למעט הליכוד, המפלגות חושפות תוכניות כלכליות שהסיכוי להגשמתן אפסי

1. הורדת המסיכות
שר האוצר ישראל כ"ץ תקף השבוע את בני גנץ, המונע לדבריו אישור סיוע של יותר מחצי מיליארד שקל לנכים. "ישראל לפני הכל? פשוט בושה", זעם כ"ץ, וגם קבל על כך שיו"ר כחול לבן מונע את אישור מתווה החזר הארנונות לעסקים.

שר האוצר מיתמם. את הכספים לנכים ולהחזר הארנונות הוא מבקש לאשר על סמך תקציב על הקרח, שעדיין לא אושר. בחסות הקורונה הוא מבקש לאשר קופסאות שימורים הכוללות פינוקי בחירות, ובהם מענק מיוחד של כ־5 מיליארד שקל לאזרחים. טוב שגנץ מתעקש: מדוע דווקא נכים, אזרחים ועסקים, ולמה לא רופאים, אחיות ומורים? יתכבד נא שר האוצר ויביא לאישור את כל הפינוקים הללו בדיוק ב־24 במרץ - יום לאחר הבחירות.

הנכים, העסקים והמקורבים יחזיקו מעמד עוד חודש. שום דבר לא יקרה, למעט טרפוד כלכלת בחירות. ואכן בנימין נתניהו נשבר, ולנוכח התנגדות כחול לבן ("פוליטיקאים חסרי אחריות", כדבריו) התחייב להביא אחרי הבחירות חבילת סיוע של 15 מיליארד שקל. אפשר להירגע: זה לא יקרה.

בתחילת משבר הקורונה כחול לבן נכנסה מתחת לאלונקה וגנץ קפץ על הרימון. אבל מתחילת 2021 הם התבגרו והפסיקו להיות פראיירים. מה שצריך להעסיק את אנשי הליכוד הוא לא מה שמכונה "תוכנית כלכלית חדשה", שהיועץ המשפטי לממשלה התבקש לאשר על ידי שר האוצר.

המדינה מתנהלת ללא תקציב ל־2020 ול־2021, עם גירעון של 166 מיליארד שקל, אבטלה של 700 אלף איש (המתודלקת על ידי תוכנית חל"ת שתפוג אחרי הבחירות) ומשבר חינוכי עמוק. במונחי בריאות, המדינה זקוקה לחיבור דחוף לאקמו; במונחי כלכלה - לתוכנית לחילוץ.

כל ההבטחות הכלכליות האחרונות יישארו ממילא על הקרח. "התוכנית הכלכלית" של הליכוד היא פזרנות כספים נטו וכוללת מילים מכובסות כמו "רפורמות", הקלות ברישוי עסקים וביטול הבירוקרטיה. העובדה שעדיין לא גובשה תוכנית חילוץ אמיתית למשק אינה מקרית. אם תהיה כזאת, זה יקרה רק לאחר 23 במרץ (בתקווה עמוקה שלא נלך לבחירות חמישיות).

בינתיים בליכוד חוגגים את פורים עם משלוחי מנות תקציביות בעסקות תשלומים. אבל לא כל יום פורים. אחרי הבחירות "נחגוג" את נשף הורדת המסיכות עם סדרת גזירות להצלת הכלכלה ולחיסול הגירעון. עד אז לאף מפלגה אין אומץ להציג סדר יום חדש עם תוכניות לא פופולרית. שום מנהיג מפלגה שחשף עד כה את תוכניותיו הכלכליות לא מעז לדבר על העלאת מסים - הצעד המיידי הנדרש לסגירת גירעון הענק בתקציב, שתופח מחודש לחודש כמו עוגת שמרים (הגירעון הנוכחי, העומד על 166 מיליארד שקל, יעודכן בשבוע הבא).

נתחיל מירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית שהצהיר שיהיה שר האוצר הבא. זליכה עדיין לא יצא מסרט שהוקרן לפני עשור. משלוח המנות של זליכה כולל הורדת מחירי הדיור, פירוק המונופולים ומלחמה בטייקונים, שזה פאסה. אם הוא באמת רוצה שינוי ומעוניין שנתניהו ילך הביתה, אזי שיתכבד ויניח את האגו המנופח בצד, ויודיע על פרישתו מהמרוץ ללא שום קבלת תמורה פוליטית. בסקרים הוא נמצא רחוק מאחוז החסימה, וגם זה ביום טוב.

גדעון סער (תקווה חדשה) ואביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) חשפו תוכנית הכוללת רשת ביטחון סוציאלי, עידוד חזרה לעבודה עם סיוע לעסקים קטנים, והעלאת השכר הממוצע ומס הכנסה שלילי. חבל שבמצב הנוכחי התוכניות יישארו בשלב זה על הקרח. הגדילו לעשות נפתלי בנט (ימינה), שחשף "תוכנית כלכלית חדשה" אצל רינה מצליח ב"פגוש את העיתונות", ואיילת שקד, שחשפה ב"גלובס" תוכנית דיור חדשה.

נזכיר שימינה פרסמה כבר לפני כחודשיים את תוכנית 200 הימים "ליום שאחרי". התוכנית הנוכחית של בנט כוללת הפחתת מסים (מס הכנסה ומס חברות), הקפאת הוצאות ממשלה וביטול משרדים. אצל שקד מדובר בהפחתת מחירי הדיור וביטול משרד השיכון. מדובר בתוכניות מעורפלות, כמו השאלה אם בנט יצטרף או לא לקואליציית נתניהו.

2. מטוטלת הביטקוין
מחירי הביטקוין, המכונה "נכס פיננסי" אך לא "מטבע", חוו השבוע רעידת אדמה קשה. אם עד השבוע עמד המחיר ליחידה על 58 אלף דולר, השבוע הוא ירד מתחת ל־45 אלף דולר, והסוף לוט בערפל.

הסיבה התורנית לצניחה היא התבטאות שרת האוצר האמריקאית (לשעבר יו"ר הפד) ג'נט ילן, שלפיה מדובר בנכס ספקולטיבי המקשה על ביצוע עסקאות, ושלנוכח התנודתיות הרבה שלו המשקיעים חייבים לנקוט משנה זהירות. ילן הנחיתה מכה קשה ביותר ליחסי הציבור של הביטקוין. לכך יש להוסיף דברים קשים שאמר בעבר גורו ההשקעות וורן באפט, שלעולם לא ייגע בביטקוין, ואף כינה אותו "רעל עכברים בריבוע". כשנשאל על אפשרות השקעה במטבע, הוא השיב: "הבן שלי מעדיף ירושה בדולרים ולא בביטקוין".

לצד רואי השחורות, יש הרואים במטבעות הקריפטוגרפיים את העתיד של עולם המסחר. בהתחשב בעובדה שבתחילת 2021 הוא עוד נסחר ב־29 אלף דולר, גם המחיר הנוכחי אינו מקפח את המשקיעים שהצטרפו לטרנד לפני שנה.

את התנופה התורנית הוביל המשקיע אילון מאסק. חברת טסלה שבבעלותו הודיעה על השקעה של 1.5 מיליארד דולר, והבטיחה לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום עבור מוצריה (אגב, אחת החברות הפיננסיות הראשונות שהכירה בביטקוין כאמצעי תשלום הייתה פייפאל). טסלה דיווחה על העסקה לרשות ניירות ערך האמריקאית, שהסדירה לפני מספר חודשים את סוגיית דיווחי ההשקעות, הביטקוין זכה ליחסי ציבור מעולים, ומחירו המריא בהתאם. לגיטימיות ההשקעה בו מצד משקיעי המיינסטרים ומשקיעים מוסדיים זינקה. התייחסות רשות ני"ע האמריקאית להשקעה כהליך לגיטימי העלתה את ערכו, ויש שכבר רואים בו תחליף השקעה במניות.

אלי מיזרוח, המשמש כמנכ"ל בית ההשקעות סילבר קסטל, מכיר היטב את תחום המטבעות החליפיים. סילבר קסטל הוקמה ביולי 2018 על ידי גבי רביד, לשעבר מנכ"לית ומייסדת בית ההשקעות פסגות, חן מוניץ, רמי בייניש וצבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים המשמש כיו"ר החברה. מיזרוח עצמו הגיע מהמערכת הפיננסית המסורתית. הוא התקדם מתפקידו כיועץ בכיר בבנק ההשקעות מקנזי לתפקיד מנהל האסטרטגיה בבנק הפועלים, מנכ"ל חברת גולף ושותף בחברת הייעוץ טאסק.

סילבר קסטל מטפלת בקרנות גידור עבור "משקיעים כשירים" (בעלי הון גבוה) ומוסדיים בהיקף מנוהל של 5 מיליון דולר. היא התמחתה בהשקעות ביטקוין, הקימה פלטפורמה למתן הלוואות בשקלים כשהבטוחה היא ביטקוין, ופועלת להפיץ את הבשורה לכמה שיותר גופים מוסדיים.

"אנחנו רוצים להנגיש חשיפה למטבעות דיגיטליים לכולם, כולל הציבור הרחב, אבל כרגע הרגולציה לא מאפשרת לכולם להשקיע. למרות זאת, להערכתי, היקף ההשקעות בישראל בביטקוין נאמד ב־1.5־2 מיליארד שקל. מדובר בעשרות אלפי ארנקים דיגיטליים ומאות סוחרים", אומר מיזרוח ומרגיע: "אי אפשר לגנוב אצלנו את המטבע, ואם גונבים, יש ביטוח מלא של לויד'ס. כמות הביטקוין שהונפקו עומדת כרגע על 18.8 מיליון יחידות, והשיא יגיע בתוך מספר שנים ל־21 מיליון יחידות, ומעבר לכך לא יונפקו חדשות".

הביטקוין, שקרא תיגר על הממשלות והמערכת הבנקאית העולמית, מקבל כתף קרה מרשויות הרגולציה. מכיוון שהוא אינו נחשב למטבע אלא לנכס פיננסי, הרווחים עליו מחויבים במס רווחי הון כמקובל בשוק המניות. המערכת הבנקאית בגיבוי בנק ישראל סולדת מהיצור הפיננסי המסוכן, ואינה מוכנה להכיל את הסיכונים הכרוכים בטיפול בו.

לא ניתן לרכוש ביטקוין דרך המערכת הבנקאית, ויותר מכך: הבנקים מערימים קשיים על סוחרים המעוניינים להכניס כסף לישראל כשמקור התמורה הוא ביטקוין. "אנחנו במגעים מול בנק מסוים שיתחיל לעבוד עם ביטקוין, וזאת תהיה פריצת דרך למרות מגבלות בנק ישראל", אומר מיזרוח.

דווקא משקיעים מוסדיים מגלים עניין בחשיפה לנכסים דיגיטליים, וחוקרים את התחום. אם תהיה פריצת דרך, היא תגיע מצד בתי השקעות כמו אלטשולר שחם, מיטב דש וגם מהפניקס ביטוח, שהם הראשונים לחשוב מחוץ לקופסה ולהיכנס לתחומי השקעה יצירתיים.

מנכ"ל סילבר קסטל מסכם: "אני מקווה מאוד שהרגולציה תאפשר להקים קרן נאמנות המתמחה בביטקוין. לרשות ני"ע יש הרבה שאלות, והם רוצים לדעת איך מתמודדים וכיצד מסבירים את רמות הסיכון בהשקעה. אני מאמין שבעקבות טסלה פופולריות ההשקעה תגדל, למרות רמת הסיכון והשפל שראינו בשבוע האחרון".

3. בועת ביטוח דיגיטלית
למפקח על הביטוח באוצר, ד"ר משה ברקת, יש כמה סיבות לדאגה. הוא מוטרד בעיקר מהיקף ההשקעות הגדל והולך של הגופים המוסדיים וחושש מהיווצרותה של בועה פיננסית שסופה להתפוצץ.

על רקע זה ברקת ערך השבוע ביקורת פתע בעשרה גופי השקעה מוסדיים (גמל ופנסיה), כדי ללמוד מקרוב כיצד מתקבלות החלטות ההשקעה. במקביל ביקש מהמוסדיים את הפרוטוקולים מדיוני ועדות ההשקעה, שהובילו אותם להשקיע בהנפקות מסוימות. באוצר חוששים מחידוש הימים העליזים של "הנפקות פקס", שבהם החתמים שיווקו את דפי ההנפקה במשלוח פקס עם הפרטים העיקריים של התשקיף.

אחת התופעות שאמורה להדיר שינה מעיני ד"ר ברקת היא הנפקות הביטוח בכלל והדיגיטליות בפרט. לא מדובר בחברות הביטוח המסורתיות, המציעות את עולם הביטוח החדש, היעיל, נטול סוכנים, המותאם לעידן פוסט־קורונה. מדובר במיזמים ישראליים ובינלאומיים המונפקים בבורסת ת"א ובנאסד"ק ללא היסוס עם מכפילי רווח דמיוניים.

לי זה מזכיר בעיר את בועת הדוט.קום של עולם ההייטק שהתנפצה בקול רעש מחריד ב־2001, וגררה בעקבותיה משבר פיננסי עולמי. גם אז נישאו חברות הטכנולוגיה על כנפי הדמיון, ומניותיהן הונפקו על בסיס "פוטנציאל", ללא מודלים עסקיים מסורתיים.

בישראל פועלות מספר חברות דיגיטליות. הבולטות שבהן: ליברה, שבניהול אתי אלישקוב (הוקמה ב־2017), וחברת Wesure של אמיל וינשל, שהחלה לפעול לפני שנתיים. המודלים העסקיים של שתיהן דומים: מכירת ביטוח ישירה ללקוחות עם מודל תעסוקה רזה, מחיר נמוך ותקווה לרווחיות משופרת.

השבוע שיגרה Wesure טיוטת תשקיף שלישית לרשות ני"ע לגיוס 30־50 מיליון שקל, לפי שווי חברה הנאמד ב־500 מיליון שקל. אם ההנפקה תצליח, התחנה העסקית הבאה תהיה הבורסה האמריקאית.

הדוחות השנתיים עדיין לא פורסמו, אבל סביר להניח שההכנסות מפרמיות יסתכמו בעשרות מיליוני שקלים, והרווח, במקרה הטוב, במיליוני שקלים בודדים. במילים אחרות - הבעלים מוכרים חלום עסקי עתידי, כשאת מחיר הפוטנציאל הם גובים מיידית. למפקח על הביטוח יש סיבה מספיק טובה לבדוק לעומק מי מוועדות ההשקעות ימליצו להשתתף בהנפקה, ועל סמך אילו קריטריונים.

בהשוואה למודלים של חברות הדיגיטל האמריקאיות, Wesure צנועים בהערכות השווי שלהם. חברת הביטוח לימונייד, בבעלות יזמים ישראלים, גייסה באחרונה בנאסד"ק מאות מיליוני דולרים, ומניותיה נסחרות לפי שווי דמיוני של 9 מיליארד דולר. חברת נקסט אינשורנס, אף היא בבעלות יזמים ישראלים, המכוונת לעסקים קטנים, מבקשת לגייס בנאסד"ק הון נוסף לפי שווי 4 מיליארד דולר (כ־12 מיליארד שקל).

כדי לקבל פרופורציה בנוגע לשווי הדמיוני המדובר, אסתפק בציון העובדה שמניות הראל השקעות, חברת הביטוח הגדולה בישראל, נסחרות בשווי 6.5 מיליארד שקל - כמחצית מהשווי של נקסט אינשורנס. כלל ביטוח נסחרת לפי 5 מיליארד שקל, מגדל לפי 4 מיליארד שקל ומנורה מבטחים לפי 3.8 מיליארד שקל. במילים אחרות, ענקיות הביטוח הדיגיטליות משאירות אבק למסורתיות הישראליות, והשאלה המטרידה היא אם יש לכך היתכנות עסקית.

האבסורד: בהנחה שלא יימצא פתרון המניח את הדעת, החשבון עלול להגיע בסופו של דבר לעמיתים בקופות הגמל והפנסיה הישראליות. אם יתברר שהכספים אכן זרמו לחברות עם פוטנציאל אך ללא עסקי ליבה, זה ייגמר בבכי. טוב שהמפקח יתמקד במיוחד בביקורותיו בתופעות אלה.

4. המחאה של שמולי
שר העבודה והרווחה איציק שמולי מעדיף בימים אלה להנמיך את הפרופיל התקשורתי שלו ככל הניתן, ולרדת אל מתחת לרדאר עד להודעה חדשה. הוא יפרוש בקרוב מהממשלה ולא יתמודד בבחירות לכנסת, לאחר שלא מצא אכסניה פוליטית ראויה.

שמולי הוא אחת מהחמצות הענק של הפוליטיקה. בעולם מקביל הוא יכול היה להיבחר לראשות מפלגת העבודה או להימנות עם הנהגת יש עתיד. דרכו הייתה סלולה, עד לתקלה ששמה כחול לבן. ייתכן שהוא עוד יחזור, אבל בשלב זה הוא ירד מהגלגל הפוליטי שאריק שרון כל כך המליץ להיאחז בו.

בפוסט בשבוע שעבר הודה שמולי בטעות שנעשתה בהצטרפותו לממשלת נתניהו. הוא הדגיש את תרומתה של כחול לבן למיתון ההתקפות על שלטון החוק ולסיוע בהתמודדות עם משבר הקורונה. בשיחה איתי הוא מתרחק מנושאים אישיים ומתמקד בניסיון להורדת המסיכה שעטה נתניהו על פניו בנוגע לטיפול במשבר הקורונה.

על הסגר הלילי בפורים, שהחל אתמול, הוא אומר: "הסכנה הממשית טמונה בהתקהלויות. אנחנו רואים שדווקא אנשים מתחום המסחר ובעלי העסקים שומרים על הכללים, ולכן חשוב שצינור החמצן אליהם ימשיך לפעול. הטיפול בקורונה מחייב גישה דיפרנציאלית. צריך לנקוט יד קשה נגד ההפרות, ולא משנה מאיזה מגזר הן מגיעות. חייבים לפעול ללא שיקולים פוליטיים, ולא להעניש את המסחר או החינוך רק בגלל סכנת הדבקות המוניות. דווקא חג הפורים יכול להיות סוג של בלון חמצן קריטי לבעלי העסקים, וחבל שהוא ייסגר".

כשאני שואל על עמדתו בנושא תוכנית המענקים של נתניהו, מדגיש שמולי: "אני לא תומך באופן המופקר שבו ראש הממשלה ניהל את המשבר מבחינה כלכלית. אני תומך בסיוע לבעלי העסקים הקטנים, לאזרחים ולשכבות המצוקה שניזוקו במשבר, אבל מתנגד להפוך את המענקים לכסף של משחק מונופול כפי שהדבר נעשה כעת.

הדבר הקריטי שביבי צריך היה לעשות היה לקדם את התקציב, אבל הוא בחר לא לעשות את זה משיקולים אישיים וזרים. זה המיט אסון קשה על המשק ומשקי הבית. חלוקה מופקרת של כספים ופיזורים ללא הבחנה זה מופקר, מושחת ולא יעיל".

מה שאתה אומר עומד בסתירה לעמדותיך כשר הרווחה, ובהן סיוע לשכבות המוחלשות.
"אני נאבק כל הזמן למען שכבות המצוקה, ותמיד דרשנו שהחלוקה תהיה דיפרנציאלית. אני לא מחכה לספינים ולהצעות הפוליטיות של ראש הממשלה. לראיה, במשבר הזה הועברו עשרות מיליארדי שקלים לנכים, למקבלי קצבות ולאוכלוסייה הבוגרת. מדובר בקבוצות אזרחים שבדרך כלל לא רואים אותן מירושלים. אבל אני נגד כלכלת בחירות".

שר העבודה בטוח שניהול משבר הקורונה נעשה משיקוליו האישיים של ראש הממשלה: "זה ברור שלא פעם ולא פעמיים היו שיקולים זרים, וזה התבטא באופן ניהול הצד הכלכלי וחוסר הנכונות להתעמת עם קבוצות שהן חלק מהקואליציה. לצערי, בסופו של דבר במבחן התוצאה, נתניהו לא התעלה על גודל השעה. ברור שמצבו האישי והמשפטי מקרין על הכל. הוא העדיף את האינטרס האישי על הלאומי".

אחד הנושאים השנויים במחלוקת הוא אופן הטיפול ביוצאים לחל"ת, ואם אין ניצול לרעה של רשת הביטחון הסוציאלית. עמדתו של שמולי בנושא מפתיעה במידת מה:
"ראשית, צריך היה לספק רשת ביטחון, לפחות בחודשים הראשונים של המשבר, אבל מה שאנחנו רואים היום הוא שלחל"ת יש אפקט שלילי. חלק נלכדים לכאורה במלכודת דבש ויש אפקט שלילי. אנשים לא ממהרים לחזור לעבודה בגלל המשך מתן רשת הביטחון".

אז מה עושים?
"צריך לקדם בדחיפות הכשרות מקצועיות דרך מערך מודרני שיאפשר למובטלים לקבל את ההכשרה שתסייע להם לשפר את כושר ההכנסה. העברנו בוועדת העבודה מענקי חזרה לעבודה למובטלים, וצריך להגדיל את ההיקף. יש להגדיל את מענקי החזרה לעבודה באלפי שקלים, ולהפחית לסרבנים בצורה מדורגת את תשלומי החל"ת. מדובר אך ורק במקרה של אנשים שיש להם יכולת השתכרות אבל לא רוצים לחזור לשוק העבודה כי נוח להם".
[email protected]