הממשלה תתכנס היום (שלישי) על מנת להכריע האם להטיל עוצר לילי בפורים כדי למנוע התקהלויות שעלולות להביא לעלייה בתחלואת הקורונה. פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, התייחס הבוקר בראיון לגולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM לסוגיית העוצר בפורים, לפתיחת נתב"ג, לביטול המלוניות ולחלופה של צמיד האלקטרוני
אתה רוצה להתחיל להתייחס למספר הבלתי נתפס – חצי מיליון מתים בארה"ב.
"זה באמת מספר בלתי נתפס, גם בעולם כולו המספרים האלה, אנחנו מעל 2 מיליון אנשים שנפטרו מהמחלה בכל העולם. זאת מגפה קשה, עם התמודדות מאוד מורכבת אצל כולם וגם אצלנו. אצלנו המספרים יותר נמוכים, אבל עדיין כל קורבן זה קורבן".
ועדיין כשמדברים על השפעת, זה לא אותו דבר.
"זה ממש לא אותו דבר, זה לא מתבטא רק במספרים, אלא גם בגילאים יותר צעירים, מחלה יותר קשה שגם אנשים על זה לא מדברים כל כך אבל גם אנשים ששורדים יש רבים שנשארים עם מגבלות גם נשימתיות ואחרות לאורך זמן זו מחלה קשה".
בוא נדבר על מה שקורה אצלנו, פתחתם את נתב"ג במהלך הלילה. ככה נצא מהמחלה?
"זה באמת מורכב, נתב"ג מהווה ערוץ כניסה גם לתחלואה בכלל וגם אפשרי למוטציות מיוחדות שיכולות לשנות את מהלך המחלה אצלנו. אנחנו יודעים שזה כבר קרה עם המוטציה הבריטית. בסופו של דבר זו החלטה שהתקבלה בכנסת, מה שהוביל להחלטה – הכלי הזה, האפקטיביות שלו לא מושלמת גם מבחינת מספר האנשים שנכנסים למלוניות וגם בתחושה של האנשים שנכנסים למלוניות".
אז לוותר?
"לדעתי לא".
אתם התנגדתם לפתיחה?
"נכון, המפתח בסופו של דבר הוא זה שיהיה בידוד טוב לאנשים שחוזרים מחו"ל, גם בדיקות וגם בידוד. את הבדיקות אנחנו עושים בשדה התעופה לכולם, אבל חייב את תקופת הבידוד כדי לראות שאין התפתחות תחלואה. עקרונית אפשר לעשות את הבידוד בבית אבל אנחנו יודעים שקשה מאוד לסמוך על האנשים שיקפידו על כך".
מלוניות אי אפשר, בידוד בבית אי אפשר לסמוך על אנשים.
"צריך להגביר את האכיפה של בידוד בבית".
אנחנו חוששים מווריאנט מאוגנדה, אבל במקביל פותחים את נתב"ג.
"זו בעיה, זה הוביל גם לצמצום מכסות שזו בעיה בפני עצמה. אני מבין וקשה לי עם הישראלים שתקועים בחו"ל וחייבים למצוא לזה פתרון. אנחנו מחפשים במרץ פתרונות לעניין ואני מקווה שנמצא כאלה שיוודאו את זה שהבידוד מתקיים כמו שצריך".
אזיק אלקטרוני?
"אני קורא לזה צמיד אלקטרוני ואם היו נותנים לי לבחור ביציאה משדה התעופה באפשרות בין מלונית או אמצעי אלקטרוני, הייתי לוקח את הצמיד".
יש פה בעיה של חקיקה, שאלה משפטית לא פשוטה. זה לא יקרה, בטח לא בקרוב.
"אני מבין את המורכבות, אבל אני חושב שבמדינת ישראל דברים יכולים לקרות מהר אם רוצים, וזה רק עניין של להבין את חומרת המצב ואת הצורך למצוא את הפתרון".
ישראלים בחו"ל יוכלו להגיע להצביע?
עד כמה המדינה תאפשר לישראלים לבוא להצביע בבחירות?
"אני עדיין לא יודע. אני חושב שזו זכות חשובה, אבל שוב, אם עושים דבר כזה חייבים לעשות את זה בצורה בטוחה ולהבטיח שמי שנכנס נמצא בבידוד. ממלא את חובתו, אבל ממשיך להיות בבידוד".
יש חשש שהליך כזה לא יצא לפועל, תמנעו מאנשים להצביע?
"אנחנו כמערכת הבריאות, ובטח לא אני כאיש מקצוע, יכולים למנוע זכות כזאת. ברמה הפרקטית אני מקווה מאוד שלא נמנע ושנמצא פתרון שיאפשר לעשות את זה בצורה בטוחה, אני מאמין שאפשר לעשות את זה. אפשר להשתמש במלוניות לצורך העניין, יש פתרונות ואפשר לעשות את זה בצורה בטוחה".
אבל 200 איש נכנסים ליום.
"במכסה כזאת זה לא יתאפשר".
יש עשרות אלפי מצביעים בחו"ל.
"נכון, זה יחייב מכסות יותר גבוהות ומערך שיוכל להתמודד עם מכסות יותר גדולות בהיבט הבדיקות והבידודים".
חתכו את המכסה בצורה דרמטית, יש כוונת מכוון?
"אני לא יכול לענות, אינני יודע".
"המחשבה שלנו היא שמרבית האנשים נורמטיביים"
איך אמור להיראות העוצר הלילי שכנראה יוחלט?
"זה לא עניין סגור כי זה צריך להתקבל כהחלטה בממשלה. מבחינתנו אנחנו רוצים למנוע את כל ההתקהלויות והמסיבות ולכן הצענו את הצעד הזה. ההצעה שלנו היא מ-20:00 בערב עד 05:00 בבוקר במתכונת של סגר מלא.
אנשים יכולים להגיע ב-19:00 למסיבות ולחזור בבית בבוקר.
"הישראלים מוצאים פתרון לכל דבר, זו באמת שאלה כי גם אנחנו שואלים את זה אצלנו. אילו צעדים מספיק אפקטיביים, אילו צעדים יתקבלו בציבור שיענה לצעדים כי זה תלוי באנשים שיקיימו את הדברים? המחשבה שלנו היא שמרבית האנשים נורמטיביים, מקיימים הנחיות ולא יעשו תרגילים עוקפים. בוודאי שיהיו כאלה שיעשו. אני חושב שיש ערך להורדת הפעילות. אתם שואלים על החינוך או המסחר, אני שואל מסיבת פורים או חינוך. כי אם תהיה עליית תחלואה נצטרך ללכת אחורה ולסגור דברים, זה באמת מוצדק עבור מסיבת פורים לסגור את החינוך?"
אולי היה צריך לדחות את הפתיחה של המסחר?
"לפני שבוע היה לחץ גדול מאוד לפתוח את המסחר, אנשים לא הבינו למה עם ירידה כזאת בתחלואה אי אפשר לפתוח ותמיד הלחצים לשני הכיוונים. היה קשה מאוד להשאיר, תזכרו שהקדמנו ביומיים בגלל הלחץ הגדול, אז להגיד בוא נדחה בשבוע? אמרתי את זה בממשלה שהיה אפשר לקבל החלטה של לדחות בשבוע ולפתוח אחרי פורים אבל בלחצים הקיימים זה היה בלתי אפשרי".
החשש מהווריאנטים
פרסמתם אתמול שאחוז אחד מהדגימות בישראל נגועות בזן הדרום אפריקני, אלה המספרים?
"זה הנתון, עשינו סקר של 3,000 דגימות מכל רחבי הארץ, לבדיקה ספציפית לזן הדרום אפריקני והמספר הוא כזה. יש לנו להערכתנו כעשרות בדיקות מדי יום מהזן הזה בכל רחבי הארץ".
עד כמה הוא עמיד בפני החיסון?
"למיטב הבנתנו הזן הזה פחות רגיש לחיסון כלומר החיסון עובד יותר טוב על הזן המקורי ועל הזן הבריטי".
מה זה אומר פחות רגיש? אנשים יגיעו למצב קשה?
"את זה עדיין אנחנו לא יודעים. אנחנו יודעים במעבדה שהנוגדנים של המחוסנים מנטרלים פחות את הזן הזה מאשר את הזן הבריטי, זה לא שהם לא עובדים בכלל אלא מנטרלים פחות. עכשיו אנחנו רוצים לראות, האם באמת יש לנו יותר חולים ויותר חולים קשה עם הזן הזה אין לנו עדיין תשובה לזה".
מה מאפיין את הזן הזה לעומת הבריטי?
"הוא מדבק כמו הבריטי, כלומר מדבק יותר, אנחנו לא יודעים האם הוא גורם לתחלואה יותר קשה והייחודיות שלו מהזן הבריטי זה החסינות היחסית שלו לחיסון, העמידות שלו לחיסון".
מה שונה בהרכב שלו?
"יש לו עוד מוטציה במקום שנקרא 484, המוטציה על אזור הספייק, הזיז של הנגיף שמקנה לו כנראה את העמידות היחסית לחיסון".
יש בישראל חולים בינוני או קשה שנדבקו בזן הדרום אפריקני אחרי שחוסנו בחיסון השני?
"ככל שאני יודע אין חולים כאלה אבל אני אומר זאת בזהירות כי לא מיפינו את כל החולים ואנחנו בתהליך שכל מי שאחרי חיסון שני, שבועיים אחרי, חלה אנחנו מרצפים את הנגיף כדי לראות איזה זן הוא. לא עשינו את זה בינתיים על כולם אז אני אומר את הדברים בזהירות אבל יש היתכנות כזאת".
זן מאוגנדה?
"הזן מאוגנדה התגלה בשבוע שעבר, לא הכרנו את הזן הזה לפני כן, התגלה מקרה אחד. אין לנו פרטים מה מייחד אותו, כרגע אנחנו יודעים שהוא נפוץ באוגנדה, הוא נמצא במקומות אחרים בעולם במספרים מאוד קטנים וגם אצלנו מקרה אחד. כרגע אין לו מאפיינים מיוחדים אז אנחנו לא יודיעם מה המשמעות הקלינית של זה אבל זה נותן ביטוי לכך שיכולים להתפתח כל מיני זנים ואנחנו חייבים לעקוב אחרי זה ולמנוע את כניסתם".
עד היום התפתחו אלפי זנים שונים, למה הבריטי, הדרום אפריקני והאוגנדי מיוחדים?
"אנחנו מתמקדים באלה שיש להם משמעות קלינית מיוחדת כי מרביתם של הזנים האלה, מתנהגים כמו הווירוס המקורי. ברגע שיש וירוס שמתפשט יותר מהר או גורם למחלה יותר קשה או עמיד לחיסון עליו אנחנו מתמקדים".
בוא נדבר על אפליקציית התו הירוק שתקועה ולא עובדת.
"עובדים קשה מאוד לשפר אותה, אמרנו שיהיו שבועיים של הרצה. העומסים בימים הראשונים - גם בתעודת המתחסן זה היה כך - הם כאלה שאי אפשר לעמוד בהם. מאות אלפים מיליונים פונים להוריד את התו הירוק וזה יסתדר. בינתיים אפשר להיכנס עם תעודת מתחסן ומחלים לכל המקומות ואנחנו עובדים על השיפור".
המלצה שלי להיכנס בלילה. יש ירידה בכל העולם במספר הנדבקים בקורונה בנסיגה, רואים את זה?
"אנחנו רואים את הירידה אצלנו, היא ירידה מתונה ולא מאוד מהירה".
את המספרים של הלילה יש לך?
"אתמול 4677 מאומתים, ירידה יחסית לשבוע שעבר, 7 אחוז בדיקות חיוביות".
תחושה בימים האחרונים של התמתנות של המגפה בעולם?
"בכל העולם אנחנו רואים ירידה, במרבית העולם, אפשר לייחס אותה חלקית לצעדים שנעשים בעולם, יש גם את החיסונים שנכנסים לאט ויכול להיות שיש מרכיב של עונתיות. אנחנו צריכים לראות לאן זה מתפתח. אי אפשר לנבא לאן הירידה תגיע והאם יהיה גל נוסף".