עם החלטת הממשלה על היציאה מהסגר, במשרד הבריאות גיבשו מתווה שבנוי משלושה שלבים. השלב הראשון כולל ביטול הגבלות התנועה והגבלות השהייה בבית של אדם אחר, פתיחת שמורות טבע וגנים לאומיים, פתיחה זהירה של מקומות העבודה וחזרה ללימודים של השכבות הנמוכות.

ההקלות בסגר מותנות במדדים הבאים: 80% מחוסנים בקרב בני 50 ומעלה, מקדם הדבקה פחות מ־1 ופחות מ־1,000 חולים קשים.
השלב השני כולל המשך פתיחה של ענפים שפעלו טרום הסגר, לצד פתיחה באמצעות תו ירוק של סקטורים נבחרים בעלי סיכון נמוך (פעילות ללא ערבוב קהל או בישיבה, ללא מזון ועם מסיכות). זאת בכפוף למדדים הבאים: 3 מיליון מחוסנים במנה השנייה, 90% מחוסנים בקרב בני 50 ומעלה ופחות מ־800 חולים במצב קשה.

השלב השלישי כולל פתיחה באמצעות תו ירוק של סקטורים נבחרים בעלי סיכון גבוה (כניסה מזדמנת, עם מזון, ללא מסיכות). זאת, בכפוף ל־4 מיליון מחוסנים במנה השנייה ו־95% מחוסנים מקרב בני 50 ומעלה, לצד יציבות במספר החולים הקשים.

בתוך כך, עם היציאה מהסגר במשרד הבריאות חוששים מעלייה בנתוני התחלואה שתוביל לעומס נוסף על המחלקות. כבר היום כמעט כל מחלקות הקורונה בארץ נמצאות ביותר מ־120% תפוסה.

כך למשל בסוף השבוע האחרון עמד אחוז התפוסה במחלקת טיפול נמרץ קורונה במרכז הרפואי זיו בצפת על 117%. בבית החולים אושפזו 14 אזרחים במצב קריטי, 22 במצב קשה ו־8 במצב בינוני.

במרכז הרפואי פדה־פוריה בטבריה עמד מספר המאושפזים על 29 חולים, בהם 14 במצב קריטי, 8 במצב קשה, 3 במצב בינוני ו־4 במצב קל.
במרכז הרפואי הרצוג בירושלים מדווחים כי העומסים נמשכים. בבית החולים מאושפזים 100 חולים, בהם 57 במצב קשה, 40 במצב בינוני ו־3 במצב קל. לדברי מנהל המרכז ד"ר קובי חביב, "למרות הירידה הקלה במספר המאושפזים, קיים חשש כבד מהיפוך המגמה לאחר הסגר. אנו נערכים לעלייה מחודשת בתחלואה, ולביקוש גובר גם למחלקת הגמילה מהנשמה, שבה אשפזנו עד כה שמונה חולים ראשונים, שעוברים את תהליך הגמילה".

מתקשים לחזור לשגרה במערכת החינוך: "בלתי אפשרי להתנהל ככה"

בעוד הממשלה החליטה על פתיחה הדרגתית של המשק החל מהיום - בקרב הצוותים החינוכיים בבתי הספר והגנים מתעוררות לא מעט תהיות.

"שוב אומרים לנו להתכונן לפתוח את המוסדות אבל לא אומרים מתי ואיך. אנחנו נערכים פעם אחר פעם אבל הפתיחה איננה. מפעם לפעם ההיערכות בשטח מורגשת פחות וחוסר האמונה במערכת גדל", מספר מנהל מחלקת חינוך ממרכז הארץ.

שרית שטובר, מנהלת תיכון שש שנתי, מסבירה: "ההיערכות קיימת אבל קשה לומר שאנחנו ערוכים לפתיחה. הממשלה התרגלה להודיע לנו ערב לפני על פתיחת הכיתות ואנחנו צריכים להתיישר. בלתי אפשרי להתנהל ככה. חייבים לעצור את שיטת האקורדיון הזאת ולהתחיל לתכנן לטווח הרחוק. השנה כבר תכף מסתיימת, ואני מקבלת דיווחים מהמורים על פערים לימודיים אדירים שרק גדלים".

על פי ההחלטה שהתקבלה בממשלה בסוף השבוע האחרון, מערכת החינוך בכיתות א'־י"ב לא תיפתח השבוע. באשר לחינוך לגיל הרך, הדבר יסוכם בנפרד בין משרדי החינוך והבריאות.

רותי יונה, חנן דגן ועו״ד קרן אוחנה איוס, ראשי פורום הגנים הפרטיים, זעמו על הסחבת בכל הנוגע להחלטות באשר לפתיחת הגנים: ״רק ברפובליקת בננות מחכים לחצות או לשבע בבוקר כדי לקבל החלטה על פתיחת הגנים ומערכת החינוך. בלתי אפשרי לפתוח את המשק ללא החזרת מערכת החינוך לגיל הרך. אסור להפלות הורים לילדים צעירים במתן האפשרות לחזור למקומות העבודה, וחייבים לאפשר לצוותי החינוך להיערך בזמן על מנת לפתוח את הגנים".

אריק קפלן, יו"ר הנהגת ההורים בירושלים, תקף את העובדה שהממשלה טרם החליטה על מועד החזרה ללימודים: "סוף־סוף נוכל לקחת את ילדינו למספרה, לפדיקור־מניקור ואפילו להתפנק עם מסא'ז. אפשר יהיה לטייל בשמורת טבע, לנסוע לצימר, לצאת לקנות פלאפל, פיצה או שווארמה, וכמובן להתארח אצל החברים מהכיתה, מהגן ואפילו אצל המורה בבית, גם אם זה מעבר למגבלת הקילומטר.

"את כל הכיף הזה נעשה בזמן שאנו ההורים נצטרך להגיע למקומות העבודה החיוניים והלא חיוניים שלנו. לאן לא נוכל לקחת את הילדים שלנו? למקום הכי טבעי שהם צריכים להיות בו - לגן הילדים ולבית הספר".

גם בהנהגת ההורים הארצית תקפו את התנהלות הקבינט ואמרו: "קבינט ההיסטריה הכניס מדינה שלמה לסגר שלישי הדוק ומהודק כשמצבת מאומתי הקורונה היומית עמדה על 8,000, וכעת קבינט ההיסטריה מוציא את המדינה מהסגר השלישי - כשמצב מאומתי הקורונה נותר כשהיה. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?".