הייתי עד למראה קשה: קשישה ובידה סל הלכה על המדרכה ונתקלה בקורקינט שיתופי חשמלי שהיה זרוק על המדרכה. האישה כמעט נפלה, הסל הפלסטיק שהיה בידה נשמט. הבחנתי בזה תוך כדי נסיעה ולכן לא ראיתי את שקרה לאחר מכן.

מאות קורקינטים חשמליים מפוזרים בעיר, מיעוטם עומדים במקום שאינו מפריע, רובם זרוקים על מדרכות, בצדי הכביש, בתחנות אוטובוס. חלקם במקום שנועד לאפשר לנכים לעלות לאוטובוס. הצעיר המצוי שוכר קורקינט, מגיע למחוז חפצו וזורק. לרוב אינו טורח להעמיד אותו במקום שלא יפריע, ולא אכפת לו אם מישהו ייתקל בו, ייפול בגללו או ייפצע.

כשאתה הולך רגל, חולפים לידך רוכבי קורקינט זריזים ונותנים לך הרגשה שאתה מפריע להם. אומנם אתה על המדרכה, אך מתפקידך להיזהר. חלקם מרכיבים חבר, וחלקם מנצלים את הזמן לשיחה בטלפון או מתנתקים מהעולם בעזרת זוג אוזניות.

מספר הקורקינטים הולך וגדל ואיתו מספר הפגיעות בהולכי הרגל וגם ברוכבים, הסופגים פגיעות ראש מאחר שחלקם אינם מקפידים על חבישת קסדה. האכיפה - אם קיימת - אינה מורגשת. איש לא טורח לוודא שמהירות הקורקינט לא תעלה על 20 קמ"ש ושמשקלו לא יעלה על 30 קילו, ואיש אינו בודק את גיל הרוכב.

למיטב ידיעתי, החוק מתיר לרכוב בשבילי אופניים או בכביש, אך אין פיקוח על מהירות הדהירה על המדרכות. לעתים כשאני הולך על המדרכה בתל אביב, אני מרגיש כברווז במטווח.

עד שלא תהיה אכיפה ויינתנו קנסות לרוכב שנוסע במהירות מופרזת או משאיר את הקורקינט במקום שעלול לסכן הולכי רגל - לא תחלוף הסכנה.

צרפת מגבילה את מהירות הנסיעה ל־20 קמ"ש ובאזורים צפופים ל־8 קמ"ש. איטליה מגבילה את המהירות ל־6 קמ"ש. מי שעובר על החוק, החל בנסיעה שלא במסלול המיועד לכך וכלה במהירות מופרזת, צפוי לקנסות החל מ־135 יורו ועד 1,500 יורו.

כדי להשתמש בקורקינט יש לשלם בכרטיס אשראי או להפעיל אפליקציה. בדרך זו ניתן להתחקות אחר זהות הנהג, מהיכן נסע והיכן השאיר אותו. יש להחמיר את הענישה על הרוכבים ולחייבם בתיאוריה וברישום. הגיע הזמן שיגיעו אליהם, ואני בטוח שאם הוריהם לא חינכו אותם - קנס הולם יחנך אותם.