לפעמים כל מה שצריך זה רק לשנות את כיוון הרוח. כשאביגדור יצחקי התמנה ליו"ר מפעל הפיס ב־2018, הוא אמר לאנשיו שאומנם צריך להמשיך לסייע לרשויות בהקמת מבנים חיוניים, אבל לצד זאת חייבים להעמיק את ההשקעה בתוכניות חברתיות שמטרתן לגעת באנשים עצמם ולשפר את איכות חייהם של תושבי הרשויות המקומיות. ואכן, לפני כשנתיים יצא לדרך פרויקט “תוכניות ההפעלה", שהפך עם הזמן להצלחה גדולה.

במסגרת הסל התקציבי שכל רשות מקבלת מדי שנה ממפעל הפיס, ניתנת לה האפשרות להפנות כספים לפעילויות למען אוכלוסיות הזקוקות לסיוע. בין היתר מדובר באזרחים ותיקים, ילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים, נוער בסיכון, משפחות במעגל העוני.

אז יש אולי רשויות שמסוגלות להסתדר גם ללא העזרה המוצעת, אבל יש כאלה שהפניית המשאבים סיפקה להן מנת חמצן והזרמת חיים במסגרת הקהילה. מדובר לעתים במועצות ובעיריות שעם כל הרצון שלהן לסייע לתושבים, מצבן הכלכלי לא אפשר להן, וכעת מלבד היכולת להסתייע במפעל הפיס לשדרג את התשתיות המקומיות, יש אפשרות להפעיל מערך של סיוע לקהילה באמצעות מיזמים חברתיים.

אביגדור יצחקי, יו''ר מפעל הפיס משנת 2018 (צילום: איקי מימון)
אביגדור יצחקי, יו''ר מפעל הפיס משנת 2018 (צילום: איקי מימון)


לטווח הארוך תוכניות אלה תאפשרנה להוביל שינויי עומק ברשויות המקומיות ובחברה הישראלית כולה. אחד היתרונות הבולטים של מערך תוכניות ההפעלה נעוץ בעובדה שהן נבנות יחד עם הרשויות המקומיות ובהתאם לצרכים שעולים מן השטח.

אחת הערים שמימשו באופן יוצא דופן את הפוטנציאל שגלום בתוכניות ההפעלה היא העיר בת ים. “העירייה שלנו לא עשירה, ויכולתה להעניק ערך מוסף בשירותים בתחומי נוער, צעירים ורווחה הייתה מוגבלת יחסית", הסבירה זיו חורב, סמנכ"לית עיריית בת ים. “העובדה שמפעל הפיס מאפשר לנו לבחור להשקיע לא רק בבניינים, אלא גם באיכות חיים, עושה לנו מאוד טוב".

בבת ים, למשל, יש מערכת חינוך מצוינת, והיא נהנית מאחוז גבוה של בני נוער המתגייסים לצה"ל, אבל מבחינת הצעירים שממשיכים בצבא לתפקידי פיקוד וקצונה, אובחן חוסר.

בעירייה החליטו על פיתוח ויצירת תוכנית “ממריאים", שבמסגרתה מאתרים צעירים בעלי פוטנציאל ומכינים אותם פיזית ומנטלית לקראת השירות הצבאי. בעירייה מציינים שבלי תמיכת הפיס הם לא היו יכולים להגיע לכל כך הרבה בני נוער מוכשרים. “אני מאמינה שהתוכנית הזו תשפיע בעתיד גם על פני העיר", משוכנעת סמנכ"לית העירייה.

מפעל הפיס פתח בפני הרשויות את האופציה להקדים את מתן התקציבים המגיעים להן עד 2023 לטובת פרויקטים שנדרשים להן (תוכנית החומש), ובמסגרת זו התבקשו הרשויות המקומיות להציג תוכניות הפעלה בהיקף שלא יפחת מ־15% מהסכומים שאושרו להן בתוכנית החומש.
במפעל הפיס, שדרבן את הרשויות להקצות אף מעבר לכך, הופתעו לגלות שהיו רשויות שלא היו זקוקות לדרבון והן הפנו מיוזמתן סכומים גבוהים הרבה יותר. בת ים, למשל, הפנתה למעלה מ־50%, אבל לא רק היא.

הרשויות הבינו שהכסף הזה יכול להגיע למחוזות שבעבר הן רק תכננו עליהם. באופקים הגשימו את תוכנית “עיר מנגנת", שנולדה לאחר חבלי לידה ארוכים: תוכנית שבעזרתה לכל ילד בעיר ניתנת אפשרות להתנסות בכלי נגינה אחד לפחות. כלים כמו כינור, סקסופון, קלרינט, גיטרה.
בתוכנית משתתפים כיום 150 תלמידים מכיתות ד'־ו', מארבעה בתי ספר, כשכל מוסד חינוכי מתמחה בכלי מסוים, והכוונה היא להקים תזמורות, הרכבים ומקהלות. תקציב הפעילות הוא 600 אלף שקל, חציו מגיע מתוכניות ההפעלה של מפעל הפיס, וחציו מהרשות.

בקריית גת פועל מספטמבר 2019 מיזם ייחודי - חוג לכל ילד. העירייה מאפשרת לכל ילד, ללא קשר למצבו הכלכלי או החברתי, לקבל מלגה בשווי של עד 1,000 שקל שבעזרתה יוכל להשתתף במגוון החוגים במתנ"סים המקומיים, מכדורגל, דרך שחייה ועד אקרובטיקה. כ־500 ילדים השתתפו עד כה בחוגים במסגרת התוכנית שתוקצבה בסכום של 785 אלף שקל לחמש שנים וגם היא שייכת לתוכניות ההפעלה.

"מפעל הפיס מאפשר לרשות גמישות מרבית", מסביר גיל ריבוש, ראש מינהל קהילה בעיריית ירושלים. “אני אחראי על תחום הרווחה, שגם אם הוא נחשב יחסית לעתיר משאבים, הוא מאוד נוקשה, וקשה לעשות בו מעבר למה שנקבע. הפיס נתן את האפשרות וסייע לנו לחלום בגדול ולייצר תוכניות לטווח הארוך". בסך הכל פועלות כיום בירושלים כ־60 תוכניות הפעלה.

לדוגמה, אחת התוכניות בבירה נקראת “פרלמנטים", שכעת בגלל נגיף הקורונה קצת פחות פעילה. הוחלט שם לקיים עבור התושבים הוותיקים מפגשים בשעות הבוקר בבתי קפה, על קפה ומאפה. לפעמים ניתנת שם הרצאה, או שמסתפקים במפגש מקומי שיסייע להפגת הבדידות ולהרחבת המעגל החברתי.

בירושלים הופתעו איך ניתן להגיע לאוכלוסיות שבעבר היה חשש שיישארו מחוץ לתחום. למשל, בתקופת הקורונה הם מקיימים דרך הזום, או בשיחת טלפון, את “מעגלי אמהות" - תמיכה באמהות צעירות, חד־הוריות, או כאלה שילדו בפעם הראשונה. 5,200 נשים חרדיות הצטרפו לקבוצות האלה.

“הורים לילדים עם מוגבלויות הרבה פעמים נשארו ללא מענה", מספר ריבוש מעיריית ירושלים. “יש לנו כעת תוכנית ששנים דובר עליה ולא נמצא לה מימון שיאפשר את פעילותה. להורים לילדים עם אוטיזם יצרנו הדרכה וקבוצת תמיכה שבה הם מכירים הורים בסיטואציה דומה. אתה צריך לראות מה זה עשה להם. אני יכול להגיד כעת לעובדים שלי ‘אם יש לכם רעיון, תציפו אותו, עכשיו ניתן לבצע' וזה לא היה לפני תמיכת הפיס".

בלא מעט רשויות הוקמו קבוצות חשיבה וצוותים ייעודיים שמטרתם להפעיל פרויקטים שנקלעו לסכנת קיום בגלל מחסור בתקציב ופרויקטים נוספים שיכולים לענות על צרכים שעלו מהשטח. למשל, עיריית באקה אל־גרבייה החלה בקיץ בתוכנית כוללת לסיוע לנוער בסיכון. בשיתוף יועצות בתי הספר נפתחו תוכניות שבאו להקל על נוער בעל רקע קשה, שמצוקת הקורונה רק הרעה את מצבו. נפתחה סדנת טיפול בדרמה לנערות שחוו מצוקה רגשית ודימוי עצמי נמוך, ומתקיימים ביישוב חוגי רכיבה טיפולית, וסיירת “נוער מנהיג", שבה בני נוער מסייעים לחבריהם.

הצלחת המיזם מתבטאת בין היתר בכמות הבקשות שזרמו למפעל הפיס, מאז הוא החל ביוזמה. אם ב־2019 אושרו תוכניות בהיקף של 36 מיליון שקל, ב־2020 כבר אושרו תוכניות בהיקף של 95 מיליון שקל, גידול של 260%, שרק הוכיח את הצורך המשמעותי בסיוע כזה.

נושא קריטי נוסף הוא המענה החשוב למחסור במוקדי רפואה דחופה בפריפריה, בעיקר ביישובים שרחוקים מבתי חולים מרכזיים. בשנה שעברה הושקעו 4.5 מיליון שקל ב־12 יישובים כמו כסייפה, ערערה בנגב ובסמת טבעון. מדובר גם בהפעלת המוקדים הקיימים וגם בפתיחת מוקדים חדשים. בתקופת הקורונה הועבר לרשויות סיוע נוסף בהיקף של 50 מיליון שקל, שהוזרם ישירות לתושבים שהיו זקוקים לחבילות מזון, ביגוד ומוצרי חשמל.

עיריית פתח תקווה הייתה הראשונה שהשתמשה בתוכניות ההפעלה. צוותים מקצועיים מטעם העירייה ומפעל הפיס עבדו על גיבוש תוכנית שתוקצבה ב־540 אלף שקל וכללה בין היתר: כנסי מתגייסים, אירועי תרבות וסדנאות העצמה לבני נוער.

בכל בקשה של רשות שמגיעה למפעל הפיס מפורטים הסכומים המבוקשים ומטרתם. ברשויות מספרים שאם מדובר בטובת התושב, הבקשה בדרך כלל מאושרת והמנעד כאן רחב. "הקמת מבנים זה דבר חשוב", אומרת חורב מעיריית בת ים. “אבל פה ניתן חופש לרשות שיודעת למה היא זקוקה. מפעל הפיס נתן לנו חופש החלטה ונהג ברגישות חברתית, וזה בעיניי בראש ובראשונה מקדם את שוויון ההזדמנויות ומצמצם פערים. הכסף הזה באמת נוגע באנשים".

עירית בן מנחם, מנהלת מחלקת מבני פיס במפעל הפיס, מסכמת: “אנו במפעל הפיס שמחים לראות את שיתוף הפעולה עם הרשויות בתחום. קיבלנו מאות תוכניות שונות ומגוונות שניכר שהושקעה מחשבה רבה בבנייתן, תוכניות הבאות לסייע לתושבים בתחומי הרווחה, נוער, צעירים, בריאות ועוד. אנו גאים לראות את הגידול בהקצאת תקציבי הפיס לתחום חשוב זה ומקווים שהשקעה זו תניב פירות גם לטווח ארוך".