עוד שמדיניות התו הירוק, שתאפשר למי שהתחסן לקורונה לשוב כמעט לחיי שגרה, נכנסה היום (ראשון) לתוקף במוסדות ובתי עסק ציבוריים, יש מי שאצלם סוגיית החיסונים נכנסת אל כותלי ביתם ואל חוג משפחתם.

רוית ובן זוגה מאורסים זה שנה אחרי מערכת יחסים בת חמש שנים. בעוד חצי שנה הם צפויים להתחתן, אבל סוגיית החיסונים עלולה כעת להפריד ביניהם. "הוא אהבת חיי הגבר הזה, אבל הוא גם מאוד עקשן ולא מוכן להתחסן", היא אומרת. "אני מנסה להסביר לו שאני מאוד מפחדת. אני רואה את כל מה שמדברים בחדשות על הסכנה שיש למי שלא מתחסן ואני מפחדת עליו וגם עליי. אני התחסנתי מיד כשנפתחו החיסונים, וכל המשפחה שלי התחסנה, אבל הוא לא רוצה לשמוע".

היא הוסיפה: "זה נשמע דבר קטן. חשבתי שהוא אוהב אותי מספיק כדי להתחסן, אבל הופתעתי. אני לא יכולה להכריח אותו או לכפות עליו, אבל אני לא רוצה שהוא יהיה לידי כרגע. אנחנו גרים ביחד כבר שנתיים, אבל אמרתי לו שאני לא רוצה לישון איתו באותה מיטה ולהיות באותה דירה כי אני מתה מפחד להידבק ויותר מזה, להדביק אותו".

איך הוא הגיב?
“הוא לא מקבל את זה. הוא אומר שהוא לא ילד, ושאני לא יכולה להכריח אותו והוא צודק, אבל גם אני לא יכולה לחיות עם גבר שלא מוכן להקריב עצמו בשבילי, ואיזו הקרבה? חיסון שיגן על החיים שלו. אמרתי לו שכל עוד הוא לא מתחסן – החתונה לא תתקיים. אנחנו חמש שנים ביחד, ואף פעם לא רבנו ברמה כזאת, אבל מדובר פה בחיים ומוות, בבריאות. אם באמת אכפת לו ממני, הוא יתחסן. כשמדובר בבריאות, אין שום קיצוניות. אני לא רוצה לקחת אחריות על החיים שלו”.

את אופטימית שזה ייפתר?
"בטח. הוא אולי עקשן, אבל אני הרבה יותר, והוא יבין שהוא לא יכול בלעדיי".

העוגן שלי

עבור חלק מהמסרבים להתחסן, גם החשש של סביבתם הקרובה ביותר, כולל הוריהם המבוגרים, אינו גורם להם לשנות את דעתם. א’ היא רווקה בשנות ה־40 לחייה, שאינה מעוניינת להתחסן. הוריה, בשנות ה־70 לחייהם, ויתר בני משפחתה שהתחסנו, הודיעו לה כי הם חוששים ולפיכך אינם מעוניינים לפגוש אותה כרגע. "הסברתי להוריי את הנימוקים שלי לכך שאני לא מתחסנת אבל הם לא רצו לשמוע שום דבר", היא מסבירה.

"כל המשפחה שלי התחסנה חוץ ממני, והם לא מוכנים לראות או לפגוש אותי. זה מצב מאוד קשה כי המשפחה היא העוגן שלי. אני רווקה ולפעמים מרגישה בודדה, ולכן זקוקה לתמיכה הנפשית והרגשית של המשפחה. אני יודעת שהמשפחה שלי אוהבת אותי, אבל כרגע המשפחה לא מוכנה להקשיב לי או לפגוש אותי. מצד אחד אני מבינה אותם ואת החרדה והחשש שלהם שחלילה אדביק אותם, אבל מצד שני אתה לא מאמין שמשפחה שלך, דם מדמך, תנהג באופן כזה".

בשל משבר הקורונה נאלץ נתי (23) לחזור להתגורר עם ההורים. “בשנה מלאת הסחרורים הזאת מצאתי את עצמי מפוטר מהעבודה ולא יכולתי לשלם שכר דירה”, הוא מסביר. אלא שאז נוצר קרע בין הצדדים על רקע סוגיית החיסונים.
“הכל היה בסדר עד שהתחיל מבצע החיסונים”, הוא מספר. “ברגע שהתאפשר להתחסן אז ההורים שלי ואחי בן ה־18 התחסנו, ואני לא מרגיש צורך להתחסן. אז הוריי נתנו לי תנאי: ‘או שתתחסן או שתמצא מקום אחר לגור בו’”.

איך הגבת?
"בהתחלה חשבתי שזאת בדיחה לא מצחיקה, אבל התבדיתי. בינתיים עזבתי את הבית ועברתי לישון אצל חבר שגם לא התחסן ולא מפריע לו. אמרתי להורים שלי שאם הם מתייחסים אליי ככה, אני אנתק איתם קשר לתמיד".

נו, אז למה לא להתחסן אם הם חוששים?
"בחרתי לא להתחסן בינתיים. אני לא מבין את העמדה של המשפחה שלי ומרגיש שהדברים יצאו מפרופורציה. לדעתי, כל אדם רשאי לבחור מה לעשות עם גופו וללכת לפי צו מצפונו”.

אתה מנסה להבין את הצד של המשפחה? את החששות שלהם?
"מצד אחד, כמו שאני דבק בעמדתי בנושא החיסון, נראה לי שזה לגיטימי שהם ידבקו בעמדתם. זכותם המלאה להחליט להתחסן וגם זכותי המלאה להחליט שלא. מצד שני, אני הבן שלהם, וזה קשר שיותר חזק מכל דבר אחר. כואב שככה עושים הקרובים ביותר אליך. הם חושבים שאני צוחק איתם בעניין הנתק. אבל הם יראו שאני רציני. אני מאמין שבסוף הם יישברו".

מה יהיה בחג

מ’ (שם בדוי), נשוי ואב לשניים, החליט שלא להתחסן. בינתיים, הוא לא יכול להגיע למקום עבודתו שכן בעל המקום מחייב כדבריו את כל העובדים להתחסן, וגם הוריו אמרו לו שעד שיתחסן – לא יוכל לפגוש אותם. “לא האמנתי שהמשפחה שלי לא תבין אותי”, הוא אומר. “הם מחוסנים ומפחדים שאני אדביק אותם, אני מבין את זה, אבל אני הבן שלכם. לפני שנמצא חיסון ביקרתי אותם רגיל, ולא הייתה בעיה או חשש. פתאום עכשיו, דווקא כשהם מחוסנים הם מפחדים? אני לא מבין את זה. נשבר לי הלב מההורים שלי: אני כל חיי עוזר להם ונותן להם הכל”.

מה לגבי הנכדים?
“גם הנכדים לא מחוסנים והם מתגעגעים לסבא וסבתא, אז אנחנו פותרים את זה דרך זום, בגלל שהילדים לא צריכים לשלם את המחיר על זה, אבל אני לא יודע מה יהיה בחג הקרוב”.

"לצערי הרב המשפחה שלי הודיעה לי שאם אני לא מתחסנת, אני לא אוכל לחגוג איתם את חג הפסח או כל חג שיהיה“, כתבה טל טרבן בפוסט בפייסבוק בימים האחרונים. “לא חשבתי שהמשפחה תהיה חלק מהאנשים שמפלים אותי".

"אני מקווה שהמשפחה תבין", אומרת טרבן כעת. "אני אוהבת אותם מאוד, אבל רוצה תמיכה והבנה. חבל לי שזה גורם לפילוג".

ספרי קצת על השתלשלות האירועים.
"מהרגע שהתחיל נושא החיסון, דאגתי להבהיר את עמדתי בנושא. פרסמתי את הפוסט בפייסבוק באותו יום שהמשפחה הבהירה לי שאני ובן הזוג שלי לא נוכל לחגוג איתם את החג אם לא נתחסן או נעשה בדיקת קורונה לפני, ואני לא מוכנה לכך בשום אופן. זה כאב לי כי תמיד קיבלו אותי כפי שאני, ולא חשבתי שהנידוי יגיע מהמשפחה. אני אוהבת את המשפחה שלי, וזה פגע בי מאוד".

איך בן הזוג שלך הגיב?
"גם הוא לא מתחסן אבל הוא לא קיבל את אותו היחס".