הביטו מה עושה הקורונה הזאת. פעם, במשך שנים, אם היו שואלים אתכם מיהו שר הבריאות, הייתם, רובכם, מושכים בכתפיכם ואומרים “לא שמענו עליו”. היום, גם כאלה שבעבר לא ידעו בכלל שיש משרד ממשלתי כזה, ידעו לנקוב בשמו של שר הבריאות יולי אדלשטיין, אף שראש הממשלה עושה כל שביכולתו לגנוב ממנו את מסך הטלוויזיה בכל הזדמנות. אין ספק, יש לנתניהו חלק מכריע בטיפול במגיפה הקשה הזאת, בעיקר בכל הנוגע לגיוס הזריקות לחיסון, ובעצם יש לנו היום שני שרי בריאות, אחד לענייני חוץ ואחד לענייני פנים.
אני בטוח שהשר אדלשטיין היה מוותר על הכבוד הניתן לו בהקשר הזה. אני מכיר אותו. אדלשטיין היה מורי ורבי בכל הנוגע לעיר מוסקבה ולברית המועצות בכלל. הוא הגיע לישראל ב־1987 אחרי שנים של רדיפות מצד השלטונות הקומוניסטיים ומאסר של שלוש שנים. זה היה זמן קצר לפני יציאת משלחת ישראלית, ואני בתוכה, ליריד הספרים שנערך במוסקבה, שבו היה גם ביתן ישראלי שאלפי יהודים צבאו עליו מדי יום. באנו ליריד והבאנו לתצוגה בו אלפי ספרים שכמעט כולם הגיעו איכשהו לידי היהודים, אבל המטרה היותר חשובה הייתה פגישות עם יהודים ברחבי העיר וסיוע להם בדרכים שונות.
מוסקבה היא עיר ענקית עם רשת גדולה ויעילה של הרכבת התחתית, אבל זר שאינו מדבר רוסית יכול ללכת שם בקלות לאיבוד. מפה עדכנית לא הייתה אז בהישג יד וכל השלטים בעיר, כולל שמות הרחובות ושלטי התחתית ותחנותיה, היו ברוסית. יולי ורעייתו דאז נתנו לנו הדרכה והנחיות איך למצוא את דרכנו ברחבי העיר ובתחבורה שבתוכה.
נחזור למשרד הבריאות. למען האמת, המשרד והעומדים בראשו היו כבר בעבר בחדשות – שלא בטובתם. זה קרה בפרשת תל גיבורים שפרצה בראשית 1963. תיק הבריאות היה אז בידי המפד”ל והוחזק רשמית בידי מנהיג המפלגה חיים משה שפירא, שהיה בידיו תיק נוסף, אך מעשית שלטו בו סגנו ח”כ יצחק רפאל, שהיה השר בפועל, וסמנכ”ל המשרד יהודה שפיגל.
תל גיבורים היא שכונה בחולון, שם תוכנן אז לבנות את בית החולים הידוע היום בשם וולפסון. שני אדריכלים ומהנדס התלוננו כי נדרשו לשלם שוחד בתרומות למוסדות שלרפאל ולשפיגל הייתה זיקה אליהם, כדי שיקבלו את עבודת התכנון של בית החולים. שפיגל הועמד לדין, הורשע ונדון לשנתיים מאסר שאותן ריצה. סגן השר רפאל, שוועדת חקירה בראשות שופט הטילה דופי גם בהתנהגותו, ויתר על חסינותו והועמד אף הוא לדין על נטילת שוחד לטובת מוסד הרב קוק, שהוא עמד בראשו, אך זוכה לאחר ששפיגל סירב להעיד נגדו.
איני יכול לדלג במאמר השבועי שלי על פטירתו של השגריר, השר ויו”ר הכנסת לשעבר שלמה הלל. האיש הצנום והקטן הזה היה איש שהוביל מבצעים גדולים להצלת יהודים, שבמרכזם חילוץ יהודי עיראק, ארץ הולדתו. התגוררנו זה בסמוך לזה ברעננה, והייתה לנו כמעט פגישה קבועה בימי הבחירות ליד הקלפי שבבית הספר השכונתי. בבחירות האחרונות כבר לא נפגשנו.
לא בכדי קיבל הלל פרס ישראל. כבר בהיותו בן 23 גויס לשליחות בעיראק, להוצאת היהודים משם. הוא פתח נתיב אווירי משם ומסלולי בריחה. עם השנים חילץ יהודים גם מארצות אחרות. איש קטן גדול. יהי זכרו ברוך.