כל איש מקצוע רפואי חייב חובת זהירות לכל מטופליו, ולכן אתם יכולים להגיש תביעה בעזרת עו"ד לרשלנות רפואית במקרים שבהם ניתן להוכיח כי כתוצאה מהאבחון השגוי נגרם לכם נזק.
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין קשיוב, לחץ/י כאן
מחלות שכיחות המאובחנות באופן שגוי
למרבה הצער, ישנם מחלות ומצבים רבים המאובחנים בצורה שגויה.
המחלות הנפוצות ביותר המאובחנות בצורה שגויה כוללות:
- מחלת הסרטן.
- מחלות לב והתקפי לב.
- שבץ מוחי.
- קרישי דם.
- מפרצות מוחיות.
- דלקת קרום המוח, הן חיידקית והן ויראלית.
- סוכרת.
- פקקת ורידים עמוקים (DVT) וקרישי דם.
- תסחיף ריאתי.
- תסביב אשך.
- נקב (פרפורציה) של המעי.
- דלקת התוספתן.
- תסמונת זנב הסוס.
- זיהומים.
חובת האבחון של הרופאים
במהלך הטיפול בחולים, על הרופאים לגבש אבחנה ייחודית של המצב. האבחון בדרך כלל מבוסס על ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית, בדיקות מעבדה בדיקות רדיולוגיות (צילומי רנטגן, סי טי, MRI ועוד) שבוצעו על המטופל. יתר על כן, עליהם לשקול את הסבירות להתרחשותם של המצבים הסבירים ביותר ובמיוחד את אלה אשר עלולים לסכן את חייו של המטופל.
רופא או בית חולים יוגדרו כרשלניים רק כאשר הסימנים והתסמינים שמציג המטופל יובילו רופא סביר לבצע את האבחנה הנכונה בזמן הנכון. סטנדרט זה של טיפול מבוסס על הכשרתו, המיומנות וההתמחות של הרופא. לכן על בית המשפט לקבוע אם רופא סביר היה מבצע את האבחנה הנכונה.
מעבר לכך, בתביעות שבהן נטען לאבחון שגוי, על התובע להוכיח כי אבחון נכון בזמן הנכון היה מביא לתוצאה רפואית טובה יותר. כלומר, עם הערכה נכונה, המטופל יכול היה לקבל טיפול מתאים ולהימנע מהנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהאבחון השגוי.
לצורך הוכחת קיומה של רשלנות רפואית נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי. עורך דין הבקיא ברשלנות רפואית יכול לעזור לכם במציאת עד מומחה רלוונטי ובאיסוף המידע הנדרש לתמיכה בתביעה.
אבחון מוטעה של שברים בעצמות
ברוב הנסיבות, צילום רנטגן רגיל אמור לאבחן שבר בעצם. עם זאת, פעמים רבות, צילום רנטגן פשוט לא מבוצע מכיוון שהרופא או האחות בחדר המיון לא דרשו שיבוצע צילום. פעמים אחרות, הרדיולוג עלול לאבחן בצורה שגויה את צילום הרנטגן ולא לזהות שקיים שבר.
לרוע המזל, אבחון מוטעה של שבר בעצם עלול להביא לפגיעה משמעותית וסיבוכים אצל המטופל. כאשר מאבחנים שבר בצורה שגויה, הוא לא מטופל. כתוצאה מכך העצם תתחיל להחלים מעצמה ללא יישור מתאים. כאשר העצם אינה מיושרת כראוי, לעתים קרובות יש צורך לבצע ניתוח לתיקון השבר.
עם זאת, אם המצב אובחן ומטופל כרואי בהתחלה, יתכן שהמטופל יזדקק לגבס בלבד על מנת להחלים כראוי. לכן, בתביעה ניתן יהיה להראות כי גם עם הניתוח נגרם לתובע נזק משמעותי שניתן היה למנוע אותו לחלוטין לו הייתה מתקבלת האבחנה הנכונה.
אבחון שגוי של מחלת הסרטן
אחת מהאבחנות המוטעות המסוכנות ביותר אשר עלולה לסכן את חייהם של המטופלים היא אבחון שגוי של מחלת הסרטן. למרבה הצער, אבחנה שגויה של גידול סרטני שכיחה וכוללת לעתים קרובות:
- רשלנות בביצוע בדיקות פשוטות ושגרתיות, כמו בדיקות דם ובדיקות הדמיה.
- רשלנות בתיעוד תוצאות הבדיקות, כגון אי תיעוד שינויים המעידים על סרטן השד בעקבות ממוגרפיה.
- כשלון בהסברת תוצאות מעבדה חריגות למטופל.
- היעדר הפנייה של מטופל למומחה לצורך ביצוע הערכה נוספת.
- כשלון בביצוע וקריאת תוצאות של ביופסיות, אולטרסאונד ובדיקות אחרות בצורה מדויקת.
פעמים רבות, המטופל ומשפחתו חשים הקלה לגלות שלא נמצא סרטן בבדיקות שבוצעו להם. רק מאוחר יותר הם מבינים שרשלנות של הצוות הרפואי הביאה לאבחון שגוי של מצבם.
משמעות הדבר היא שכאשר מתקבלת האבחנה הנכונה, הסרטן כבר התקדם לנקודה מסכנת חיים או אפילו קטלנית.
קריאה שגויה של דוחות פתולוגיים
דוח פתולוגיה הוא מסמך המכיל אבחנה של חולה המתקבלת על סמך בדיקה של תאים ורקמות במיקרוסקופ. הדו"ח נוצר בדרך כלל לאחר ביופסיה או ניתוח וכולל מידע על המטופל, תיאור כיצד התאים נראים מתחת למיקרוסקופ ואבחון על סמך ממצאים אלה. לאחר מכן על הרופא המבקש לקרוא את הדו"ח לתת את ההמלצה הנכונה לאור תוצאות הבדיקה הפתולוגית. כל הרופאים ואנשי המקצוע הרפואיים צריכים להיות מאומנים כראוי לקרוא דוחות אלה ולספק אבחנה נכונה.
מטופלים מצפים שרופאים יקראו כראוי את דוחות הפתולוגיה הללו, ויספקו את האבחנה הנכונה בזמן הנכון, כך שניתן יהיה ליישם את הטיפול המתאים. למרבה הצער, דוחות פתולוגיה שנקראו ופוענחו בצורה שגויה או לא נקראו בכלל עלולים להוביל לעיכוב באבחון של מחלות (לרבות מחלת הסרטן), ולכן לעיכוב במתן הטיפול. עיכוב זה עלול להיות מסוכן ולהוביל להחמרה במצבו של המטופל.
לכן, כאשר דוח הפתולוגיה של המטופל לא פוענח בצורה נכונה, יתכן שהמטופל יוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית. במקרים אלה, יש להוכיח כי הרופא קרא לא נכון את דוח הפתולוגיה, ובשל טעות זו, איבחן שלא כשורה את מצבו של המטופל. יתר על כן, יש להראות בתביעה כי לו הייתה מבוצעת האבחנה הנכונה, התוצאה הייתה חיובית יותר עבור מצבו הרפואי של המטופל.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?
על מנת להגיש תביעה רשלנות רפואית במקרים של אבחון שגוי, ראשית יש להוכיח כי רופא סביר היה צריך לאבחן כראוי את מצבו של המטופל. קיימים מצבים רפואיים אשר קשה לאבחן אותם בהתבסס על התסמינים והתלונות של המטופל. עם זאת, רופא מיומן אמור להגיע ליכולת לאבחן מטופל בצורה מדויקת.
כאשר התיעוד הרפואי, תוצאות בדיקות המעבדה ובדיקות ההדמיה מספקים עדות לאבחון מוטעה, השלב הבא הוא לקבוע אם המטופל סבל מפגיעה כתוצאה מהאבחון השגוי. במקרים רבים ניתן לראות שמצבו הרפואי של המטופל לא היה משתנה גם אם האבחון השגוי לא היה מתרחש. לדוגמא, אם רופא בחדר מיון איבחן כאב ראש בצורה שגויה כמיגרנה במקום אירוע מוחי, עדיין יש להוכיח כי אבחון נכון היה מוביל לתוצאה טובה יותר עבור המטופל.
אם מומחה רפואי מאשר כי רשלנות רפואית גרמה לנזק שניתן היה למנוע באמצעות טיפול הולם, יש לכם בסיס משפטי לתבוע את הרופא או את בית החולים. במקרים אלה נדרש פיצוי בגין הנזק הממוני שנגרם לכם לרבות הפסדי השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכו' וכן בגין הנזק הלא ממוני אשר בא לידי ביטוי בצורת כאב וסבל אשר נגרם לכם כתוצאה מהרשלנות הרפואית.
עורך דין שמואל קשיוב מייצג תובעים בתביעות רשלנות רפואית ומנהל פורום רשלנות רפואית בלידה באתר LawGuide. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית באבחון LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.