משפחה ללא בשר: כיצד משפיעה התזונה הטבעונית על היולדת והתינוק?

העולם שבו אנו חיים משתנה כל הזמן והשינוי בא לידי ביטוי במישורים רבים. בין היתר, הוא מאפשר לנו להיפטר מהנחות ומקביעות חד משמעיות שליוו את האדם במשך שנים, והתבררו עם השנים כמורכבות יותר. כך, למשל, השתחררה האנושות מהנחות בסיס לגבי תזונה טבעונית, ולגבי השפעתה על ההיריון ועל בריאות העובר והתפתחות התינוק. 

ממש עד לשנים האחרונות רבים הניחו שתזונה כזו פוגעת בהכרח בהיריון ובעובר, בשל חוסרים תזונתיים שנגרמים לכאורה, עקב התפריט הטבעוני. עם התפתחות התזונה הטבעונית ותפוצתה ברחבי העולם הבינו רוב אנשי הרפואה כי קביעה חד משמעית היא קביעה שגויה: תזונה טבעונית, בעיקר בעולם השפע שבו אנו חיים היום, יכולה לספק לאם ההריונית ולילדים הגדלים במשפחה טבעונית את כל הערכים התזונתיים שהם זקוקים להם. 

ככלל, המפתחות לתזונה מאוזנת בהיריון ולהתפתחות תקינה של הפעוט קשורים להתנהלות נכונה, לצריכה חכמה של מזון ולמעקב מתמיד אחר המדדים החשובים בגוף, לפני ההיריון, במהלכו ובמהלך התפתחות התינוק והילד. אחת מאבני המזון החשובות בהקשר זה הוא הברזל, שלו השפעות על כל התהליך – מהתקופה שלפני ההיריון, דרך ההיריון עצמו ועד הלידה והתפתחות התינוק.

ברזל וחומצה פולית למניעת אנמיה בהיריון

על פי אתר משרד הבריאות, כל חוסר תזונתי במהלך ההריון עשוי לגרום לבעיה בריאותית כזו או אחרת בעובר, שעשויה ללוות אותו גם בהמשך, לאחר שייוולד. לכן, ישנה חשיבות רבה לשמירה על תזונה מאוזנת במהלך ההריון, בין אם מדובר באם טבעונית או צמחונית ובין אם מדובר באם אשר צורכת מזון מן החי ללא הגבלה.

חשיבותו של הברזל בגופנו רבה מאוד, והיא עולה משמעותית בתקופת ההיריון – אז נפח הדם עולה משמעותית. לכן, המינון היומי המומלץ לאישה בהיריון הוא 27 מ"ג ברזל, ומהשבוע ה־13 – 30 מ"ג ביום. יש הממליצים אף להעלות את המינון לקראת הלידה, בשל הסכנה מאיבוד דם במהלכה – אך בכל מקרה חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל בעניין.

חשוב לדעת: אנמיה בהיריון היא תופעה שכיחה מאוד בקרב נשים, ללא קשר לסוג התזונה שהן צורכות. כלומר,  גם נשים הצורכות בשר סובלות פעמים רבות ממחסור בברזל ונמצאות בסכנה להתפתחות אנמיה בהיריון, שעשויה לגרום לכאבי ראש, לחולשה, עייפות, סחרחורות,  קוצר נשימה ועוד.

לאם הצמחונית או הטבעונית, בשל הספיגה המופחתת של ברזל שמקורו מהצומח ובמיוחד בתקופת ההריון שבה האם "מאבדת" ברזל לטובת העובר - חשוב מאד להקפיד על נטילת תוספי ברזל. מומלץ לקחת תרופה המכילה ברזל בהתאם להמלצת הרופא שספיגתה מוכחת מחקרית.  רצוי גם לבחור  בתרופה נוחה  לשימוש, כך שניתן לקחתה בסמוך למוצרי חלב (כמו פריפול של כצט, המכיל גם חומצה פולית).

ברזל לאחר הלידה – לטובת התפתחותו התקינה של התינוק

מחסור בברזל, ואנמיה הנובעת ממחסור בברזל, מאפיינים לא רק את האוכלוסייה הבוגרת אלא גם פעוטות וילדים. תקופת הינקות מאופיינת בגדילה מואצת, צריכה מוגברת של ברזל, וספיגה מופחתת שלו, ולכן זמינותו בשלבי ההתפתחות השונים היא בעלת חשיבות מכרעת. 

תינוקות נולדים עם מאגרי ברזל שאותם קיבלו מהאם במהלך ההריון. לאחר מספר חודשים מאגרי הברזל מדלדלים ולכן ממליץ משרד הבריאות לתת תוסף ברזל לכל תינוק מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה וחצי. מומלץ לבחור בתרופה המכילה ברזל שיעילות הספיגה שלו הוכחה במחקרים קליניים והיא מותאמת לשימוש בתינוקות (כמו פריפל 3 של טיפטיפות).

ומדוע חשוב כל כך לדאוג לצריכה נאותה של ברזל בקרב ילדים? אנמיה ממחסור בברזל עשויה לגרום להשלכות רבות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. התסמינים הראשוניים של אנמיה בילדים יכולים להיות חיוורון, עצבנות ואי שקט, חולשה, נשימות מהירות, ואכילת קרח או סיד (תסמונת "פיקה"). מעבר לתפקיד הברזל בנשיאת החמצן לרקמות (בהמוגלובין), לברזל ישנו תפקיד גם בתהליכים ביוכימיים ואנזימטיים בגוף, כך שלטווח הארוך יותר חסר ברזל ואנמיה בילדים יכולה לפגוע בתפקוד המוטורי, המנטלי והקוגניטיבי, להעלות את הסיכוי להתפתחות הפרעות קשב וריכוז, לפגוע בהתפתחות הרגשית, לפגום בתהליך הגדילה ואף לשבש את יכולות השמיעה והראייה.

עניין חשוב נוסף הוא המקורות מהם מקבלים הילדים ברזל: בעוד מבוגרים מקבלים רק 5% מכמות הברזל הדרושה להם מהמזון שהם צורכים, אצל ילדים השיעור הוא 30%. המשמעות ברורה: תזונה עשירה בברזל חשובה מאוד ואף קריטית בפעוטות. 

כידוע, כמויות רבות של ברזל נמצאות במזונות מן החי: בשר בקר, בשר הודו,  עוף, דגים, ביצים ועוד. עם זאת, ניתן לקבל מנות משמעותיות של ברזל גם ממזונות מן הצומח, כדוגמת שומשום וטחינה, עלים ירוקים, קטניות מסוגים שונים, פירות יבשים ועוד. כאן חשוב לציין כי רמת הספיגה של ברזל מן הצומח בגוף קטנה לעומת רמת הספיגה של ברזל מהחי, ולכן כדאי 'לתמוך' במאכלים עתירי הברזל בעזרת צריכת מזונות עשירים בוויטמין C, שידוע כתורם לספיגת הברזל בגוף. כך, פירות הדר ומיצים מפירות הדר, עגבניות ופלפלים יכולים לסייע מאוד מבחינה זו.

צריכת ברזל נכונה ומספקת – חשובה עוד בחודשים שלפני תחילת ההיריון, ממשיכה אל ההיריון עצמו ונמשכת גם לאחר הלידה, לאורך כל השלבים ההתפתחותיים של הפעוט והילד. מודעות לתפקידו של הברזל ולחשיבותו היא הצעד הראשון אך בד בבד קריטי לאבחן ולעקוב אחר רמות הברזל בדם בכל שלבי ההריון, הלידה ולאחר הלידה, על מנת שיהיה ניתן לטפל במידה ומתגלים חוסרים.

הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים ובהמטולוגיה