לפוליטיקה תפקיד חשוב במשטר הדמוקרטי. היא אמורה לצקת תוכן לעקרונות נעלים ובראשם כבוד האדם וחירותו, זכויות האדם וקבלת החלטות התואמות את הערכים החשובים לעם. הפוליטיקה הישראלית מתרחקת מאוד, למרבה הצער, ממטרה זו. היא מעוותת את עקרונותיה של הדמוקרטיה, מוכרת אותם עבור אינטרסים, מרחיקה אנשים טובים מן החיים הציבוריים ומאמללת את הטובים שהצטרפו.
העוול הגדול ביותר בפוליטיקה נגרם, אולי, כאשר היא מציבה משני צדי המתרס את העם ואת המדינה, ומציגה את ערך הממלכתיות ככלי ריק, שממלאים אותו בתוכן בהתאם לגחמות ולאינטרסים של הפוליטיקאים. גישה זו יוצרת בקרב הציבור תחושה שגונבים לו את המדינה.
זה קורה כאשר הפוליטיקאים מפירים את חובתם הבסיסית ביותר כלפי העם, חובת ההגינות: כבוד, יושר והתחשבות, בלי לנצל חולשות או מצוקות. התנהגות לא הוגנת של פוליטיקאים בישראל מהווה הפרה של החוזה הלא כתוב בין האזרח לשלטון. חוזה שבזכותו, למרות כל הקשיים והמחירים הנלווים, אנחנו עדיין מכירים בדמוקרטיה כשיטת המשטר העדיפה על פני החלופות. התנאי לכך הוא שקיים אמון של העם בנבחריו.
מסקר של המרכז לקידום ההגינות בישראל, שבוצע בשבוע שעבר על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, עולה כי 68% מהציבור לא מאמינים להבטחת בחירות של פוליטיקאי וכי 96%(!) אינם מאמינים להבטחת בחירות של פוליטיקאי שהפר בעבר הבטחת בחירות.
על פי רוב, אדם לא יתקבל לעבודה כלשהי בלא עמידה בתנאי סף - והגינות היא דרישת הסף לשירות הציבורי בישראל. מסיבה זו יזם המרכז לקידום ההגינות בישראל בכנסת היוצאת הצעת חוק הדורשת התחייבות חתומה להגינות בהצהרת האמונים של חברי כנסת ושרים. רק 12 חברי כנסת מתוך 120 תמכו בה. נתון זה מצביע על כך שלפוליטיקאים שלנו גם אין בושה.
באותו הסקר, למעלה משלושה רבעים של הציבור הביעו דעתם כי התחייבות חתומה להגינות צריכה להיות תנאי מקדים ומחייב להכללת מועמד לרשימת מועמדים לכנסת ולאישור רשימה לבחירות על ידי ועדת הבחירות המרכזית. לכן בכוונתנו להעלות מחדש את הצעת החוק בכנסת הבאה.
שיטה פוליטית שבה אגו ואינטרסים גוברים על ממלכתיות והגינות היא שיטה שהבסיס המוסרי שלה מעורער והציבור עלול להפנות לה עורף. מכאן המרחק קצר ומדאיג עד להרס סדרי השלטון במדינה. אנחנו רואים זאת לאחרונה בהיקפי הסרבנות כלפי הנחיות הממשלה במשבר הקורונה.
במציאות כזו על העם להתעורר ולהעביר לפוליטיקאים מסר חד וברור, מעין מהלך ה־MeToo# של ההגינות, שלפיו בלא קיום חובת ההגינות, הם לא יקבלו ייפוי כוח להמשיך לייצג אותנו. ואכן, הסקר העלה כי לא פחות מ־75% מהציבור מצהירים שלמידת ההגינות של הממשלה היוצאת תהיה השפעה על אופן הצבעתם בבחירות הקרובות. מדובר בבשורה חשובה ביותר באשר למשקל שיש למרכיב ההגינות בשיקוליו של הבוחר.
לצורך מימושה, על הציבור לפעול ברוח הצהרתו זו, כדי שלא יימצא "נאה דורש", אך לא "נאה מקיים". על האדישים והפסיביים כבר נאמר כי "כל שדרוש לרוע כדי לנצח הוא אנשים טובים שלא עושים דבר" (אדמונד בירק). על כל אזרח לראות עצמו אחראי באופן אישי להטמעת מסר ההגינות, בין היתר על ידי גילוי אפס סובלנות לחוסר הגינות של אנשים בסביבתו וגם של פוליטיקאים שהפרו את אמונו.
"יום הבוחר" צריך להחליף את "יום המקטר" ולשדר לפוליטיקאים, אלה שכיהנו ואלה שייבחרו, כי לא פייר - לא עובר!
הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל
[email protected]