נאס"א פרסמה תמונות ראשונות שצילמה הגשושית פרסוורנס ("התמדה") שנחתה על מאדים בחמישי בערב, כולל צילום "סלפי" של הרכב בעל שישה הגלגלים בעודו באוויר מעל פני השטח של הפלנטה האדומה, רגע לפני שנגע בקרקע.
הצילום, שהפך מיד לאחת התמונות הבלתי נשכחות בהיסטוריה של חקר החלל, הוא אחד מכמה צילומים שהעבירה הגשושית לצוות המשימה פחות מ-24 שעות מאז הנחיתה, ובקרוב צפויים להגיע תיעודים נוספים, סרטונים - ייתכן שחלקם עם אודיו - שצולמו על ידי כל שש המצלמות שהוצבו על החללית היורדת, ויתעדו גם את רגעי הנחיתה הדרמטיים.
תמונת הגשושית היא תצלום התקריב הראשון כזה של חללית הנוחתת על מאדים, או כל כוכב לכת מעבר לכדור הארץ. זאת בזכות מצלמה שסיפקה זווית צילום שלא התאפשרה במשימות קודמות. "הרגע הזה הוא רגע עליו חלמנו במשך שנים, ועכשיו הוא נהפך למציאות", נכתב בחשבון הטוויטר של פרסרוונס, "תעיזו לממש דברים גדולים".
התמונה, המשקיפה למטה על הרובר, צולמה במצלמה שהוצבה על המנוף שסייע בשלב הנחיתה של הגשושית, וניתן לראות בה את כלי הרכב תלוי משלושה כבלים המחברים אותו למנוף. ניתן לראות גם מערבולות אבק שנגרמו מפעילות המנוף. בתמונה אחרת, ניתן לראות גרגירי אבק מאדמת מאדים מתעופפים עם נחיתת הגשושית. תמונה צבעונית נוספת שצולמה רגעים לאחר הגעתו של הרובר מראה שטח סלעי של שטח סביב אתר הנחיתה ומה שנראה כצוקים מרחוק.
"זה דבר שמעולם לא ראינו קודם", אמר אהרון סטהורה, סגן ראש צוות ההמראה והנחיתה של המשימה, ותאר את עצמו ואת עמיתיו כ"מופתעים" כשצפו לראשונה בתמונה. פאולין הוואנג, מנהלת משימות אסטרטגית, סיפרה כי הגשושית "פועלת מעולה, תקינה ובריאה על פני מאדים, וממשיכה להיות יעילה ומדהימה".
"הצוות מרוגש ומאושר עם נחיתתה של גשושית נוספת על אדמת מאדים", אמר אדם סטלצנר, המהנדס הראשי בצוות, שסיפר כי מצא את התמונה אייקונית באופן מיידי ואף השווה אותה לצילום של אסטרונאוט אפולו 11 באז אלדרין שהלך לראשונה על הירח בשנת 1969, או לתמונות של החללית וויאג'ר 1 על צדק בשנת 1980. "ההשקעה בפרויקט כזה היא מבחינתנו מחווה לאנושות", אמר.
התמונה צולמה בסוף רצף הנחיתה שמכונה "שבע דקות אימה", שהביא את הגשושית ממרומי אטמוספרת מאדים במהירות של 12,000 מייל לשעה, עד לנחיתה רכה על רצפת מכתש עצום שנקרא מכתש ג'יזרו, כשני קילומטרים מצוקים גבוהים בבסיס דלתה של נהר עתיק, שנחצבה בפינת המכתש לפני מיליארדי שנים, כאשר מאדים היה חם יותר, לח יותר ובעל תנאים שיותר סביר שמאפשרים חיים.
מדובר באחד מהתמרונים הרובוטיים הנועזים בתולדות נאס"א, כחלק ממשימה שאפתנית למדי - לבחון האם יש חיים על הכוכב האדום. הגשושית היא הכלי החמישי של נאס"א שעושה זאת. יחד איתה נחת גם מסוק מיניאטורי רובוטי מתוחכם המותאם לשטח מאדים, "אינג'יניואיטי", וביחד אלו אמורים לחפש סימני חיים על הכוכב, ובהמשך לשלוח דגימות בחזרה לכדור הארץ.
מדענים אומרים שהאתר אידיאלי עבור המטרה העיקרית של הגשושית - חיפוש אחר עקבות מאובנים של חיים מיקרוביאלים שנשתמרו במשקעים שהשתמרו סביב הדלתא והאגם שיצרה, שנעלם זה מכבר. דגימות סלע שנקדחו מאדמת המאדים יאוחסנו על פני השטח ויוחזרו לכדור הארץ על ידי שתי משימות רובוטיות עתידיות שצפויות להגיע למאדים בשנת 2031.
לדברי הוואנג, צוות השטח של המשימה יבלה את הימים והשבועות הקרובים בפירוק, פרוש ובדיקת זרוע הרובוט של הרכב, אנטנות התקשורת וציוד אחר, יישור מכשירים ושדרוג תוכנת הגשושית. היא הוסיפה כי יעברו בערך תשעה "סוליות", או ימי מאדים, לפני שהרובר יהיה מוכן לסיבוב המבחן הראשון שלו.