נשיא מצרים צריך לחשוש מביידן ולבחון האם ימשיך בדרכו של אובמה

רבים במצרים לא יודעים להסביר את הסיבה האמיתית העומדת מאחורי שחרורו הפתאומי, לפני ימים אחדים, של מחמוד חוסיין מהכלא המצרי. חוסיין, מפיק ברשת השידור הטלוויזיונית הקטארית אל־ג׳זירה, נכלא לפני ארבע שנים בלי כתב אישום, בלי משפט ובלי הרשעה. נטען שהוא קרא למרד והפיץ ידיעות כוזבות.

התפיסה הרווחת מחוץ למצרים לגבי שחרורו, היא שמאחוריו עומד רצונו של הנשיא המצרי עבד אל־פתאח א־סיסי לרכך, ולו במקצת, את האפשרות לעימות עם הממשל החדש של הנשיא האמריקאי ג’ו ביידן בסוגיית זכויות האדם. יש הטוענים ששחרורו מהווה גם מחווה לאמריקאים אשר תרמו להסדר בין קטאר לבין מצרים ומועצת מדינות המפרץ, שאפשר חזרה ליחסים דיפלומטיים מלאים בין כל המדינות המעורבות.

בעקבות הפלתו של נשיא האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, על ידי א־סיסי, הידרדרו היחסים בין קטאר למצרים. קטאר ניצלה את תחנת אל־ג׳זירה בבעלותה כדי לנגח את א־סיסי, וזה הגיב בסגירת משרדי התחנה במצרים וברדיפת אנשיה. מוחמד חוסיין היה אחד מהם.

במשך שנים הקונגרס האמריקאי וממשלו של ברק אובמה לא היו מרוצים מיחסו השלילי של הנשיא לשעבר מובארק, כלפי הארגונים החברתיים הפועלים במצרים ומהפגיעה בזכויות האדם במדינה. זו הייתה אחת הסיבות לכך שסר חנו של מובארק בעיני אובמה, והאחרון פעל להדחתו במהפכה של 2011. הקרע היה כה עמוק עד שהממשל האמריקאי העדיף, באופן לא מובן, להמליך את האחים המוסלמים במצרים ולא להשאיר את מובארק, שהיתל בהם בנושא זכויות האזרח, נושא שקרוב ללבם של הדמוקרטים. א־סיסי לא ראה עין בעין עם אובמה בנושא הספציפי הזה. כיום הוא חושש שביידן, מי שהיה סגנו של אובמה, וכיום מכהן כנשיא, ימשיך בדרכו.

לרגל ציון עשור למהפכה במצרים, קבוצה של חברי קונגרס אמריקאים דמוקרטים הקימה פורום למען זכויות האדם במצרים והצהירה שמטרתה לחשב מסלול ביחסים עם קהיר. בפרלמנט המצרי זעמו על כך. א־סיסי רואה בזה סדין אדום ואות לעתיד. אם זה לא הספיק, עשרות אסירים מצרים כתבו מתוך בית הסוהר לנשיא ביידן והזכירו לו את הצהרתו ערב הבחירות שהוא לא ישתף פעולה עם דיקטטורים; רמז לא־סיסי.
נשיא מצרים בדילמה: הוא מאמין שאויביה של מצרים פועלים כדי להכשילו ועליו להתגונן בכל דרך. הוא רואה בכל פרסום שלהם חלק מהמזימה נגדו. הוא גם לא רוצה להרגיז את ביידן. ייתכן ששחרורו של מפיק אל־ג׳זירה הוא אכן איתות לביידן.

גם ביידן בהתלבטות: הוא היה שותף להחלטות אובמה ומודע היטב לכעס שיש על מצרים. הוא גם מודע לכך שלא־סיסי הייתה תקופת עדנה עם הנשיא טראמפ, שיש לסיימה. נראה שבסוגיית זכויות האזרח במצרים שני הנשיאים על מסלול התנגשות. השאלה היא מתי היא תקרה, ואם הם יפעלו קודם לכן כדי למנוע זאת לטובת נושאים אסטרטגיים בוערים במזרח התיכון.