בדיוק ביום האחרון של שנת 2020 החל לזרום גז בצינור הטרנס אדריאטיק, שיהיה פרוש לאורך 3,500 ק"מ משדה הגז של אזרבייג'ן שאח דניז בים הכספי, דרך טורקיה, אחותה של אזרבייג'ן - שתיהן חלק ממדינות טורקיות - לאורך 5,000 ק"מ מאסיה ועד אירופה ועמוק לתוך אירופה. לפי שעה, הזרמת הגז החלה בפועל ב־31 בדצמבר ליוון ולבולגריה. זהו צינור שהוא חלק מהמסדרון הדרומי לאספקת גז מהים הכספי העשיר בגז לאירופה.

מי שמבקר באזרבייג'ן מריח באוויר את ריח הגז התמידי, הנפלט מבארות הגז סמוך לחוף או עמוק יותר בים הכספי, לפעמים גם מאות מטרים מבאקו, עיר הבירה של הרפובליקה האזרית, שהייתה חלק מברה"מ לשעבר. בכך אירופה כאילו מאתגרת את רוסיה, שלאורך שנים הייתה, והיא עדיין, מקור עיקרי לאספקת גז.

התלות ברוסיה מכעיסה את האמריקאים זה שנים רבות. תמיד חששו שם מתלות גוברת זו של אירופה ברוסיה, וכל נשיאי ארה"ב בעשורים האחרונים אף נזפו בגרמניה, גם בקנצלרית היוצאת אנגלה מרקל.

על הנחת צינור הפרוזדור הדרומי עמלו מדינות אירופה וכלל המערב כדי לעקוף, חלקית, את רוסיה. זאת לאחר שמוסקבה הפסיקה בשנת 2009 את הזרמת גז דרך אוקראינה כדי לחנוק אותה, בשל עצמאות היתר שגילתה בהתקרבותה למערב, גם בעידודה של גרמניה. ובאין צינור שעובר דרכה, אוקראינה אינה מקבלת תמלוגים.

בד בבד הגרמנים, אפשר לומר הדו־פרצופיים, שהביאו את אוקראינה לפי פחת - מלחמה והפסד שטחים לרוסיה במזרח המדינה - לא מסכימים לעצור את סיום הנחת קו צינור הגז הכפול Nord Stream2 לאורך 2,300 ק"מ, מתוכם 1,224 ק"מ מתחת לים הבלטי, בידי חברת הגז האדירה של רוסיה גזפרום. נותרו רק כ־150 ק"מ להנחת הצינור דרך הים הבלטי, גם דרך המים הטריטוריאליים של דנמרק.

לפי שעה, קיים חשש להמשך העבודות, בגלל מאסרו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני: נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן טרם הסיר את הסנקציות על חברות הקשורות לפרויקט האדיר, וגם צרפת הצטרפה השבוע לדרישה לעצור את הנחת המקטע האחרון של הצינור לנמל בגרמניה.

הצינור יעביר 55 מיליארד קוב מטר בשלישית, bcm, בשנה לתעשייה ולמשקי בית באירופה במשך 50 שנה. הצינור, שיתופעל בידי Nord Stream AG, יוצא מסיביר המערבית, דרך נמל הגז ב־Vyborg ברוסיה לנמל הגרמני Lubmin. זהו צינור הגז השני בים הבלטי מרוסיה לגרמניה. הצינור יעשה עוד 900 ק"מ בתוך גרמניה ודרומה ומערבה, ויחובר למערכת הולכת הגז הכלל אירופית.

 הממונה על ההגבלים העסקיים בפולין הטיל קנס של 6.47 מיליארד יורו על גזפרום, בטענה שהצינור החדש הופך אותם למונופול באספקת גז לפולין, מה שפוגע בתנאים של תחרות הוגנת. עלות הנחת הצינור היא 14.8 מיליארד יורו, מהם 8.8 מיליארד יורו להנחת הצנרת בים.

הרוסים נמצאים גם בחזית נוספת. הם טרם ויתרו, ועדיין עובדים על שיפורים של קו צינור הגז TurkStream, שאומנם נחנך בינואר אשתקד תחת שרביטם של נשיאי רוסיה וטורקיה פוטין ורג'פ טאיפ ארדואן, אך טרם מיצה עצמו. ואל ייראה לכם תמוה שטורקיה מחזיקה בשני הכובעים - שיתוף פעולה עם המערב ושיתוף פעולה עם רוסיה.

הסיבה פשוטה: טורקיה חסרה מקורות אנרגיה וחסרה מט"ח לרכוש גז ונפט. לכן זרימת הגז בשטחה, לכל הפונים אליה, היא מקור הכנסה ואפשרות לרכוש גז מיובא במחיר סביר. עלות הנחת הצינור לאורך 230 ק"מ בקרקעית הים השחור מגיעה ל־11.4 מיליארד יורו. הוא יוביל 31.5 מיליון קוב בשנה, בתחילה לטורקיה ובהמשך לדרום אירופה ולמזרחה.

הביקוש יעלה

גם ישראל נמצאת במשחק הגיאופוליטי־כלכלי הזה, עם הכוונה להניח בשיתוף פעולה עם קפריסין ויוון צינור גז ממזרח הים התיכון, בשדות הגז של ישראל וקפריסין, לאירופה. צינור הגז, ששמו בקיצור איסטמד (EastMed) יונח לאורך 1,900 ק"מ וייכנס לתוך המגף האיטלקי. הוא ימומן בעלות של 6 מיליארד יורו בידי חברת פוסידון, המשותפת לחברה היוונית DEPA ולאדיסון האיטלקית.

בהודעת משרד האנרגיה הישראלי מהחודש נאמר כי שר האנרגיה יובל שטייניץ קיים שיחת וידיאו, כנדרש בימי קורונה אלה, עם עמיתיו במדינות שאמורות ליהנות מתנובת הצינור. נוסף לאלו שהוזכרו מדובר גם בבולגריה, הונגריה, רומניה, סרביה ומקדוניה. משיחה זו עולה אולי שיש מקום לכל הזרמות הגז מהמזרח לאירופה. הביקוש לגז יעלה עד 2035 ב־75% ל־56 מיליארד BCM. לדברי משרד האנרגיה, ייעשה שימוש בדרכו של הצינור, חזון למועד שיונח, בתשתיות גז אזוריות במדינות המעוניינות.

ממשלת ישראל אישרה את המתווה רק ביולי 2020. נציבות האיחוד האירופי תרמה כבר בשנת 2013 עשרות מיליוני יורו לבחינת האפשרויות הטכניות, הכלכליות והסביבתיות. טרם הוצגה תוכנית עסקים כלכלית המצדיקה את מתווה הצינור משדות הגז של ישראל וקפריסין לאירופה. גם כלל לא ברור מתי בסופו של דבר יושג המימון המתוכנן.

כלל לא ברור אם הנחתו תצא לפועל, בעת שהרוסים, האזרים והטורקים קובעים עובדות בשטח. אומנם אירופה מעוניינת בצינור, כדי להיחלץ חלקית מידיה הלופתות של רוסיה, השולטת בצינורות הגז לצפון אירופה ולדרומה ולמזרח הרחוק, באמצעות חברת הגז האדירה בעולם גזפרום. כך שמי יתקע לידינו כי אין הצינור בבחינת מיראז'?

יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

היבוא הופסק

ארה"ב, שתומכת בפרויקט איסטמד, מרוצה מהנעשה בשוקי הגז. קודם כל, תלותה של אירופה ברוסיה תפחת, לפחות כך היא מקווה. סיבה שנייה, ואולי עיקרית, היא שארה"ב מבקשת שאירופה תרכוש ממנה גז. תפוקת הגז של ארה"ב, שהגיעה לשיאים חדשים בשנים 2018 ו־2019, נסוגה ב־2% בשנת 2020.

עוד נסיגה של 2% השנה תאפשר לארה"ב להגביר את יצוא הגז לעולם, על רקע עלייה בכדאיות הפקת הגז מקידוחים הקשורים לפצלי שמן. כדאיות היצוא מארה"ב כרגע גדולה במיוחד, מפני שמחיר הגז הנוזלי שם נמצא בשפל של 2 דולר ליחידת גז בריטית, MMBtu. כדאיות ההפקה תגדל השנה משום שעל פי צפי מינהל האנרגיה של ארה"ב (EIA), מחיר הגז בארה"ב יעלה השנה ל־3 דולר ליחידת גז בריטית ולכיוון 3.3 דולר ליחידת גז בשנת 2022.

ארה"ב הזניקה את יצוא הגז המונזל לאירופה. בשנת 2019 עלה יצוא הגז האמריקאי לצרפת ב־543%, לאחר שהיצוא לשם החל בשנת 2017. היצוא לפורטוגל, שהחל ב־2016, עלה ב־326%; היצוא לבריטניה, שהחל ב־2017, רשם עלייה של 131%; ולספרד, שאליה החלה ארה"ב לייצא ב־2016, היצוא עלה ב־1,516%.

גם לישראל היה יצוא זעיר בשנת 2018. יעדי יצוא חשובים נוספים של ארה"ב הם קוריאה הדרומית ויפן, בעלי בריתה של ארה"ב כבר יותר מ־70 שנה. ברור שאם מייצאים מעבר לים, זה כדאי למפיקות האמריקאיות. האמריקאים מקבלים מעבר לים מחירים טובים יותר מאשר בבית, גם לאחר העמסת עלות הובלה.

אז למה ישראל לא ייבאה או מייבאת גז מארה"ב או ממקורות אחרים? למה היא לא מתכננת יבוא גז במקביל ליצוא גז, באמצעות צינורות גז, כפי שהיה ממצרים, או באמצעות מכליות גז ייעודיות? למה ישראל אינה מתחברת לצינור הגז מאזרבייג'ן? מדינות רבות בעולם מייבאות ומייצאות גז, כל משלוח לפי הכדאיות. אם גז מקומי יקר,  רוכשים בחו"ל.

אם גז מקומי זול, רוכשים בשוק המקומי. ב־2015 הטילה הממשלה פחד ואימה על חברת החשמל כדי לסגור עסקה במחיר גבוה מקידוחי "תמר" ו"לווייתן" - מחיר באסדרה כדי להבטיח אספקת גז לאורך שנים ממקורות ישראליים. אולם חברות יצרניות כוח חשמל אחרות החלו לרכוש גז להפעלת תחנות הכוח שלהן במחיר נמוך יותר מאשר חברת החשמל.

לעולם לא נדע אם מתווה הגז היה נכון – כדי לתת ביטחון לחברות המפיקות להשקיע סכומים אדירים להפקה - מה שיבטיח אספקה, או אולי המתווה לא היה נכון, בגלל מחיר גבוה בפועל לעומת מחירי גז במקומות אחרים בעולם.

כלכלית ועסקית, האפשרות היחידה לדעת מהו מחיר הגז בשוק החופשי היא באמצעות הקמת נמלי גז טבעי בישראל, כפי שקיים בכל מדינה מפותחת בעולם. נמל כזה מהווה, מטבע הדברים, תחרות למפיק המקומי ונקודת ייחוס, ומביא לשיווי משקל נכון יותר בין הפקה מקומית ליבוא. לכן באין תחרות של ממש, לעולם לא נדע מה המחיר הנכון.

אומנם היה יבוא גז מונזל באמצעות אונייה ייעודית מול חופי חדרה, באחריות חברת החשמל, והיא קלטה גז טבעי מאוניות ומשם הוזרם הגז לישראל. היבוא בשנת 2020 של חברת החשמל היה במחיר של פחות מ־3 דולר ל־MMBtu, לעומת 6.5 דולר ליחידה בהסכם עבור הגז מ"תמר" וכ־4.8 דולר ליחידה שמשלמים עבור הגז מ"לווייתן, כך לפי העיתון "גלובס". בלחץ מפיקות הגז הישראליות נפסק יבוא הגז המונזל באוניות, שהיה כה חיוני לקביעת מחיר חלופי, מעין נקודת ייחוס לצרכניות הישראליות.

אסדת קידוח לוויתן (צילום: מרק ישראל סלם)
אסדת קידוח לוויתן (צילום: מרק ישראל סלם)

על חשבוננו


דווקא עכשיו, לאחר שנחתמו הסכמי שלום עם איחוד האמירויות ובחריין, זה הזמן לתכנן ולבנות מסופי גז בחופי ישראל. איחוד האמירויות ייצאה גז בהיקף של 9.37 מיליון קוב בשנת 2019, לעומת 7.09 מיליון בשנת 2018. לשם השוואה, אזרבייג'ן ייצאה בשנת 2019 בהיקף של 11.5 מיליון קוב.
קטאר, שלישראל יש עמה קשרים למחצה, שזה עתה השלימה עם שכנותיה האמירויות וערב הסעודית, מייצאת 143 מילון קוב בשנה. לטורקיה ארבעה מסופי גז בים האגאי ובים התיכון. מדינות בים התיכון, וגם במקומות אחרים, מחזיקות מסופים ומקומות אחסון לגז כדי לענות על הביקוש, גם בשעות השיא וגם כדי לווסת את הביקוש לאורך השנה.

אבל בשביל מה לטרוח ולבחון תחרות במחיר הגז, הובלה, אחסנה, ויסות ויצוא גז, אם הצרכן הישראלי משלם ממילא את כל המוטל עליו על ידי שליח הריבון, לכאורה "הרשות". תעריפי החשמל הופחתו בתחילת ינואר ב־2.3% בלבד, לעומת החישוב שהיה מצריך להפחיתם ב־3.8%. על חשבונכם, צרכנים ביתיים, רשות החשמל מעכבת את ההפחתה המלאה.

ומי נתן ל"רשות החשמל" הסטטוטורית רשות ליטול מכם הלוואה, בזמן שאתם נאנקים תחת מכות נגיף הקורונה, למימון מבנה התעריפים של חברת החשמל עד להחלטה הבאה לקביעת התעריפים? אני לא. ואתם?