הממצאים המפתיעים של מחקר שבחן את הרגלי התזונה של ילדים בזמן הסגר

במהלך השנה הקדשנו מדורים רבים להתמודדות התזונתית לצד החיים בצל נגיף הקורונה, במהלך הסגרים וביניהם. על האתגרים למדנו מתוך שאלות ובקשות שעלו בשטח - ממטופלים, מקוראים, מחברים ומבני משפחה שהתקשו להמשיך בשגרה התזונתית כפי שהייתה טרום הקורונה.

מחקר שנערך בצרפת ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "Apetite" בחן את השינויים לאורך השנה בהתנהגויות האכילה של ילדים ומאפשר ראייה מדעית ומפוקחת על השינויים התזונתיים. המחקר אומנם לא נערך על ילדים ישראלים, אך נדמה כי דווקא בשנה האחרונה הדמיון ב"שגרת הקורונה" גבר על השוני באורח החיים בינינו בעידן אחר.

הסגר הראשון בצרפת הוטל, בדומה לישראל, מ־17 במרץ עד 10 במאי 2020. גם ההנחיות היו דומות. מלבד מקצועות חיוניים התנהלה העבודה מהבית; לא התקיימו לימודים בבתי הספר; יציאה מהבית הייתה רק לצורך הצטיידות במזון ובתרופות או טיפול בעניינים משפחתיים דחופים; פעילות גופנית הוגבלה לשעה ביום ולמרחק מקסימלי של קילומטר אחד.

במחקר השתתפו הורים לילדים בגילים 3־12 שמילאו סקר מקוון. טווח הגילים נבחר כך מתוך מחשבה שבגילים אלו הילדים תלויים באופן מוחלט בהוריהם בהכנת המזון. המחקר בחן את השינויים בהתנהגויות האכילה של הילדים, במוטיבציה ההורית ובהרגלי קניית מזון במהלך הסגר בהשוואה לתקופה שלפני הסגר.

הביטוי של הסגר והשפעתו על התזונה באו לידי ביטוי בכמה רבדים. ראשית, השהייה של ההורים בבית יחד עם הילדים לאורך כל שעות היום ובכל יום בשבוע הופכת את ההורים לאחראים הבלעדיים לארוחות לילדיהם. מה שדרש לעתים יכולות קולינריות חדשות והתארגנות שונה בבית. בנוסף, אופן הקניות, תדירות הקניות וגם אי־הוודאות הכלכלית שינו את הרגלי הצריכה של משפחות רבות.

המחקר לא נעשה בארץ. לנו תרבות שונה, וההתייחסות שלנו לאוכל ולארוחות שונה מזו של הצרפתים במציאות שקדמה לקורונה. עם זאת, מהחשיפה לשינויים בתזונה שהובילה הקורונה אפשר להתרשם, כי ההתמודדות של הורים בצרפת מוכרת לרבים מאיתנו פה, בישראל.

ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ותזונאית ראשית במועצה הלאומית לביטחון תזונתי, הציגה בפני "ארגון רופאים לתזונה" נתונים שלפיהם בסגר הראשון בישראל כ־60% מהילדים צרכו יותר אוכל ויותר ממתקים וחטיפים בהשוואה לתקופה שקדמה לסגר.

ההבנה שיש לנו אתגרים דומים לאלה של אוכלוסייה אחרת מסייעת לקבל ולהקל את ההתמודדות עם הקושי, ואף להחליף אכזבה ותסכול.
60% מההורים בצרפת דיווחו על שינוי אחד לפחות של התנהגויות האכילה של ילדיהם במהלך הסגר בהשוואה לתקופה שלפני הסגר.

אכילה בין הארוחות: ההורים דיווחו על עלייה בתדירות צריכת החטיפים בין הארוחות אצל 36% מהילדים. נצפתה עלייה מובהקת סטטיסטית בצריכה בין הארוחות של ממתקים, שוקולד, מיצי פירות, משקאות מוגזים, צ'יפס, קרקרים, גלידות, מאפים, קינוח שמנת, חלב, יוגורט, גבינה, אגוזים ופירות טריים ומיובשים.

"משעמם לי": עלייה ברמת השעמום של הילדים בבית ביחס לתקופה שקדמה לסגר נקשרה באופן משמעותי עם עלייה באכילת יתר רגשית, ברצון לאכול ובתדירות צריכת החטיפים בין הארוחות. 53% מההורים הצרפתים דיווחו על עלייה ברמת השעמום של ילדיהם.

שינויים במוטיבציה של ההורים לרכישת מזון: 85% דיווחו על שינוי אחד לפחות במוטיבציה לקנות ולהכין מזון מסוים לילדים במהלך הסגר, בהשוואה לתקופה שלפניו. יותר מזון מהנה ובר־קיימא ומצד שני פחות מזון נוח להכנה. זאת כנראה בשל העובדה שיש יותר זמן להכנת מזון בבית.

ומה לגבי התנהגות האכילה של ההורים עצמם? תדירות צריכה של חטיפים אחר הצהריים גדלה אצל חלק מההורים. על השאלה אם הסגר והרגשות הנלווים לו כמו שעמום, מתח או חרדה השפיעו על הרצון לאכול, כמעט מחצית מההורים השיבו בחיוב. רק 14% דיווחו שהם מרגישים פחות צורך לאכול ביחס לעבר.

מבין ההורים שדיווחו על שינויים במהלך הסגר בהשוואה לתקופה שלפני הסגר, נצפתה עלייה משמעותית בשימוש באוכל כגורם מרגיע או מנחם. כמו כן נצפו שינויים בזמני הארוחות, בהרכבן ובכמויות המזון. במחקר נראה כי ככל שרמת הלחצים שבהם היו נתונים ההורים עלתה, הבחירות הקשורות לתזונת הילדים היו מושכלות פחות, כמו מתן יותר אוטונומיה לילדים בקבלת החלטות הקשורות לאוכל. בנוסף, הייתה השפעה לרעה על האווירה בזמן הארוחה.