המשרד להגנת הסביבה הודיע היום (שני) כי צו איסור פרסום ניתן על-ידי כבוד השופט ד"ר זיאד פלאח מבית משפט השלום בחיפה, בנוגע לחקירה המתנהלת ביחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ובמשטרה הירוקה של המשרד, ועניינו זיהום הים התיכון וחופי ישראל מזפת.

הצו אוסר לפרסם כל פרט מפרטי החקירה וכל פרט העלול לזהות את החשודים, ובכלל זה שם כלי השיט, נמלי מוצא ויעד, מטען ונתיב שיט וניתן מחשש לשיבוש חקירה בשל פרסום פרטים על אוניות שעברו באזור בתקופה הרלוונטית. תוקפו של הצו למשך שבעה ימים ועד ליום ה-28 בפברואר.

הזיהום, שהחל ביום רביעי עם תחילת מזג האוויר הסוער, לא פסח גם על שמורות טבע וגנים לאומיים, מראש הנקרה ועד ניצנים. כ-160 ק"מ מחופי ישראל זוהמו באופן משמעותי בזפת.

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מסרה ביום שבת כי במסגרת חקירת האירוע, התקבל מידע ראשוני מהסוכנות האירופית EMSA (סוכנות הבטיחות הימית האירופית) ומ-REMPEC ממלטה (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים בים התיכון) על אפשרות לזיהוי של כתם שמן שאירע ב-11 בפברואר כתוצאה מפליטה מאונייה, מול אזור אשקלון, במרחק של כ-50 קילומטר מחופי ישראל. כתם חשוד זה, הנמצא מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, זוהה באמצעות לוויין, והוא נבדק על-ידי המשרד להגנת הסביבה כמקור אפשרי לזיהום, על-ידי שימוש במודל לחיזוי תנועת ים. תוצאות המודל מראות התאמה טובה למקור, וחיבור שלו לגושי הזפת הנפלטים בימים האחרונים בחופים - הן מבחינת הזמן והן מבחינת המרחב שנפגע.

צבי ים מכוסים בזפת (קרדיט: עמותת סיירת החוף)

כמו כן נודע כי המשרד להגנת הסביבה מבצע בדיקת עומק למציאת הגורם המזהם מתוך האוניות החשודות ומשתמש בכל האמצעים שברשותו כדי לאתר את כלי השיט המזוהם. מתוך עשר האוניות החשודות שעברו במרחב האמור, שתיים אף הגיעו לנמל אשדוד. מפקחי היחידה הימית של המשרד ביצעו ביום ה' האחרון ביקורת פתע באוניה אחת חשודה שעדיין שהתה בנמל, ואולם היא נשללה כמקור אפשרי ונמצאה תקינה בכל הפרמטרים. האוניה החשודה האחרת אינה נמצאת עוד בישראל.

באירוע מסוג זה, כאשר לא ידוע בוודאות מקור הזיהום, פעולות הניקוי מבוצעות על-ידי בעלי תוכניות החירום - בעיקר הרשויות המקומיות החופיות. אך בניגוד למצב שבו יש מקור ידוע, שאותו ניתן לתבוע על הוצאות ניקוי, במצב הנוכחי אין מקור זיהום, ולכן גם אין גם עדיין מקור לתביעה ולשיפוי בגין הוצאות הניקוי. 

ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר מפלגת העבודה, תקפה את ההחלטה בחשבון הטוויטר שלה, וכתבה: "צו איסור פרסום פרסום על אסון אקולוגי, צנזורה על חילופי שבויים, הסתרת פרוטוקולי הקורונה בכל התחומים - נתניהו מסתתר".

מארגון "אדם, טבע ודין" נמסר: "הסתרת כל הנושאים הקשורים בחקירת אסון הזפת, היא פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים שאמורים להבטיח את בטחונו של הציבור והסביבה. בנושאים סביבתיים בטח כאשר מדובר באסון בסדר גודל כזה השקיפות ומסירת המידע לציבור היא קריטית ומעוגנת בחוק ופסיקה.  המסקנה המתבקשת היא שגם טענות ביטחוניות אמורות להביא להסתרה מינימלית של מידע ולהיות מאוזנות אל מול זכות הציבור לדעת. אדם טבע ודין בוחן את האפשרויות המשפטיות לערער על הצו ולהגן על זכות הציבור לדעת".

מד"ר רויטל גולדשמיד ממרכז מחקר סביבתי חיפה נמסר: ״המשרד להגנת הסביבה לא נקט באמצעים לניטור ומניעת האסון האקולוגי ובכך איפשר לו להתרחש, המשרד התמהמה ולא התריע לציבור בזמן על החומרה והסכנות ועכשיו המשרד מתנהל בהעדר שקיפות כלפי אזרחי המדינה שנרתמו בהמוניהם ובאו להתנדב ולעזור בניקוי החופים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר ל"מעריב" כי המשרד הוא זה שביקש את הצו "בשל החקירה שמנהלות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית והמשטרה הירוקה, שיש לה אספקטים בין לאומיים מורכבים".