1. קרוב לוודאי שנתניהו לא יודה בכך, אבל אני משוכנע שהוא די מקלל את הרגע שבו החליט לפרק את הממשלה על התקציב ולפנות לבחירות רביעיות בתוך שנתיים, כדי לנסות להשיג קואליציית 61 שתקנה לו חסינות והימלטות מאימת הדין.

אני מעריך שנתניהו מופתע מעוצמת האיום מימין ומגודל הגוש שקם עליו להדיחו, ושהוא כבר מתגעגע ל"שותפות הזהב" שהייתה לו עם כחול לבן. הוא מכיר היטב את סער, בנט וליברמן, ואת יכולת הסכינאות שלהם לעומת הטירון הפוליטי גנץ, שרצה לעשות טוב לעמו ולמולדתו ונעקץ על ידיו.

נתניהו לא יודע כיצד ייצא מהאירוע שיזם והפיק בעצמו. מבחינתו זה יכול להיגמר בכי רע. רוב הציבור רוצה בהחלפתו, רוב הציבור סבור שהוא מיצה את עצמו, ואחדים מהעומדים מולו צמודים אליו בסקרי מידת התאמה לראשות הממשלה. גם שריו ושרותיו תאבי השלטון לא מתים עליו, מתדרכים נגדו ומקטרים על שלטון היחיד, או השלטון המשפחתי.

השבוע פתח נתניהו את מערכת הבחירות של הליכוד וניסה לרתום את סיעתו להסתערות. הוא הבטיח להם שיש פוטנציאל ל־40 מנדטים ושצריך רק להרים אותם מהרצפה. אם הוא מתכוון למנדטים שחונים אצל בנט, ייתכן שהוא צודק. יו"ר ימינה, שטוען מעל לכל במה שנתניהו צריך ללכת הביתה ומותח ביקורת על תפקודו ועל תפקוד ממשלתו, הודיע השבוע שלא יישב תחת יאיר לפיד ב"ממשלת שמאל". בכך, ביטל באחת את מעמדו הפוטנציאלי כלשון המאזניים בהרכבת קואליציה. אם לא יישב עם לפיד – אז עם מי יישב? עם נתניהו? אם כך, האם לא עדיף לבחור במקור ולא בחיקוי?

בדיוק למנדטים הללו מכוון כעת נתניהו, ובנט שיחק השבוע לידיו כשהגדיר את לפיד כשמאל – ממש כמו נתניהו. אני מניח שבימים הקרובים ינסה בנט לשנות את הניסוח. את האמת הוא מתקשה ודאי לומר, והאמת שלו אומרת בעצם כך: "אם חפצה נפשכם שאסייע לכם להחליף את נתניהו, תצטרכו לעשות את זה דרכי כראש ממשלה, גם אם יהיו לי רק 10 מנדטים". מין סחיטה פוליטית שכזו שלא תיתפס טוב ציבורית.
 
2. השבוע הכריז נתניהו כי ביום הראשון של הממשלה החדשה בראשותו הוא ״יעביר לאזרחי ישראל״ 15 מיליארד שקל. כן, ממש כך אמר. הוא לא פירט מניין יגיע הכסף, לא אמר על חשבון מה, לא גילה אם מדובר בכספי תרומה שהשיג, בכספו האישי או בכספו של הציבור עצמו. הציבור נתן והציבור לקח.

כבר אמר המשורר "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", אבל נתניהו מביא את זה לשיאים. רק תצביעו לו ותשתתפו בפיזור הכספים (שלכם!).
הדבר המטריד יותר הוא שממשלת ישראל לא מינתה עד לרגע זה צוות מומחים לאומי שיישב על המדוכה ויחשוב על מקורות הכנסה ומימון לגירעון הענק בתקציב המדינה. מן הראוי היה שצוות שכזה, שימנה מומחים מבנק ישראל, האוצר, האקדמיה ונוספים, יישב, ידון ויציע לממשלה תוכנית. בינתיים נתניהו מפזר כספים, מחלק חיסונים על חשבוננו לעולם הקרוב והרחוק, ומתכוון להאריך את תקופת החל"ת בכמה חודשים. אחריו המבול, אבל על הראש שלנו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו תוקף: "אתם מדמיינים שמישהו ימנע ממני להביא סיוע כלכלי בגלל בחירות?" (קרדיט: ללא)

3. בהחדרה שקטה, ללא נאומי דגל בקונגרס וללא הצהרה נשיאותית בוושינגטון או בקהיר, מבהיר ממשל ביידן לממשלת ישראל הנוכחית והבאה ולאזרחי ישראל שתם מבחינתם עידן התמימות וההדחקה, ושצריך לחזור למסלול הפלסטיני על פי תוכנית שתי המדינות (עליה הכריז פעם נתניהו על מנת להיבחר, ולאחר מכן התנער ממנה כדי להיבחר שוב).

במשך ארבע שנות כהונת טראמפ נהנתה ישראל מחסדים ומנסים גדולים וחשובים בכל הקשור למעמדה של ירושלים, ההכרה ברמת הגולן והעברת השגרירות. גולת הכותרת של "מתנות טראמפ" הייתה דחיקת העניין הפלסטיני אל מתחת לשטיח. וזהו בעיניי נזק גדול מאוד לישראל עצמה, שכן הבעיה הזאת גדלה ומתעצמת, וכשאנחנו מעבירים אותה כשהיא גדולה ונפיצה לדור הבא, אנחנו גורמים לו עוול ומסכנים את ישראל.

היכולת שהעניק לנו טראמפ לטמון את הראש בחול ולהתעלם מהמציאות הקרובה בגבול הדרומי והמזרחי תמורת נופש ומסיבות בדובאי – מסתיימת בהדרגה. את המסר הזה העביר הממשל דווקא בשיחות עם שר החוץ גבי אשכנזי ובהודעות רשמיות לאחר השיחה, עדיין לא ברמה של הנשיא וראש הממשלה, שכן ביידן ממתין בוודאי לתוצאות הבחירות בישראל. המציאות מחייבת את ישראל ואת הפלסטינים להתעשת ולהתחיל לדבר. זה יהיה ארוך, זה יהיה קשה, אבל אין ברירה.

ג'ו ביידן (צילום:  REUTERS/Tom Brenner)
ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Tom Brenner)

 
4. הסברתי השבוע למעיין אדם, בת שיחי באולפן של ניב רסקין, שבני הדור שלה כמעט אינם מכירים משהו אחר לבד מבנימין נתניהו כראש הממשלה.

הסברתי לה שהם לא מכירים מספיק ממשלות קואליציוניות אמיתיות, אלא בעיקר שלטון מלוכני־משפחתי כפי שמתרחש כאן בשנים האחרונות. הסברתי לה (ולצופים) שהייתה כאן פעם ממשלת אחדות חזקה ואפקטיבית מאוד עם הרבה אנשים עם אגו (רבין, שמיר ופרס), שגברו על היצר, יצרו רוטציה והצילו את המשק והכלכלה ועשו דברים חשובים.

הסברתי לה שבני דורה לא נחשפו מספיק לתרבות הפוליטית והממלכתית של אנשים כמו מנחם בגין, יצחק רבין ז"ל ואחרים, והסברתי גם שבהחלט ייתכן שיש חלופה לשלטון הרב־שנתי של נתניהו, ושזה גם אפשרי.
 
5. כשמרצ מתמודדת כיום עם אחוז החסימה, נזכרתי לרגע במרכיביה ההיסטוריים - מפ"ם, ר"צ ושינוי. כחבר קיבוץ של השומר הצעיר, הייתי קרוב למפ"ם. זו הייתה תנועה פוליטית מפוארת שחתומה על הקמת המדינה, ההסתדרות והתנועה הקיבוצית, על מגילת העצמאות ועל מפעלים ציוניים רבים. למפ"ם הייתה תנועת התיישבות קיבוצית - הקיבוץ הארצי ותנועת הנוער השומר הצעיר, עם עשרות קנים בישראל ועוד עשרות ברחבי העולם. היה לה עיתון יומי, "על המשמר", והיו גם 34 סניפים ברחבי ישראל של מועדוני התרבות "צוותא".

היו לה סניפים בכל מרכז עיר ואחיזה משמעותית בהסתדרות, בממשלה, בכנסת ובמוסדות הלאומיים ומורשת ומסורת. הכרתי את מפ"ם בשנים שאחרי ההתפכחות מברה"מ ומסטאלין, והכרתי תנועה ציונית שמובילה בהתיישבות, בביטחון ובצה"ל, בחינוך ובכלכלה, שבה הרבה אומנים, סופרים ואנשי רוח, מקהלות ותזמורות ועוד ועוד.

וכל זה נחלת העבר. נותרו רק הזיכרונות והטעויות שהביאו למחיקתה. נותרה רק האות הראשונה ב"מרצ", סימנה של מפ"ם ההיסטורית.
לא, אינני מתגעגע לעבר, אני רק רוצה להסביר ולהזהיר שגם אימפריות חזקות עלולות להיעלם ולהפוך לעמוד בספרי ההיסטוריה.
 
6. נסעתי בשבוע החולף גם צפונה וגם דרומה, והארץ שלנו יפה עד מאוד. מזג האוויר מאפשר לפתוח חלון ולנשום את האוויר הצח ואת הירוק ששולט בכל פינה כתוצאה מהגשמים האחרונים שירדו בעוצמה והרוו את האדמה. הכל ירוק, הכל פורח, הכל זורם, מפלס הכנרת בעלייה, והתחלואה בירידה ועוד יהיה טוב. צאו לטייל, לכו למרחב הכפרי. המסעדות סגורות, אבל לטייל זה מספיק בהחלט.
 
7. נירה ידין הציעה בטוויטר לזכות את שירה איסקוב האמיצה בהדלקת משואה ביום העצמאות השנה, ואני מצטרף אליה בשמחה. האישה הזו ראויה להשיא משואה בשם הנשים שנפלו קורבן ובשם כל הנשים שמפסיקות לפחד, שמתלוננות, נחשפות ומעידות. אני תומך נלהב.
שבת שלום.

[email protected]