"דרך אגב נהייתי פזמונאי", סיפר אבי קורן, כשעל פניו היה נסוך החיוך שאפיין אותו. הוא התכוון ל"דרך אגב", שירו המולחן הראשון. היה זה כשליאיר רוזנבלום, מדריכו המוזיקלי בלהקת הנח"ל, היה חסר שיר להשלמת תקליט לצמד דרום של דני גולן וציון צדוק והוא גייס לכתיבה את פקודו בלהקה, אבינעם קליינמן.

אם השיר הזה צלל אל תהום הנשייה, שיתוף הפעולה הבא בין השניים, הניב ב-68' את "שלווה", שהיה לשיר הדגל של קורן. בשיר, שנכתב לסרט תדמית על הנח"ל ובוצע עם סולו הסופרן הענוג של אופירה גלוסקא, בתוכנית "מהנח"ל באהבה" של הלהקה, הכניס קורן את ה...גומי לזמר העברי, כשהנציח כך בשיר תורנות שבת מפוהקת שלו בצבא: "על המחנה נדלק ירח/ על המאהל כוכב זורח/ והזמן כמו גומי מתמרח".

אתמול, כשתם מסע-חייו של קורן בגיל 75, נזכרתי בראיון שערכתי עמו לפני חמש שנים למדור "איפה הם היום". להפתעתי פגשתיו במקום שלא צפוי לפגוש בו יוצר בשיעור הקומה שלו. היה זה בדירת סטודיו קטנטונת שבה התמקם לאחר גירושיו משולה חן, האשה של חייו באזור של בתי-מלאכה וחנויות סואן בדרום תל-אביב. "אני מצליח להתעלם מהרעש", הרגיע אותי.

לדבריו, בילדותו ברמת-גן התאהב במילה הכתובה כשקרא בשקיקה מהמצאי בסוכנות הספרים של אביו. ברם, קורן, שכישרון הכתיבה שלו התגלה במערכונים שכתב לקן השומר הצעיר שבו היה חבר, חלם למעשה להיות שחקן. ככזה החל את הקריירה ב"טילון-תליל", תיאטרון הילדים של מנחם גולן, שאצלו כיכב בתפקיד הראשי הכפול בהצגת "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". כעבור שנים רבות סגרו השניים מעגל כשקורן כתב את הגרסות העבריות למחזות הזמר "צלילי המוזיקה", "זורבה היווני", "עליסה" ו"אוליבר", שגולן הפיק בשלהי חייו.

שחקן לא נהיה ממנו. "לאחר ששולה ואני נישאנו, היה ברור שלא נוכל להיות באותו מקצוע", סיפר. "כמי שהחשיב את עצמו כפחות מוכשר מבינינו, פיניתי לה את המקום".

ב-63', כשלהקת הנח"ל חיפשה בדחיפות מחליף לתפקיד המם צדיק בהצגה המוזיקלית "שמש במדבר", הגיעו נציגיה עד היאחזות כרם שלום בדרום כדי לשים יד על הנח"לאי קליינמן ו"זה הכתיב את כל מהלך חיי". כעבור שתי תוכניות, ב"מהנח"ל באהבה", כבר היה מפקד הלהקה, כשלבחינות אליה הגיעה שולה חבינסקי, מושבניקית מנהלל והמיסה את הנוכחים עם ביצועה ל"נועה" של נעמי שמר. "מיד הבחנו ב'בייגלע' שהיה לה על הראש ואמרתי שהיא תהיה אשתי", העיד על שולה חן.

הם היו מהזוגות הבולטים בעולם הבידור כאן גם אחרי גירושיהם ברוח חברית. למרות הקרבה ביניהם, לא היו להם להיטים משותפים רבים. "מהתחלה החלטנו שכל אחד מאיתנו יעשה את דרכו בזכות עצמו", הבהיר קורן, שבין השאר כתב לה את הלהיט "בוא הביתה", גרסה מגוירת לשיר "סאנדיי מורנינג" של הזמרת והיוצרת האמריקאית מארגו גוריאן. "מה לנו ול'סאנדיי'? - שאלתי את עצמי וכתבתי משהו אחר", סיפר.

איך אתה מסביר את ההידחקות הצידה של שולה, שהייתה כוכבת ענקית בשלהי שנות ה-60? - שאלתיו.
"השאלה הזאת לא תרפה ממני עד הרגע האחרון שלי", השיב בכאב. "כמה שאני חושב את עצמי לבחור די נבון, שיודע לנתח מצבים, כאן אין לי שום הסבר. הרי כשהיא עולה על הבמה, רואים שהכישרון נשאר והקהל מקבל אותה בהתלהבות. נהיה לי פצע מהעניין".

עם כל הצלחותיו, השתמרה אצל קורן צניעות מסוימת. כך סיפר על פנייתו אליו של אפי נצר לכתוב עמו את "למה למה" לאילן ואילנית: "עד אז הייתי רגיל לכתוב עם מלחינים צעירים יותר. התפלאתי איך אפי בכלל התייחס אלי כאל פזמונאי וכשווה בין שווים, בלי שום דיסטנס.

"לא רק אפי. הופתעתי, כששמעון כהן, כבר אז מוזיקאי גדול, ביקש ממני טקסט. היה לי שיר מוכן והעברתי אליו. כעבור ימים אחדים הוא הזמין אותי לשמוע אצלו את הלחן. נסעתי בשני אוטובוסים אליו, לראשון-לציון. כשהפעיל את טייפ הסלילים שלו, לא האמנתי למשמע אוזניי. פתאום שמעתי את יהורם גאון, אז בשיא הצלחתו כקזבלן, שר את 'רוח שטות', שכתבתי. זה כאילו שהיו אומרים לי שפרנק סינטרה לקח שיר שלי..."

קורן הרנין לבבות עם "באביב את תשובי חזרה", גרסתו העברית לשיר של שרל אזנבור, שצוות הווי נח"ל שר ראשון; שימח את הילדים עם "שרה שיר שמח", בלחנו של המלחין החיפאי יאיר מילר; הרבה לכתוב עם יגאל בשן ("מה נשתנה?") ועם רוני וייס, שבגיל 17 כתב עמו את "לא אוותר", לביצועה של מיכל טל ועוד ועוד.

שמוליק אימברמן, במאי תוכניות הטלוויזיה הראשונות של הלהקות הצבאיות, הלחין ללהקת חיל הים את שירו "אנחנו לא צריכים". "הילד הזה קורע מסך", אמר בהתפעלות על סולן הלהקה, שלמה ארצי. קורן לא התאפק והחמיא לחייל יפה התואר - "אתה כוכב!" ארצי הצעיר אפילו לא הסמיק כשמחה - "אני בכלל לא כוכב ולא מתכוון להיות כוכב...".

בנוסף לכל היה קורן רגשן. כך ניתן לראותו ביוטיוב מזיל דמעות בעת ביצוע מחודש של עירית דותן  ל"אני חי כמו עשב-בר", שירו של יעקב שטיינברג, שיעקב הולנדר הלחין לפסטיבל שירי יידיש. "השיר כה קסם לי, שהצעתי לתרגם אותו לעברית, לביצוע של עירית, הזמרת האהובה על הולנדר", העיד.

והדמעות?
"פתאום העלו לבמה בערב-זמר שנערך בראש העין את עירית, לאחר שנים שלא ראיתי אותה. מיד נזכרתי בבעלה הראשון, דודו דותן, שאיתו הייתי בחברות מאוד קרובה ואותו אהבתי אהבת-נפש. ואם תשאל אותי, 'אני חי כמו עשב-בר' הוא השיר שלי שהכי אהוב עלי ואותו הייתי רוצה על ...קברי".

מדוע?
"כי לאחר כל הגלגולים שעברתי, אני אכן מרגיש כמו איזה עשב-בר...".