השאלה האם אפשר לחייב אנשים להתחסן מעלה לדיון שורה של סוגיות משפטיות. לדברי עו"ד אופיר לסרי, מומחה בדיני עבודה, "מדובר בשטח אפור, שלא ניתנה עליו הדעת והוא אינו מוסדר בחקיקה. משמע, החוק הקיים אינו מחייב אדם להתחסן ויוצר בעייתיות למעסיקים. מהצד השני, מדובר במגיפה שגובה מחירים כלכליים ובריאותיים כבדים מאוד, עד לכדי סגירת עסקים והשבתת המשק. כאן נכנס מנעד שלם של דעות ופרשנויות לחוקי יסוד, למתחם הסבירות, לרצון המעסיק, רצון העובד וכן הלאה".

התור בכניסה למתחם חיסוני הקורונה בכיכר רבין בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני

"המעסיקים מחויבים לניהול נכון וכלכלי של עסקיהם ובעיקר - לדאגה לשלומם ולבריאותם של עובדיהם", הוא מוסיף. "לפיכך, אם עובד יסרב להתחסן, הרי שמדובר באירוע עם מנעד של נזקים שעלולים להיגרם לעסק, ובראשם פגיעה בבריאותם של העובדים. לכן מעסיק שיטיל על עובד המסרב להתחסן סנקציות, לא בהכרח ייתקל ביד נוקשה מצד בתי הדין. שוב, מכיוון שמדובר בשטח אפור".

עו"ד חן טלמור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לורנץ בר־טל טלמור, מצביע על קשיים נוספים ואומר: "בהתנהלות המעסיקים ישנה טעות בסיסית. לפי פייזר לא ידוע כי החיסון מונע הדבקה, אלא מונע מחלה קשה מהמתחסן. לכן ההצהרות של המעסיקים כי יחזירו רק מי שהתחסן לא מגינות על הציבור מפני הדבקה. לעניין החוקיות לחייב עובדים להיבדק או להתחסן - לשמחתנו במדינת ישראל יש חוקים השומרים על זכותו של אדם לגופו".

"לכן כל עוד לא יצא חוק אחר, לא ניתן לחייב אדם להתחסן או להיבדק", הוא מציין. "המעסיק לא יכול למנוע ממנו את האפשרות להתפרנס, שהיא זכות יסוד במדינה. לעומת זאת, המעסיק יכול לתת תמריצים חיוביים ולהסביר לעובדים למה כדאי להתחסן. זה לגיטימי, כל עוד הוא לא מפלה את יתר העובדים ופוגע בתנאי העסקתם".

טלמור מעלה סוגיה נוספת ואומר: "העובד גם יכול לשמור על פרטיותו ולא לציין אם התחסן או לא. הגוף של העובדים ברשותם ולא ניתן לחייב אותם למסור מידע רפואי. מובן שלצד זה המעסיק גם אינו יכול להכריח עובד לעבור בדיקה רפואית. הוא כן יכול, כפי שהיה במסגרת התו הסגול, לחייב עובד להצהיר כי הוא מרגיש טוב".